משפחה גדולה מאוד מהכדורגל הישראלי קיבלה אתמול (שלישי) את הבשורה המרה מכל - מותה של מאי נעים, שנרצחה על ידי מחבלים בתחילת המלחמה. מאי היא נכדתו של מאמן הנבחרת לשעבר שלמה שרף, ואחייניתו של מאמן הכדורגל יובל נעים, שספד לה היום בלוויה.
"היא הצליחה לצאת מהאזור המסוכן, אבל היא יצאה מאזור המסיבה והגיעה לקיבוץ בארי", הוא סיפר. "הם לא ידעו שם שיש מחבלים. כנראה שהמיגוניות שם הפכו למלכודות מוות. גורל אכזר, זה לא מגיע לאף אחד. בטח לא לילדה כזאת תמימה וטהורה. אתה מקבל פרופורציות אחרות לחיים. העולם אחריה לעולם לא יהיה כמו שהוא היה איתה. כל כך טובה ואכפתית".
בהמשך נעים אמר עד כמה המכה הזאת השפיעה עליו באופן אישי: "אני בדרך כלל לא נקשר לאנשים, אבל אליה אני קשור ברמה מטורפת. אני לא מצליח להתאושש מזה, לא מצליח. אם זה ימשיך בצורה הזאת, אני לא רואה את עצמי ממשיך לאמן. מקווה שזה ישתנה. מקווה שהזמנים ישתנו וההרגשה תהיה אחרת. עם מה שקורה בימים האחרונים, לא רואה את עצמי ממשיך לאמן".
כשנשאל על שלמה שרף, אמר: "מה יש להגיד, הוא הסבא המושלם. אנשים לא מכירים אותו, כמו שהוא דואג לילדים ולנכדים שלו. אם בגילו הוא היה צריך לראות דבר כזה, לקבור את הנכדה שלו, אני חושב שזה הדבר הגרוע ביותר. אבל כמו שתמיד אומרים, החיים חזקים וצריך להמשיך. כמו שאני רואה את המשפחה הזאת ואיך שאנשים קיבלו את המכה הזאת, אני לא רואה את זה קורה כל כך מהר".
"כמה בכיתי? כמו שלא בכיתי בחיים. אני אולי נחשב לבן אדם חזק, אבל זה משהו שאתה לא יכול להבין אותו. אתה חושב שאתה כל הזמן בחלום רע, שעוד מעט יגידו לך שלא קרה כלום והכל היה משחק. התפללנו להרבה דברים, שהיא תהיה בין הפצועים. מי היה מאמין שבמדינת ישראל אני אתפלל שהבת של אחי תהיה בין החטופים. זה היה המוצא האחרון. אם לא אז זהו, הילדה הלכה. התקוות אבדו וזהו, הגיעה התוצאה הכי גרועה".
