איסלנד או אוקראינה? זו השאלה שכרגע מעסיקה את מחשבותיה של נבחרת ישראל, לקראת חצי גמר הפלייאוף שיתקיים ב-21 במרץ. התשובה אליה תיקבע בהגרלה שתתקיים ביום חמישי הקרוב.
אחת משתי היריבות אמורות להגיע לישראל ב-21 במרץ כדי לשחק בחצי הגמר. אם הנבחרת תנצח היא תעפיל לגמר הפלייאוף, שיתקיים ב-26 במרץ ביעד בלתי ידוע - גם הוא ייקבע בהגרלה שתיערך בחמישי.
איסלנד
הנבחרת האיסלנדית, שנמצאת במקום ה-67 בדירוג פיפ"א האחרון (ארבעה מקומות מעל ישראל) זכורה לנו היטב בזכות ההגעה הסנסציונית לרבע גמר יורו 2016, הניצחון המטורף על נבחרת אנגליה - ומחיאות הכפיים הקצובות של האוהדים (שמאז הפכו לגימיק נפוץ גם בישראל). אגב, אותה הופעה ביורו היתה היחידה שלה אי פעם במפעל - מאז החלה האליפות להתקיים ב-1960.
מאז היא הספיקה להיות גם במונדיאל 2018 ברוסיה (כולל שם היא אפילו סיימה ב-1:1 עם ארגנטינה ומסי, לפני שהודחה בשלב הבתים), אבל לא השתתפה בשני הטורנירים האחרונים - לא ביורו 2020 ולא במונדיאל האחרון בקטאר.
את קמפיין מוקדמות היורו היא סיימה במקום הרביעי בבית 10, שכלל את פורטוגל, סלובקיה ולוקסמבורג - שסיימו מעליה - ובוסניה וליכטנשטיין שסיימו מתחת. נכון לעכשיו, יש לה 3 ניצחונות בסך הכל בקמפיין, תיקו אחד, שישה הפסדים - ומאזן שערים של 16:17.
מבחינת ההיסטוריה שלנו עם איסלנד - עד היום היא פגשה את נבחרת ישראל חמש פעמים, ועוד לא הפסדנו לה באף משחק (שני ניצחונות ושלוש תוצאות תיקו). הפעם האחרונה שבה נפגשנו במסגרת רשמית היתה במסגרת ליגת האומות, ביוני 2022 - שני המפגשים הסתיימו בתיקו 2:2 (בסמי עופר כבשו לזכותנו ליאל עבדה ושון וייסמן, בפעם השנייה נהנינו משער עצמי ומגול נוסף של דור פרץ). כזכור, בסוף אותו קמפיין סיימנו במקום הראשון - והגענו לפלייאוף.
את הנבחרת מאמן היום אגה האריידה הנורבגי, שמונה לתפקיד באפריל האחרון במקומו של ארנאר וידרסון המקומי. בינתיים, הוא ניצח רק שני משחקים מתוך שבעה. השם הגדול של הנבחרת הוא יוהאן גודמונדסון, שמשחק בברנלי האנגלית - יש לו 90 הופעות ו-8 שערים במדים הלאומיים.
אוקראינה
הנבחרת האוקראינית נמצאת בסיטואציה מוכרת לנו היטב; גם היא כרגע תחת מלחמה, ולא מארחת במדינה שלה - את משחק הבית האחרון במוקדמות היורו, נגד צפון מקדוניה, היא קיימה בפראג. אבל למרות התנאים האובייקטיביים הלא פשוטים, נדמה שהיא תהיה האופציה הפחות מועדפת מבחינתנו - מה גם שהיא נמצאת בדירוג פיפ"א במקום ה-22, נכון לעכשיו. 49 מקומות מעל ישראל.
בסך הכל, נבחרת אוקראינה הגיעה שלוש פעמים לאליפות אירופה - פעמיים (ב-2012 ו-2016) הנבחרת הודחה בשלב הבתים, וביורו האחרון היא הגיעה עד שלב רבע הגמר - אחרי שסיימה במקום השלישי בבית המוקדם, הדיחה את שבדיה בשמינית הגמר לאחר הארכה (שער של ארטם דובביק בדקה ה-121), והובסה 4:0 מול אנגליה ברבע הגמר - מה שסיים את דרכה ביורו.
בקמפיין מוקדמות היורו, נכון לעכשיו, היא נמצאת במקום השלישי - ובשוויון נקודות עם נבחרת איטליה השנייה בבית (14 נקודות לכל אחת), עם ארבעה ניצחונות, שתי תוצאות תיקו ושני הפסדים. איטליה הקדימה את אוקראינה ועלתה אוטומטית ליורו, רק בגלל מאזן "הראש בראש" - במשחק ביניהן במילאנו, איטליה ניצחה 1:2; בגומלין, שהתקיים ב"ביי ארנה" של לברקוזן, זה נגמר ב-0:0.
ברמה ההיסטורית הבסיסית - זו תהיה הפעם הראשונה שבה נבחרת אוקראינה משחקת נגד ישראל במסגרת רשמית. עד היום היו שישה מפגשים, כולם במשחקי ידידות, והמאזן שוויוני לחלוטין - שני ניצחונות לאוקראינים, שניים לישראל ועוד שתי תוצאות תיקו. המפגש האחרון היה לפני יותר מעשר שנים, בקייב, ואז אוקראינה ניצחה 0:2. הפעם האחרונה שניצחנו את האוקראינים היתה ב-15 במרץ, 1994 בקריית אליעזר, אז הנבחרת ניצחה 0:1 מפנדל של טל בנין.
הנבחרת האוקראינית של היום, שאותה מוביל המאמן ושחקן העבר האגדי סרגיי רברוב, מפוצצת בשחקנים מצוינים. השמות הכי גדולים הם המגן אלכסנדר זינצ'נקו, שמשחק בארסנל, ומיחאילו מודריק שנרכש ע"י צ'לסי בסכום מוערך של כ-100 מיליון יורו.
אבל גם חוץ מהם, אפשר לציין גם את ארטם דובביק וסרגיי ציגנקוב שמשחקים בג'ירונה - מוליכת הליגה הספרדית, ויטאלי מיקולנקו ואיליה זברני שמשחקים בפרמייר ליג (אברטון ובורנמות', בהתאמה), וגם רומן יארמצ'וק שמשחק בוולנסיה. בקיצור, לא משהו שקל להתמודד איתו.
