אני מאוד אוהב את העליות והירידות בצמרת ליגת העל. לפני שלושה שבועות, כשהפער היה 10 נקודות הפרש, זה נראה היה שמכבי ת"א אלופה. אחרי שבועיים מכבי חיפה צמצמה את הפער לנקודה בלבד וזה נראה היה שמכבי חיפה אלופה. אחרי המשחק אמש באצטדיון "טרנר", מה נגיד? שוב מכבי ת"א אלופה? אבל יש משחק בעוד 5 ימים בסמי עופר בין שתי הראשונות ומה יהיה אז? תנו לנו קרב צמרת כזה עד הסוף שכל אחד יוכל להגיד כל שבוע מי תהיה האלופה.
מכבי חיפה הגיעה למשחק חוץ קשה מאוד נגד הפועל ב"ש כשזו עם 8 ניצחונות רצופים, 7 בליגה ואחד בגביע על המחזיקה בית"ר ירושלים, הישג מדהים לכל הדעות. למרות זאת, אני חשבתי לפני המשחק שלמרות שהיא בביתה, הפועל ב"ש תתקשה לנצח את מכבי חיפה. האלופה, היה נדמה לי, קבוצה טובה יותר מהפועל ב"ש. כל זאת עד הדקה ה-23, שזה הרגע ששינה את המשחק לחלוטין. פרנדזי פיירו, החלוץ של מכבי חיפה מבצע עבירה, סופג כרטיס צהוב ובשיא החוצפה מוחא כפיים בזלזול לעבר השופט גל ליבוביץ'. השופט שלף מיד את הצהוב השני והאדום לפיירו בצדק רב. זה יכול להיות גל ליבוביץ' או יגאל פריד או השופט הטוב בעולם. זה זלזול בשופט, שהיה חייב להוציא את הצהוב השני לפיירו.
שמענו מיד את מסאי דגו עם השליפה כועס מאוד על פיירו ושואל אותו "למה פרנדזי?". דגו הבין מיד, שכל התכנונים לנצח את המשחק הקשה ירדו לטמיון. לא שבלתי אפשרי לנצח עם 10 שחקנים, זה אפשרי, אבל ביום כמו אתמול, שהפועל ב"ש הראתה מהדקה הראשונה מי בעלת הבית, זה היה קשה עד בלתי אפשרי והתוצאה בסיומו של משחק פיזי מאוד הייתה צודקת.
הפועל ב"ש, בעידוד 13 אלף אוהדיה וכאמור עם גל ההצלחות האחרון, לא הראתה שהיא פחות טובה פרט לדקות הסיום. מגיע לאלונה ברקת מילה יותר מטובה על כך שגם בתקופה גרועה של הקבוצה, האמינה במאמן המצוין אליניב ברדה. ברקת בעבר פיטרה מאמנים כמו רוני לוי וברק בכר וכן את יוסי אבוקסיס, שאמנם לא פוטר, אבל עזב עם קולות צורמים. הפעם הבעלים הלכה עד הסוף עם המאמן, היא האמינה בו ולמרות קצת קולות לא מרוצים מהקהל המקומי, היא נתנה לברדה להמשיך וזה הצליח.
צריך גם להזכיר שב"טרנר" הקהל חייב להיות עם המאמן. זכורה לי התקופה עם רוני לוי שהאוהדים לא היו מרוצים ושרקו בוז מתחילת המשחק. זה גרם לשחקנים לאבד ביטחון וכדורים וככה זה לא יכול היה להמשיך. כשהאנרגיות באיצטדיון לטובת הקבוצה, הוא ממש מבצר.
היום הפועל ב"ש היא הלהיט של הליגה. היא מוכיחה בשבועות האחרונים שהיא לא פחות טובה משתי המועמדות לאליפות, עם סדרת ניצחונות מרשימה. לדעתי, אם לא יקרה משהו מאוד מיוחד, בגלל פתיחת העונה הרעה, הפועל ב"ש איחרה את הרכבת. כרגע הפער ממכבי ת"א הוא 10 נקודות וזה הרבה. נכון, המוליכה כבר איבדה 9 נקודות בשבועיים, אני לא רואה את זה קורה שוב וצריך לזכור שיש גם ביניהן את מכבי חיפה, שהיא, מצידה, משוכנעת שתזכה באליפות רביעית ברציפות. לא יהיה פשוט בכלל לאליניב ברדה ושחקניו.
