פיני בלילי היה אחד החלוצים הקטלניים שהיו בכדורגל הישראלי. מי שהפך לסמל בהפועל תל אביב וכיכב בטורקיה כבר לא לוקח חלק פעיל מסביב לכדורגל, והוא הגיע להתארח ב`יש מצב בשישי` על מנת לדבר על כל הנושאים החמים.
תחילה, נשאל בלילי למה הוא לא פעיל בענף כיום, והשיב: "דיברתי עם לא מעט מאמנים וכל פעם דחו אותי ומצאו תירוץ אחר. ב-2016/17 ניסיתי להיכנס לכל מיני קבוצות ולא צלח לי. כנראה שזה מה שהיה צריך לקרות".
"אני לאו דווקא רציתי לאמן בוגרים", סיפר, "גם מחלקת נוער, ילדים, נערים. לבוא וללמד, עשיתי דבר או שניים. אין לי את הקשרים הנכונים. כשהצעתי למאמנים אז אמרו לי `לא, יש עוזר מאמן שמלמד את החלוצים`. עכשיו בואו, כאלה שלא היו חלוצים לא יכולים לעשות את זה, כמו מאמני שוערים. אני הגעתי ממקום טוב. הגעיל אותי מחדש להכנס לשם. כל פעם באתי בצורה טובה, אולי יותר מדי חמוד ונחמד. בסוף זה הקשרים".
בהמשך חשף את הסיפור כאשר רצה להכנס לצוות של בני יהודה: "ברק אברמוב הוא סוג של חבר וכשהוא בא לבני יהודה אז פניתי אליו ורציתי לאמן את החלוצים. הוא אמר לי שיש את אריק בנאדו, התקשרתי לאריק ונפגשתי איתו בשכונת התקווה. הוא חבר ואנחנו עד היום בקשר, אמרתי שאני רוצה לבוא ולתת מהידע שלי. הוא אמר לי `לא תודה, אנחנו מסתדרים לבד`. הוא מכיר אותי, הייתי פגוע והתנתקתי מהכדורגל עד לפני שנה וחצי, לא ראיתי כדורגל וכעסתי מאוד. לא הבנתי איך אני לא בכדורגל".
"הכל פוליטיקה בסופו של דבר", טען, "אמרתי לא פעם ולא פעמיים - אין לי בעיה לבוא לכל קבוצה. אני מאוד פגוע, לכן החלטתי במשך חמש שנים, עד לפני שנתיים, לא לראות ולא לשמוע. לא הכרתי שחקנים וגם היום אני לא יודע עד הסוף. אני אפילו לא יודע מאמנים, מי הולך, מי חוזר ומי בא".
תחילה, נשאל בלילי למה הוא לא פעיל בענף כיום, והשיב: "דיברתי עם לא מעט מאמנים וכל פעם דחו אותי ומצאו תירוץ אחר. ב-2016/17 ניסיתי להיכנס לכל מיני קבוצות ולא צלח לי. כנראה שזה מה שהיה צריך לקרות".
"אני לאו דווקא רציתי לאמן בוגרים", סיפר, "גם מחלקת נוער, ילדים, נערים. לבוא וללמד, עשיתי דבר או שניים. אין לי את הקשרים הנכונים. כשהצעתי למאמנים אז אמרו לי `לא, יש עוזר מאמן שמלמד את החלוצים`. עכשיו בואו, כאלה שלא היו חלוצים לא יכולים לעשות את זה, כמו מאמני שוערים. אני הגעתי ממקום טוב. הגעיל אותי מחדש להכנס לשם. כל פעם באתי בצורה טובה, אולי יותר מדי חמוד ונחמד. בסוף זה הקשרים".
בהמשך חשף את הסיפור כאשר רצה להכנס לצוות של בני יהודה: "ברק אברמוב הוא סוג של חבר וכשהוא בא לבני יהודה אז פניתי אליו ורציתי לאמן את החלוצים. הוא אמר לי שיש את אריק בנאדו, התקשרתי לאריק ונפגשתי איתו בשכונת התקווה. הוא חבר ואנחנו עד היום בקשר, אמרתי שאני רוצה לבוא ולתת מהידע שלי. הוא אמר לי `לא תודה, אנחנו מסתדרים לבד`. הוא מכיר אותי, הייתי פגוע והתנתקתי מהכדורגל עד לפני שנה וחצי, לא ראיתי כדורגל וכעסתי מאוד. לא הבנתי איך אני לא בכדורגל".
