"היה שחקן גדול ומוכיח שהוא בן אדם ענק", כתב אלמוג בוקר ברשתות החברתיות על פיני בלילי. חלוץ העבר של הפועל תל אביב נרתם מאז תחילת המלחמה למען הקהילה, ובין השאר, נסע עם שחקנים ומאמנים לבתי המלון של המפונים, שיחק עם הילדים ודואג לפנק אותם עם ציוד של הקבוצות שהם אוהבים ולאחרונה גם הגיע לעוטף, הסתובב בין היישובים והבסיסים ופינק את החיילים. עבור בלילי, מדובר בתרומה קטנה שהוא יכול לתת למען המאמץ של מדינה כולה כפי שהוא מספר.
פיני, איפה האזעקה הראשונה תפסה אותך ואיך התמודדת אתה ומשפחתך באותם הרגעים כשהבנתם מה קורה?
"אנחנו גרים בראשון לציון. כמעט בכל יום אני קם ב-5:00 בבוקר. באותו הבוקר, בשעה 6:00 נשמעה האזעקה הראשונה בעיר ללא התראה מוקדמת. חשבתי שמדובר בתקלה והתעלמתי. תוך חצי דקה בערך אשתי וילדיי קפצו מהמיטה ונכנסנו לממ"ד. לאחר כמה דקות כבר התחילו לעדכן בחדשות מה בעצם קורה והחלטנו להשאר בממ"ד. היינו נורא מבוהלים מכמות האזעקות שהיו כיוון. זה לא פסק לרגע ובכל כמה דקות נשמעה עוד אזעקה".
איך אתה, בדרכך, עוזר או תומך בחיילים, במפונים?
"יומיים אחרי הטבח הנורא הזה התחלתי לקבל עשרות פניות והודעות שהגיע מכל מיני מקומות אליהם תושבי העוטף פונו. בעקבות זאת קיבלתי החלטה עם עצמי שלכל מקום שיקראו לי או שאוכל ללכת ולתת מעצמי ולשמח, אגיע, אפילו אם מדובר בסופי שבוע. כמות הזוועות ששמעתי גרמו לי פשוט לקרוס. כל סיפור יותר קשה ונורא מהשני. ובכלל, להפגש פנים אל פנים עם האזרחים שאיבדו את היקר להם מכל, לשבת ולדבר איתם על כך מאוד קשה לעיכול, אבל לקחתי על עצמי פשוט לעזוב את הכל ולהיות שם בעבורם כמה שאני יכול. ביצעתי מעיין חמ"ל עם עצמי על מנת להגיע לכמה שיותר מקומות ואזרחים. פניתי באופן אישי גם למספר חברים, בעיקר מעולם הספורט, בכדי שיירתמו לעשייה".
בתור שחקן עבר, אתה חושב שאפשרי להחזיר את הליגה? כמה נראה לך הראש באמת יכול להיות מרוכז בכדורגל?
"יצא לי לדבר עם לא מעט שחקנים ומאמנים, חלקם הודו שזה קשה מאוד ושיהיה לא פשוט לחזור למסלול, וחלקם ענו שעד שהם מגיעים לאימון, הם בתוך זה, אך ברגע שהם נכנסים, הם מתנתקים מהכל. יש כאלה שיודעים לעשות את ההפרדה. אני חושב שזו איזה שהיא בריחה קטנה לכמה שעות. אני משחק בליגה ג' בבאר יעקב וגם אנחנו חזרנו להתאמן, אז כן, אני שם לב שחלק מגיעים שהראש לא הכי מפוקס, אבל מתאפסים בזמן האימון. לגבי תאריך החזרה של הליגה, אני לא הכתובת. לא התייעצו או דיברו איתי. אני לא יכול לחשוב ולהחליט בשבילם, אבל אנחנו רואים בכל יום ובכל שעה שמשהו חדש קורה והערכות המצב משתנות. במצב הנוכחי לצערי, אנחנו חיים משעה לשעה בחוסר ודאות מוחלט".