הקבוצה עכשיו מאוזנת, ברדה מצא את השחקנים המתאימים ונציין את הביטחון של השוער הצעיר ניב אליאסי, ההברקה עם המגן אנדרה פוקו, על מיגל ויטור אין הרבה מה לומר כי הוא המגדלור של הקבוצה, בקישור רועי גורדנה ועדן שמיר נותנים עבודה ואם הייתה בעיה לאליניב ברדה בהתקפה בתחילת העונה, היום הוא יכול לבחור שלושה מתוך שישה, אנטוניו ספר, רותם חטואל, יוני סטויאנוב, אלון תורג'מן, אמיר גנאח ועוד יחזור גיא בדש. זה בסדר גמור, תחרות היא תמיד דבר בריא.
מנגד, מכבי חיפה הגיעה עם הרכב חסר. בנוגע לדולב חזיזה, אני מאוד מקווה בשבילו שנראה אותו שוב על המגרש עם אותה יכולת בשלוש השנים עם ברק בכר. עושה לי הרושם שהפציעה שלו הסתבכה מעבר לזמן הדרוש, כך שנכון לעכשיו ואחרי תקופה ארוכה אי אפשר להגיד שחזיזה חסר משום שהוא נעדר זמן רב. כל אחד והסיבות שלו, דניאל סונדגרן, מאור קנדיל, עבדולאי סק, מחמוד ג'אבר ושואו, הם חיסרון משמעותי. הכי חסר לי זה צ'רון שרי. נכון שכבר אי אפשר לדבר על שרי כחיסרון כי עבר לשחק בהולנד, אבל כשכוכב כזה, מנהיג כזה, עם בעיטות כאלה ומסירות כמו שהיו לו, עוזב את הקבוצה באמצע העונה ולא ברור מי יכנס לנעליו, זאת המכה הכי קשה של מכבי חיפה מכל החסרונות.
ליאור רפאלוב אמור לעשות זאת. רפאלוב כוכב כדורגל והשחקן הכי משמעותי בניהול ההתקפות של מכבי חיפה, אבל הוא מתקרב לגיל 38. זה הרבה יותר קשה לקחת על הגב קבוצה שלמה לאליפות כשאתה המנווט בגיל כזה. היו למכבי חיפה 3 שחקנים שיכולים לשחק בתפקיד מספר 10 עם יכולת בעיטה ומסירה נהדרת, צ'רון שרי, דיא סבע וליאור רפאלוב. נשאר רק רפאלוב. בתחילת העונה, לפני המלחמה, אמרו שאם הם ישחקו יחד, הם צריכים שלושה כדורים. אז נשאר רק אחד וכמה שרפאלוב מצוין, נהיה חייבים לראות אם הוא הפתרון אחרי צ'רון שרי, שרי שזכה בשלוש אליפויות ברציפות. אתמול, למשל, אליניב ברדה נתן דגש לליאור רפאלוב. היה לו קשה מאוד לשחק את המשחק הרגיל שלו כי היה חסר לידו צ'רון שרי. מסאי דגו יצטרך לתת את הדעת על כך.
מי שמוצא חן בעיני הוא הרכש הטרי או "רכש המריבה" ליאור קאסה. קאסה לא היה במשחק גדול אתמול, אבל ראיתי כמה הוא לא מפחד מכדור, כל הזמן רוצה אותו, תמיד עם הפנים קדימה ולא מפסיק לדבר. בקבוצה אלופה, עם לא מעט כוכבים, זה לא עיניין של מה בכך. כמו שנצטרך לראות עד כמה חסרונו של שרי ישפיע, כך נצטרך לחכות ולראות עד כמה ליאור קאסה הוא חיזוק למכבי חיפה.
אליניב ברדה יהיה חייב גם לתת דגש למה שראינו בסוף המשחק, כאשר קבוצתו נלחצה מאוד מהשער של תומר חמד. עדיין הקבוצה הייתה ביתרון 1:2 מול עשרה שחקנים ובמשחק ביתי, ומאוד נבהלה ורק רצתה שהמשחק יסתיים. החילופים של מסאי דגו היו טובים כי הוא הכניס 5 שחקנים טריים שכל הדקות ששיחקו חשבו רק קדימה. קני סייף, סוף פודגראנו, תומר חמד, גדי קינדה וגוני נאור.
