בית הדין הארצי לעבודה קיבל אתמול (רביעי) ערעור של עוזר שופט, וקבע כי על ההתאחדות לכדורגל לשלם לו פיצויים. עוזר השופט, שהיה בסגל שופטי הליגה הלאומית עד שנת 2016, הצליח להוכיח בערעור כי פיטוריו נעשו שלא רק משיקולים מקצועיים אלא גם, בין היתר, לאחר שספג הערות על משקלו העודף.
השופט החל את דרכו בהתאחדות לכדורגל בשנת 2004, תחילה כשופט ועוזר-שופט בליגה האזורית. החל מעונת המשחקים 2014-2013 ועד לתום עונת 2016-2015 (שלוש עונות בסך הכול) השתייך לסגל הבכיר, עת שימש כעוזר שופט בליגה הלאומית. בחודש מאי 2016 זומן לשימוע בפני ועדה שדנה בהמשך השתייכותו לסגל עוזרי השופטים בליגה הלאומית. ביום 7.6.16 אישרה הנהלת האיגוד את המלצת הוועדה לגרוע אותו מסגל העוזרים בליגה הלאומית בשל "יכולת מקצועית נמוכה מהמצופה".
אלא שלאחר ההודעה הוא הגיש כנגד ההתאחדות תביעה לבית הדין האזורי בבאר שבע על סך 350 אלף שקלים. בין היתר טען כי ההתאחדות פיטרה אותו ללא שימוע כדין, ללא הודעה מוקדמת ומטעמים פסולים - משקל עודף - ובכך הפלתה אותו שלא כדין. בית הדין האזורי דחה את תביעת המערער ובגין כך הוגש ערעור.
בית הדין הארצי, מפי כבוד השופטת לאה גליקסמן ובהסכמת סגן הנשיאה אילן איטח, השופט רועי פוליאק ונציגי הציבור יעל רון וצבי טבצ'ניק, קיבל את הערעור בשני עניינים: המרכזי שבהם הוא בקביעה כי בהחלטת הגריעה היה מעורב שיקול זר - משקלו של המערער - וכי המערער זכאי לפיצוי על כך.
בערעור צוין שבחלק מדוחות הביקורת, למרות שעוזר השופט קיבל ציון טוב והערכות חיוביות ועל אף שלא נרשמו הערות על תפקודו המקצועי בכלל ועל אופן ריצתו בפרט, נרשמו לו הערות על משקלו ועל נראותו: "נאמר ל-מ' בחדר ההלבשה בסיום המשחק כי עליו להוריד במשקל. נכון לעכשיו לא עובר מסך". "עליך לשפר את הופעתך הוויזואלית ולהשיל ק"ג עודפים!!", "אתה חייב אם אתה רוצה לעלות מדרגה נוספת להוריד משקל. זה נראה לא אסתטי".
ביה"ד הארצי קבע כי בין הצדדים התקיימו יחסי עובד-מעסיק גם עובר לשנת 2008, ולפיכך חייב את ההתאחדות לשלם למערער השלמת פיצויי פיטורים בעבור תקופה זו. בפסק הדין נדחו תביעותיו של המערער לשכר בגין פעילויות נלוות, לדמי הבראה ולפיצויי פיטורים על התקופה שלאחר שנת 2008, לחלף הודעה מוקדמת ולפיצוי בגין פיטורים שלא כדין.