האיש הזה עושה ב-26 הימים האחרונים רק דבר אחד: תרומה לקהילה. הוא נוסע עם שחקנים ומאמנים לבתי המלון של המפונים, משחק עם הילדים ודואג לפנק אותם עם ציוד של הקבוצות שהם אוהבים ובימים האחרונים הוא מגיע לעוטף, מסתובב בין היישובים והבסיסים ומפנק את החיילים. היה שחקן גדול ומוכיח שהוא בן… pic.twitter.com/eIGLwtUqYV
— almog boker (@bokeralmog) November 1, 2023
כמה חשוב שעולם הכדורגל בישראל נרתם למען החיילים והתושבים, ומה אתה חושב על התגובות בכדורגל העולמי?
"ההירתמות של כולם היא חשובה. יוצא לי לראות שחקנים וצוות בכל מקום כמעט. שמח שכל אחד נותן ותומך בדרך שלו. לגבי הכדורגל העולמי, אני פחות רוצה להכנס לזה מכיוון שלכל אחד יש את הדעה שלו, את החשיבה שלו. מה מסתתר מאחורי מה שעושים... נגיד ליברפול או סלטיק, זה לא נעים בכלל לשחק שם כשחקן יהודי ולחוות את זה. לא נחמד ולא כיף, אבל כל אחד יעשה את החושבים שלו. את יודעת, בסוף זה מקום עבודה. לא הייתי רוצה להתחלף עם ליאל עבדה או שחקן ישראלי אחר שחווה דבר כזה ובסופו של יום צריך לקבל החלטה מה הוא עושה, כי בסוף כמו שאמרתי, זהו מקום עבודתו וזה לא קל או נעים בכלל".
מה דעתך על היחס של טורקיה כלפי ישראל כשחקן ששיחק שם בעבר. האם נשארת בקשר עם חברייך משם?
"דיברתי על זה עם כל מי שפנה אליי. מאותו יום שהכל קרה, קיבלתי החלטה שאני לא מעוניין להיות שר ההסברה. יש לי חברים בטורקיה ואני לא נכנס איתם לשיחות על המלחמה. הם כל הזמן רק שואלים ומוודאים שאני ומשפחתי בסדר, לא נכנסים לשיחות מעבר לזה. כמובן שיש את האנשים שמקללים וכל פוסט שאני מעלה לרשת, אני מקבל גם הודעות נאצה. אני פשוט לא מתייחס לזה. החברים הקרובים שלי משם, בכל אופן, רק שואלים ומתעניינים לשלומי, אפילו גם כאלה שאני לא מכיר. כמו שיש את הטוב, יש גם את הרע".
מה דעתך על כך שבאנטליאספור מערימים קשיים על שחרורם של שגיב יחזקאל ורמזי ספורי לנבחרת ישראל? האם אתה חושב שנכון להם להשאר ולשחק שם?
"גם בקבוצות אחרות לא משחררים, אני לא חושב שקיים קשר בין הדברים. האם נכון להם להישאר שם? לא הייתי רוצה להתחלף איתם. גם אני, באופן אישי, בזמן ששיחקתי בטורקיה הייתה את מלחמת עופרת יצוקה וגם הייתה המרמרה. נכון, זה לא אותו הדבר, אבל גם אני חוויתי הפגנות של 10,000 איש מתחת לבית וזה לא כזה פשוט. אנשים חושבים שזה כזה פשוט וקל, אז לא זה לא כזה פשוט וקל לקום וללכת. זה מורכב מידי ואני לא מדבר רק על ספורי ויחזקאל, זה לגבי כל שחקן שמשחק במדינה אחרת. בתקופתי שם בזמן המלחמות החלטתי להישאר והמשכתי לשחק וקיבלתי את האהדה והתמיכה מכל הסובבים אותי. צריך לעבור את התקופה הזאת על הצד הטוב ביותר. יצא לי לדבר עם שגיב יחזקאל באופן אישי, חיזקתי אותו כמה שאפשר. הוא סיפר שהוא בסדר ושבקבוצה מתייחסים אליהם יפה. הם מקבלים תמיכה מלאה, גם מהמאמן שלהם כמובן. הבנתי ממנו שהיה להם משחק והקהל עודד אותם והיה איתם, ואני מקווה שכך יימשך".
