"אני לא שלם עם זה שהכדורגל חוזר. אם יהיה כדורגל ב-25 בנובמבר - בית"ר ירושלים לא תשחק". ברק אברמוב, מתוך דבריו באולפן הלילה ביום חמישי.
בכדי אולי לחסוך כמה שקלים, אולי בשם האגו מול השחקנים או אולי סתם חשיבה תמוהה של מי שהפך להיות המאיים הסדרתי של הרחוב הספורטיבי. האמת? הסיבה לא באמת משנה. ברק אברמוב גורם לנזק עצום לכדורגל הישראלי, לבית"ר ירושלים, ובהמשך עלול גם לפגוע ברוח של האוהדים כולם.
הכדורגל הישראלי חייב לחזור וכמה שיותר מהר. הרי שיבוש שגרת החיים ושליטה בסדר היום הישראלי, אלה בדיוק הדברים שנמצאים בבנק המטרות של החלאות והמפלצות שהולכות ונכחדות מעל פני האדמה בכל יום שחולף עד שימחקו כליל מעזה.
מדינה שנמצאת בדיכאון זקוקה נואשות לאסקפיזם. לספורט יש משקל חשוב ומכריע: מכבי ת"א, הפועל ירושלים והפועל חולון בכדורסל עשו לנו את השבוע עם ניצחונות מרגשים ומרשימים באירופה. ברק בכר, עומרי גלזר, אוסקר גלוך, סתיו למקין ודניאל פרץ יעשו לנו את השבוע הקרוב בליגת האלופות והחל מהשבוע הבא נבחרת ישראל עם ערן זהבי תאחד ותלכד את העם סביבה בארבעה משחקים גורליים בעשרה ימים.
גם לחזרתו של הכדורגל הישראלי יש חשיבות מכרעת בחוסן ובמורל הלאומי. גיבורנו נלחמים כל יום, אנחנו בוכים ונקרעים כל יום, אנחנו מתפללים כל יום לשובם של החטופים אבל עם ישראל חי!
להמשך משחקי הליגה יש משקל חשוב בחוסן הלאומי, עם קהל או בלי קהל. יש בזה הרבה יותר ממסר והסברה כלל עולמית. את ישראל אף אחד לא ינצח ולא יכניע. אנחנו הכי חזקים שיש. דרך הספורט והספורטאים הנפלאים שלנו ודרך המגרשים והאולמות נמשיך גם לשדרג את המסרים וההסברה הלאומית החשובה כל כך.
לשמוע את מי שעומד בראש אחת מהקבוצות החשובות בעולם (בכל זאת, בעיר הקדושה מכולם) מדבר על כך שבית"ר לא תהיה חלק מליגת העל כשזאת תחזור זה הרבה יותר ממאכזב. לשמוע בעל קבוצה מפלג ככה ומשסע בשחקנים בימים שהעם משווע לאחדות ולכידות, זה מקומם. לדעתי, ברק אברמוב כנראה לא מבין את מקומו בשרשרת המזון ואת תפקידה של בית"ר ירושלים במעמד הציבורי.
שאברמוב יעצום רגע עיינים וידמיין את אותם מאות אלפי חיילים גיבורים אוהדי ביתר ירושלים ששומעים את הבעלים מצהיר שאם הליגה תחזור כמתוכנן ב-25 לחודש, בית"ר ירושלים תסיים למעשה את דרכה בכדורגל הישראלי בגלל שירדן שועה, אוראל דגני או אופיר קריאף לא הסכימו לוותר על כמה שקלים משכרם החודשי. נו, באמת. יש זמן לחשבונות מכל סוג שהוא, אבל זה לא הזמן, לא במצב של מלחמה!
יענקל'ה שחר, אלונה ברקת, מיץ גולדהאר, אבי לוזון ואייל סגל לא פחות חכמים ומצליחים מברק אברמוב. הקבוצות שלהם מתאמנות וערוכות לפתיחת הליגה. פחות זר או יותר זר, עם הקהל או בלי קהל זה בכלל לא חשוב. המסר הוא מה שחשוב פה. מיקי זוהר, שינו זוארץ וארז כלפון שנלחמים עבור הכדורגל הישראלי וחזרתו מבינים את זה. מיליוני אנשים מבינים את זה אבל כנראה שאברמוב לא.
הצעדים החד צדדיים מול השחקנים שלו ומול הכדורגל הישראלי הם ציניים וקטנוניים, אבל גם יותר מכל פוגעים באנשים ובצורה מוגזמת. אם בקבוצות רבות כבר הגיעו בשקט למתווה של קיצוצי שכר והסדרי תשלום, גם בית"ר ירושלים היתה מגיעה לזה במוקדם או במאוחר וזאת מבלי לעשות רעש כל כך שלילי, לא נכון ומיותר בימים אלה דרך הבעלים.
זאת לא הפעם הראשונה שאברמוב מאיים בכל הנוגע לעתידה של בית"ר ירושלים. הפחד שלי כמו בסיפור של זה שצעק "זאב זאב", בסוף עוד חלילה זה יקרה ורק תחשבו על הכותרות בעולם על בירתנו לנצח נצחים ועל הקבוצה שמייצגת את סמל המנורה שפרשה מהליגה כי בן ביטון או דור מיכה לא הסכימו לקצץ בזמן מלחמה. להערכתי כרגיל זה יסתיים שוב עם תחילת הליכי "תשומת הלב" בין אם פניית ראש העיר, פניית משפחות מהדרום או מהצפון או פניית חיילים בחזית, לחזור בו.
לכן זה גם כל כך מיותר. לכן גם כשיתפזר ערפל האגו, אברמוב יבין את הטעות הקשה שלו. חבל רק שבניגוד לקבוצות אחרות אברמוב מבזבז כך סתם למועדון שלו ימי אימון חשובים לקראת החזרה למגרשים.
אני מכיר היטב את ברק אברמוב ומוקיר את אהבתו לכדורגל, את הצלתה של ביתר ירושלים, ואת פעולותיו למתן בסתר לחיילים ותושבי העוטף, וככלל אני מאוד מסמפט את האיש ומאחל שהוא ימשיך להיות חלק מהכדורגל הישראלי, אבל במקרה הזה הוא טועה בגדול.
וכמובן שקיימת האפשרות שלאברמוב פשוט נמאס ושזה הפך להיות גדול עליו ושהוא פשוט חיכה להזדמנות, אבל זאת לא הדרך. במקום לפגוע ולתקוף ציבורית, שיבוא מר אברמוב ויגיד בית"ר על המדף עכשיו וללא תמורה ויפנה את מקומו, כי בית"ר יותר גדולה מכל אחד אחר. אין גדולה כמו בית"ר.
