לפני כחודש נפטרה הילדה תמר טורפיאשוילי שאושפזה כשבוע בבית החולים לאחר שאיבדה את הכרתה בזמן אזעקה במטח רקטות על העיר אשדוד, כשהיא ומשפחתה מיהרו להגיע לממ"ד. השבוע היא זכתה לכבוד כשקבוצת הנשים של עמותת מכבי עירוני אשדוד נקראה על שמה ומעתה נקראת מכבי עירוני "תמר" אשדוד. אביה, אבי, סיפר ל-N12 על הקשר שלה לספורט ועל ההתרגשות מהמחווה.
"הקשר של תמר לספורט ולכדורגל היה הרצון התמידי שלה ללמוד", מספר אבי. "היא הייתה חולמת על ספורט. היא הייתה צעירה מדי בכדי להשתלב בחוג כדורגל או משהו כזה, אז היא השאירה את זה בתור תחביב ושיחקה עם אח שלה. מאז ייסודה של עמותת האוהדים של אשדוד הייתי חבר בה, עד לפני כשנתיים אז הקורונה קצת הרחיקה אותי מהעיסוק הזה. ברגע שנודע המקרה של תמר חברי העמותה העלו הצעה שהגיעה להנהלת העמותה שהחליטה להעלות את זה להצבעה בעמותה ולאשר את זה שלקבוצה יקראו על שמה של תמר. ככל הידוע לי זו הייתה החלטה בפה אחד".
ואיך זה נודע לך?
"ביקשו את האישור שלי וכמובן הסכמתי בשמחה. כשסיפרו לי התרגשתי מאוד. ביום ראשון האחרון התארחתי באימון פתיחת העונה של הקבוצה, שם סיפרתי לשחקניות קצת על תמר. בדיוק באותו יום זה היה יום גילוי המצבה ככה שהיו המון רגשות באותו יום".
ספר קצת על תמר.
"תמר הייתה ילדה מלאת אהבה. נבונה, חיננית. אהבה את כולם ואהבה להיות נאהבת. היא הייתה מלאה באהבת חינם וזה מה שהיא לימדה אותי וזה המסר שנשאר אחריה. אין אחד שהגיע לנחם אותי ולא אמר לי את זה. כל מי שנתקל בתמונה שלה הרגיש את הצורך לחזק אותנו. קיבלנו המון הודעות בקריאה להחלמתה, אפילו מאנשים שלא הכירו אותה. לא האמנתי כמה תפילות ואהבה הילדה הזאת זכתה לה. קיבלתי אלפי שיחות והודעות גם מאנשים שאני לא מכיר שאמרו לי שהם מתפללים להחלמתה".
"אנשים שהגיעו במהלך השבעה ולא הכירו אותה בכלל לא הצליחו להוריד את העיניים מהתמונה שלה. במהלך השבעה היה קשה לי להיות עצוב כי התמונה שלה גורמת לך לחייך. העיניים שלה מלאות באור ויש לה חיוך כובש. היא לא הבדילה בין דת לאום וגזע. היא אהבה את כולם. אם היית נכנס אליי הביתה היא הייתה מגיעה ומחבקת אותך. בגלל זה כתוב על המצבה שלה ילדה של אהבה".
מה בדיוק קרה לה?
"ביום שישי ה-20 באוקטובר אזעקות פקדו את אשדוד והילדה הזעיקה את כולם לממ"ד. תוך כדי שאשתי דאגה לאבטח אותו, היא שמעה השתנקות. היא הסתובבה וראתה את הילדה מכופפת על הרצפה. היא הרימה אותה וראתה שהילדה מאבדת הכרה. היא קראה לכל מי שאפשר ושכנים ביצעו בה החייאה בזכות מד"א בטלפון. צוות של איחוד הצלה הגיע ראשון ולאחר מכן גם מד"א שנלחמו על החיים שלה והחזירו לה דופק כדי להוביל אותה לבית החולים שם החליטו להרדים אותה כדי שלא להעמיס עליה. אחרי 3 ימים קיבלנו איבחון שהילדה סובלת מבצקות במוח כתוצאה מחוסר חמצן. ביום שישי בערב שלאחר מכן הילדה נשמה את הנשימה האחרונה שלה, כשהיא בת 9 ו-10 חודשים".
היא הייתה מתרגשת לדעת על המחווה שקבוצת הנשים עשתה לה?
"מתרגשת זו מילה קטנה כדי לתאר את מה שהיא הייתה מרגישה. אמרתי לשחקניות הקבוצה שאם היא הייתה שם באימון הפתיחה היא בטח הייתה עוברת אחת אחת ומחבקת אותן. כמות ההתרגשות שהיא הייתה מקרינה וחווה לא ניתנת לתיאור. אני אשתי והילדים מאוד מתרגשים מהמחווה של העמותה. זה לא מובן מאליו. התחייבנו שנגיע למשחק הקבוצה באופן קבוע ונתרגש יחד איתן מכל דבר שיבוא בעתיד".