אחרי שראה את האצבע המאשימה מופנית לעברו בעקבות ההפסד 1:0 להפועל פתח תקווה, נדמה שאליניב ברדה הפיק את הלקחים בדרך ל-0:3 על הפועל ירושלים, בו הקבוצה שלו שלטה ללא עוררין.
לא מעט תרמו לניצחון של ברדה. השוער הצעיר ניב אליאסי נכנס לנעליו של אופיר מרציאנו ורשם הופעה טובה, כולל משחק רגל מצוין. אנטוניו ספר, שכבר הוצע לקבוצות בהשאלה, היה אחראי לשער ובישול וגם סידר לא מעט מצבים לחבריו.
אנדרה פוקו, שמהרגע הראשון הקסים את האוהדים, הוכיח גם אמש כי מדובר בבורג מאוד משמעותי עבור הקבוצה. ומה נאמר על מיגל ויטור, שדאג לשער נהדר ומצליח לגרום לנו להתאהב בו כל פעם מחדש.
עוד מוקדם לדבר, אבל נראה כי שחקני הפועל ב"ש מצליחים לאט לאט להתחבר ולצבור בטחון.
הקבוצה עדיין זקוקה לחיזוק בכמה עמדות: מגן ימני, עוד שחקן יצירתי בקישור, חלוץ שייתן מספרים ושוער. נדמה כי מה שיש כרגע לא יספיק כדי לנצח קבוצות חזקות יותר.
ברדה הוכיח שהוא ממש לא מתכוון להרים ידיים ולוותר. גם כשכלום לא הולך, הוא ימשיך ויעבוד קשה כדי לתת נחת לאוהדים, למרות שמדובר רק בשבוע של שקט וחובת ההוכחה עדיין עליו. יהיה מעניין לראות מה הוא יביא למשחק הבא נגד מכבי חיפה בסמי עופר, שם האדומה מתקשה לנצח.
מה שלי צרם באופן אישי מול הפועל ירושלים היה שללא כל סיבה, יציעי הקבוצה החלו להתרוקן אחרי השער השלישי ומספר רב של אוהדים יצא מהמשחק ולא נשאר לעודד ולתת את הדחיפה.
לסיכום, נראה כי אכן יש אור קטן בקצה המנהרה. אולי אליניב ברדה צדק כשביקש סבלנות.