לקראת משחק העונה הנוסף ביום שני בסמי עופר יצטרך מסאי דגו לקבל כמה החלטות חשובות להרכב. לדעתי, עם כל הכבוד לעילי פיינגולד המצוין, שלא פחות טוב עכשיו מדניאל סונדגרן, ההגנה חייבת למשחק הזה לחזור למקורות - וזה אומר שני המגינים סונדגרן ופייר קורנו, שני הבלמים עבדולאי סק שיחזור מאליפות אפריקה ושון גולדברג, ליד עלי מוחמד וליאור רפאלוב. צריך לשקול האם להמשיך עם ליאור קאסה או גוני נאור. מסתבר שלפני משחק כזה גדול, החיסרון באמצע של מחמוד ג'אבר הוא המשמעותי ביותר, ובהתקפה כמובן ענאן חלאיילי, שגם לו לא היה משחק גדול אתמול והוא איבד כדורים, אבל רואים איזה פוטנציאל יש ברגליים לכוכב הזה, וכמובן דין דוד. החיסרון הטיפשי של פיירו גם גורם לכאב ראש לא קטן למסאי דגו ונמתין ונראה מי יהיה שחקן ההתקפה השלישי, אני חושב שהכי מתאים לעמדת הקיצוני השמאלי למשחק זה הוא קני סייף.
מכבי ת"א מגיעה למשחק העונה אחרי ניצחון בשיניים על הפועל ירושלים 1:2 ואחרי זכייה בגביע הטוטו על חשבון מכבי חיפה. היא מעודדת יותר ממכבי חיפה עכשיו, אבל היכולת לא מעודדת בכלל. המאמן רובי קין אמר בפעם המי יודע כמה בחודש האחרון "היכולת לא טובה, העיקר הניצחון". במשחק הליגה האחרון בין השתיים בבלומפילד, כשהיכולת לא הייתה טובה, היה גם הפסד ומזה רובי קין צריך לחשוש. דיברנו על החסרונות של מכבי חיפה, אז גם למכבי ת"א יש לא מעט. היא איבדה לתקופה ארוכה את שני הבלמים, ניר ביטון ואנריק סאבוריט, גם נחמיאס ושרן ייני לא בקו הבריאות ולכן הם נשארו עם דריק לוקאסן ומתן בלטקסה, וזה לא בטוח שיספיק, והחיסרון הכי משמעותי הוא מילסון, שעדיין באליפות אפריקה עם נבחרת אנגולה.
לשני המאמנים יש כאב ראש לא קטן לקראת משחק העונה מספר 2. אז כתבתי על מכבי ת"א ומכבי חיפה, המתמודדות העיקריות לתואר האליפות ועל הפועל ב"ש, שאורבת לשתיים וזה הזמן גם להזכיר את השלישית בטבלה, הפועל חיפה, בעונה יוצאת מן הכלל, אבל כמו הפועל ב"ש בזמן הזה, אני חושב שמכבי ת"א ומכבי חיפה טובות יותר. השתיים גם יכולות לסיים עונה בצורה הכי מוצלחת עם הנפת גביע, זה אפשרי. אליפות, לדעתי, לא.
ציוני הפועל ב"ש
ניב אליאסי- 7
אנדרה פוקו- 6
מיגל ויטור- 7
מריאנו בריירו- 6
הלדר לופס- 7
רועי גורדנה- 7
עדן שמיר- 6
אולאד עואר- 6
יוני סטויאנוב- 6
אנטוניו ספר-7
רותם חטואל- 6
המאמן אליניב ברדה- 8
ציוני מכבי חיפה
שריף כיוף- 5
עילאי פיינגולד- 6
לורנצו שימיץ- 6
שון גולדברג- 6
פייר קורנו- 5
עלי מוחמד- 5
ליאור קאסה- 5
ליאור רפאלוב- 5
ענאן חלאיילי- 6
דין דוד- 5
פרנדזי פיירו- 3