מכבי תל אביב היא קבוצת הכדורגל הטובה בישראל. הבחורים של רובי קין ניצחו 8 מ-9 משחקים בליגת העל, במאזן מושלם בכל המסגרות מאז פריצת המלחמה ומציגים כדורגל ברמה גבוהה מאוד בכל פעם בה הם עולים לדשא. מערן זהבי בהתקפה, דרך החיבור של יוריס ואן אובריים, דור פרץ וגבי קניקובסקי בקישור ועד להגנה, זאת ההצגה הכי טובה שיש כרגע לכדורגל הישראלי להציע.
בחסות לוח המשחקים, ההצגה הזאת מופיע מולנו פעמיים בשבוע. מכבי תל אביב מודל 2023/24 שיחקה שבעה משחקים מאז ה-25.11, ותעלה הערב (ראשון) למשחק השמיני שלה, מול מכבי פתח תקווה במושבה. מדובר בכמות משחקים שווה לזאת של מכבי חיפה בתקופה הזאת, כשהחלוקה עצמה בין הליגה למפעלים האירופאיים קצת שונה, בזמן ששאר הליגה משחקת גם כן בקצב גבוה מאוד.
אחרי המשחק היום מול מכבי פתח תקווה, מחכים לצהובים עוד שמונה משחקים נוספים עד ה-21 בינואר. זה בעצם אומר שהם ישחקו 16 משחקים ב-37 ימים, ממוצע מטורף של משחק כל 55 שעות (2.3 ימים). בחצי מהם, אגב, הם יהיו בלי פליסיו מילסון שיצא לאליפות אפריקה.
השמיים לא יבקשו רחמים על מכבי ת"א ועל העומס הבלתי נמנע הזה, בהתחשב במלחמה ששלחה את כולנו לפגרה כפויה של כחודש וחצי. גם הספסל של מכבי תל אביב מספיק טוב, על הנייר, בשביל לנצח את רוב קבוצות ליגת העל. הבעיה, שיכולה להפוך לבעיה גדולה יותר בעתיד, היא שרובי קין לא משתמש בו. בואו נדבר על השחיקה.
אבישי כהן, יוריס ואן אובריים, דור פרץ, פליסיו מילסון וערן זהבי פתחו בכל אחד מ-7 המשחקים של מכבי תל אביב בחודש האחרון. כולם, כפי שמדווח מוטי פשכצקי, צפויים לפתוח גם הערב מול הקבוצה של בני לם במושבה.
אנריק סאבוריט ודן ביטון הפצועים לא יתלבשו. סאבוריט פתח בכל אחד מ-6 המשחקים הקודמים והיה מחוץ לסגל מול ב"ש בשל פגיעה במפשעה, בזמן שדן ביטון נפצע מול הפועל באר שבע ועלה מהספסל מול הפועל ירושלים בתחילת דצמבר.
ייתכן שהוא יהיה כשיר למשחק הבא מול בית"ר ירושלים ברביעי, קצת פחות מ-70 שעות לאחר הסיום של המשחק הקודם. שניהם, אגב, הוחלפו במחצית הראשונה של המשחקים בהם הם נפצעו בגלל פציעות (למרות שזאת של ביטון לא קשורה באופן ישיר לעומס, אלא מתיקול).
ביטון וסבוריט שני שחקנים משמעותיים מאוד, אבל מחליפיהם עושים עבודה לא רעה. מכבי מנצחת, וכאן עולה השאלה בקשר לספסל. משחק אחרי משחק יכולים להוביל לשחיקה גדולה יותר בקרב השחקנים, גם אם זה לא מורגש בטווח הקרוב, וייתכן שגם ליותר פציעות בהמשך.
חשוב לציין כאן שרוב השחקנים שמשחקים פעמיים או שלוש בשבוע צעירים באופן יחסי (או תופעות טבע כמו ערן זהבי), ושהצוות הרפואי של מכבי ת"א עוקב אחריהם באופן שוטף ומודע לעומסים יותר טוב מכותב שורות אלה או כל אחד מחוץ למועדון, אבל זה מעלה סימני שאלה.
יש לקבוצה את דרור לינדנר, אולי הרופא הטוב בישראל, וצוות פיזיותרפיסטי טוב שמתמחה בשיקום. למרות זאת, "גרם של מניעה שווה כמו קילו של מרפא", כפי שטען בנג'מין פרנקלין. מאמן הכושר יוסי זיגדון עושה עבודה יוצאת דופן, גם לאחר ששותפו עזב את הארץ בזמן המלחמה, אבל גם הוא לא קוסם.