"הכל פוליטיקה בסופו של דבר", טען, "אמרתי לא פעם ולא פעמיים - אין לי בעיה לבוא לכל קבוצה. אני מאוד פגוע, לכן החלטתי במשך חמש שנים, עד לפני שנתיים, לא לראות ולא לשמוע. לא הכרתי שחקנים וגם היום אני לא יודע עד הסוף. אני אפילו לא יודע מאמנים, מי הולך, מי חוזר ומי בא".
בלילי גם סיפר על היחסים עם דרור קשטן ז"ל: "פעם היה לנו אימון. כולם התקלחו ונכנסנו לחדר האסיפות. הוא התחיל לעבור על כל השחקנים לגבי המשחק ואז הגיע לעמרי אפק, שאמר לו `הייתי עייף`. הוא הוציא אותו ושלח אותו לרוץ חצי שעה מסביב למגרש. הוא התקלח, ואז התחלנו את האסיפה".
"היה לנו משחק ביפו, אחרי המשחק יצאנו לבלות", סיפר אירוע נוסף, "הוא גילה שיצאנו לבלות ואמר `אתם שמתם קרח בכוס, אני שם קרח על הראש`. לא קיבלנו כדור במשך שבוע".
לסיום, דיבר גם על התקופה שלו בטורקיה: "באוגוסט 2003 כשנחתתי בטורקיה דיברו איתי שני חברים שאמרו לי איך להתנהג. תוך ארבעה חודשים הייתי בטלוויזיה לראיון של 45 דקות. למדתי טורקית, ישבתי בכל יום עם החברים מהקבוצה כדי ללמוד את השפה. הטורקים מאוד אוהבים את הכבוד, כשמדברים בשפתם זה מכבד אותם. באתי ככוכב וכזר, הם כיבדו אותי וכל פעם שחזרתי לשם הבאתי מתנות".
"אמרתי לשגיב יחזקאל כשהוא נסע - הרמתי טלפון ואמרתי לו. אומרים שברומא תתנהג כרומאי", סיפר, "אני לא יכול להגיד שלי זה לא היה קורה, לא הייתי שם. אם אני מכיר אותם ויודע שזה יפגע בהם... אני לא יודע להגיד. אמרתי את זה לשגיב אחרי שבוע - אתה צריך ללמוד לחיות איתם".
"היה לנו משחק ביפו, אחרי המשחק יצאנו לבלות", סיפר אירוע נוסף, "הוא גילה שיצאנו לבלות ואמר `אתם שמתם קרח בכוס, אני שם קרח על הראש`. לא קיבלנו כדור במשך שבוע".
לסיום, דיבר גם על התקופה שלו בטורקיה: "באוגוסט 2003 כשנחתתי בטורקיה דיברו איתי שני חברים שאמרו לי איך להתנהג. תוך ארבעה חודשים הייתי בטלוויזיה לראיון של 45 דקות. למדתי טורקית, ישבתי בכל יום עם החברים מהקבוצה כדי ללמוד את השפה. הטורקים מאוד אוהבים את הכבוד, כשמדברים בשפתם זה מכבד אותם. באתי ככוכב וכזר, הם כיבדו אותי וכל פעם שחזרתי לשם הבאתי מתנות".
"אמרתי לשגיב יחזקאל כשהוא נסע - הרמתי טלפון ואמרתי לו. אומרים שברומא תתנהג כרומאי", סיפר, "אני לא יכול להגיד שלי זה לא היה קורה, לא הייתי שם. אם אני מכיר אותם ויודע שזה יפגע בהם... אני לא יודע להגיד. אמרתי את זה לשגיב אחרי שבוע - אתה צריך ללמוד לחיות איתם".