(התקציר באדיבות ספורט 1)
יעקב שחר ומסאי דגו נפגשו כמה ימים לאחר התיקו הביתי של מכבי חיפה מול בני סכנין ומאז משהו השתנה. אין לאף אחד מושג מה נאמר שם בארבע עיניים, אבל מאז, ממצב של אנמיה מקצועית, מחזור הדם של הקבוצה חזר לתקינות. אגרסיביות, לחץ גבוה, בחירת הרכבים שפויה ואיזון על המגרש. מיץ האומץ ששתה מסאי יכול להיות משהו שיתפוס חזק בשוק המאמנים בארץ.
די לראות את ההרכב שהעלה אמש (חמישי) ב-0:0 מול פנאתינאייקוס כדי להבין שזה הרבה מעבר לאומץ, אלא הבנה שאי אפשר לשחוק שחקנים כמעט 300 דקות בשבוע ועל הדרך צריך להתחיל להרוויח את כל מה שהפסיד על השולחן מתחילת העונה. מסאי דגו הפסיד מול מכבי פ"ת את לורנצו שימיץ', חיפש להרוויח את שואו והיה חייב לקבל מחדש את דיא סבע ודין דוד.
ההרכב שניצח את מכבי נתניה עשה את תפקידו, אבל זה לא מספיק. אמש דגו הרוויח את כל אלה והוסיף ביטחון לקבוצה שלו. המהירות של מכבי חיפה בחלק הקדמי בשילוב של כדורים ארוכים לשטח, הביאו את דין דוד וענאן חלאילי לאינספור מצבים. בנס, היוונים חזרו הביתה עם 0:0. גם הם כנראה חיכו לקבוצה אנמית וקיבלו מולם משהו הרבה יותר רענן ושונה ממה שציפו לו.
מאחורי כל אלה משחק השוער שריף כיוף בהזדמנות חייו. אתמול לא הייתה לו עבודה, אפס בעיטות למסגרת, אבל שער נקי הוא תמיד טוב לביטחון. לקראת הסיום, כיוף כל כך רצה לסיים עם שער נקי, אז הקהל הגיב בשריקות בוז כדי שישחרר מהר את הכדור. זה לא אישי כלפי כיוף, אבל הקהל חייב להבין ששוער כמוהו זקוק לביטחון לפחות כמו שהקבוצה היתה צריכה נקודות מול פנתינאיקוס וניצחון ביום ראשון נגד הפועל ב"ש.
ואז, מכבי חיפה לא תהיה אנמית, אלא תמצא מה שצריך כדי להמציא את עצמה מחדש. ומילה לסיום: החלמה מהירה לאריק שוראנוב, שעבר אמש פציעה קשה בברכו, דווקא כשנדמה היה שמכבי חיפה הרוויחה גם אותו.