יש שמונה שחקני שדה שפתחו 6 או 7 פעמים בחודש האחרון במכבי תל אביב (8 משחקים). במכבי חיפה, לשם ההשוואה, יש חמישה כאלה - ענאן חלאילי, פייר קורנו, פרנטזדי פיירו, צ'ארון שרי ועבדולאי סק. שמונה שחקנים פתחו שלוש או ארבע פעמים בהרכב של מסאי דגו, לעומת דרק לוקאסן וניר ביטון שפתחו כמות משחקים כזאת אצל קין. הרוטציה של חיפה רחבה יותר.
זה מושפע מהיריבות, ומזה שלמכבי ת"א היו שלושה משחקים באירופה ולא שניים כמו חיפה. למרות זאת, ייתכן שהמשחקים של מכבי חיפה בליגה היו קשים יותר (הפועל חיפה, בית"ר ירושלים, אשדוד והפועל פ"ת לעומת נתניה, הפועל ירושלים ובני סכנין. שתי הקבוצות שיחקו מול ב"ש), וכנראה גם אלו בליגה האירופית לעומת הקונפרנס ליג. שיבוץ השחקנים בהרכב, בכל אופן, הוא רק צד אחד. השאלה השנייה היא החילופים.
קין נחשב למאמן שעורך רוטציה קצרה גם בכל הקשור לניהול החילופים על המגרש, מה שעורר סימני שאלה מספר פעמים בתוך המועדון. בארבעת המשחקים האחרונים קין עשה שני חילופים טקטיים לפני הדקה השישים ושניים נוספים בגלל פציעות.
המאמן עצמו הודה לאחר ה-1:2 על בריידבליק ש"לא רציתי לשנות את הצורה של הקבוצה יותר מדי. לפעמים זה עולה לנו ביוקר". מבחן התוצאה, יש לציין, בצד שלו. מכבי תל אביב הובילה 0:3 על זוריה, עשתה חילופים וספגה שני שערים. פחות משבועיים לאחר מכן היא הובילה 0:3 על סכנין, עשתה חילופים וספגה שני שערים בעשר דקות לאחר מכן. הם היו יכולים לאבד יתרון של שלושה שערים.
קין עצמו מכוון מטרה. ביקשו ממנו להחזיר את האליפות לקבוצה בכל מחיר, ובינתיים נראה שהיא בדרך הבטוחה לשם, אבל עלולות להיות לזה השלכות. מכבי בינתיים ממעטת להתאמן ברמה הטקטית (כמו כל קבוצות ליגת העל), אלא מתעסקת בטיפולים ושיקום בהתחשב בעומס. כרגע זה עובד, כמובן, אבל השאלה היא מתי הפציעות המצטברות ועייפות החומר תוביל לאיבוד נקודות משמעותי.
לאורך התקופה הזאת שחקני ספסל טובים לא משחקים. איבן מאסון שהיה באנקר בהרכב לפני המלחמה יצא מההרכב ובהמשך מהסגל. קיקו בונדוסו, שחקן זר שהגיע במיליון יורו, כשיר ושיחק 18 דקות מאז המלחמה. דור תורג'מן המבטיח פתח פעמיים בהרכב, פעם אחת הוחלף במחצית ופעמיים עלה אחרי הדקה השבעים.
יונתן כהן קיבל 27 דקות ב-4 משחקים שונים ואושר דוידה, שנראה טוב לאחר שעלה במקום דן ביטון בשל פציעתו של האחרון, עם שער ובישול ב-121 דקות בליגה מאז המלחמה. היום הוא יפתח בהרכב, אבל ייתכן שהוא לא היה מקבל את הצ'אנס הזה אלמלא פציעתו של ביטון.
יש לצהובים אופציות גם בקישור, בתיאוריה, כמו עידו שחר או אפילו שרן ייני הוותיק (מעבר לדוידה ובונדוסו שיכולים לשחק במשבצת של ביטון). זה מרגיש כאילו קין לא מאמין בהם, ואם מכבי אכן תצרף שלושה שחקנים בינואר אז הקבוצה תהיה עמוקה יותר. זסנו, אזולאי ושחקן זר יעניקו חלק מהעומק.
למרות זאת, קין יכול להשתמש בצורה מעמיקה יותר בשחקנים שיש עכשיו בסגל. גם אם הצהובים אכן ינחיתו שלושה שחקנים יקח להם זמן להשתלב באימונים ולצבור דקות משחק, והרצף של משחק כל יומיים וחצי ממשיך עד לסוף החודש הבא, פחות או יותר. גם אם זה אומר שהוא לא יפתח עם ההרכב החזק שלו בכל משחק.
הגישה שטוענת שאפשר וצריך לשחק עם 11 הזמינים הטובים ביותר בכל משחק היא גישה נפוצה בכדורגל, ואולי נכונה במקרה של עומס משחקים רגיל ואחד בשבוע. כשמשחקים פעם ביומיים וחצי, אתה מקבל את 11 הטובים ביותר עייפים יותר מפעם לפעם. גם אם עכשיו זה נראה מדהים, בלי שינויים יכול להיווצר כאן כדור שלג.
