שובל גוזלן נחשב לאחת ההבטחות הגדולות ביותר שיצאו מהנוער של מכבי חיפה. החלוץ קרע רשתות במחלקות הירוקות וב-2016 אף פתח בהרכב בניצחון על מכבי ת"א בגמר גביע המדינה. אלא שמאז הוא בעיקר נודד ממקום למקום ומנסה למצוא נחלה. בעוד ארבעה חודשים הוא יחגוג 30, וגם אם הוא כבר לא יגשים את כל החלומות שלו בכדורגל, הוא עדיין מאמין שיש לו מה לתרום. הערב (20:30, 5SPORT) הקבוצה הנוכחית שלו, הפועל חיפה, תפגוש את האקסית המיתולוגית לדרבי הגדול של העיר.
שובל, עברו הרבה שנים מאז שכיכבת בנוער של מכבי חיפה. עדיין מוזר לך לשחק אצל היריבה העירונית?
"עברו הרבה שנים, 8-10 שנים מאז, אז זה לא מוזר. זה עוד משחק, משחק חשוב לקבוצה, כשאנחנו בסיטואציה טובה, התחלנו את העונה טוב ואנחנו מקווים להמשיך את זה. בשנה שעברה נפצעתי בדרבי שהיה הדרבי הראשון שלי, בדקה האחרונה של המשחק".
היית אחד השחקנים שסומנו בנוער של מכבי חיפה. אתה מרגיש שמימשת את הפוטנציאל שלך או שהשיא עוד לפניך?
"בחדרה היו לי שנתיים מצוינות, נתתי הרבה שערים בקבוצה שלא קל לתת הרבה שערים, אבל זו היתה סוג של משפחה ועפתי שם. התקדמתי ועברתי להפועל חיפה ונפצעתי במחזור העשירי, עברתי שנה של פציעה שלא חוויתי דבר כזה אף פעם בקריירה ועכשיו אני מתחיל לבנות את הדברים שוב. אני בגיל טוב ואני במקום טוב בחיים שלי, אז אני חושב שאני אחרי זה ואני מחכה לחזור לתת שערים ולעזור עוד לפני. השיא תמיד לפני, תמיד אני מרגיש ככה".
כבעל ניסיון, יש לך איזו עצה לענאן חלאיילי?
"ראיתי אותו גם בנבחרות הצעירות והוא שחקן מצויין ואני מקווה שהוא ימשיך ככה. כיף לראות את כל השחקנים הצעירים האלה משתלבים. יש לנו את נועם בן הרוש בקבוצה, שהוא שחקן מצויין וגם הוא השתלב מהר בבוגרים וזה לא פשוט. אני חושב שהשחקנים הצעירים היום יותר בוגרים ממה שהיינו בתקופה שלי והם משתלבים מהר יותר ומוקדם בהרכבים של הבוגרים. לי מבחינה אישית, לקח קצת יותר זמן להשתלב".
היית רוצה לקבל הזדמנות יותר ממשית בבוגרים של מכבי חיפה?
"אני חושב שקיבלתי הזדמנות. בשנה של החריג גיל כבר כבשתי שערים, אבל זה היה מזמן. טוב לי איפה שאני היום. אני חוזר מפציעה ארוכה וקשה. לא היו לי פציעות של יותר מחודש-חודשיים בכל הקריירה, ופתאום שנה פציעה".
אז בוא נכנס קצת יותר לעומק, מה עברת בתקופה הזו של הפציעה?
"הגעתי להפועל חיפה בהרגשה טובה ונכנסתי להרכב מהר יחסית. כבשתי שני שערים ואז הגיע המשחק מול מכבי חיפה. דרבי, דקה 90, ומשום מקום קרעתי את הרצועה הצולבת האחורית ועוד פגיעה בסחוס. הבנתי שמשהו חריג באותו רגע. זה לא כאב שאפשר לפספס. בתחילת הפציעה חשבו שזה משהו פחות רציני, אבל אחר כך זה הסתבך ולא עשיתי ניתוח, אלא שיקום שמרני, אז זה התארך. רק בתחילת העונה הזו שוב לא הרגשתי טוב, אבל היום ברוך השם אני מרגיש מצוין, הרבה בזכות המשקם שלי שרון אוחיון, שהחזיר אותי על הצד הטוב ביותר. אני כשיר גופנית כמו לפני הפציעה".
באיזשהו מקום הקבוצה התקדמה בזמן הזה, צורפו שחקנים חדשים. אתה מרגיש שיש לך עדיין מקום? שאתה יכול להתחרות בגיא מלמד?
"גם מלמד, גם סבג... כל הרכש שעשו הוא לגיטימי. עדיין לא ערכתי אימונים מלאים בתחילת השנה. אני שמח שהולך לקבוצה, תמיד זה טוב שאתה נכנס לקבוצה שרצה והולך כמו מכונה משומנת מאשר להיכנס לקבוצה שפחות הולך. ואני מאמין שאני אמצא את המקום שלי, את הגולים שלי. לעזור לקבוצה, אם זה מהספסל או מההרכב".
עם יד על הלב. אתה באמת שמח בהצלחה של הקבוצה? כי אולי היה לך יותר קל להשתלב במצב שפחות הולך ומחפשים פיתרון
"כשאתה הרבה שנים בליגת העל, אתה מבין שתמיד טוב כשהקבוצה מנצחת ואתה חלק מהסגל, כי אני בעניינים ואני נכנס מחליף ולאט לאט בונה את זה. זה כיף, זו אווירה טובה וזה יותר קל להכנס כשחקן מחליף כשהולך לקבוצה".
איך הקשר שלך עם רוני לוי?
"הייתי איתו עוד במכבי חיפה. בעונה הזאת הייתי צעיר והיה סגל מטורף של מלא שחקנים והוא נתן לי בסוף השנה לפתוח אפילו בגמר. הוא מאמן מקצוען והוא לא צריך להוכיח לאף אחד שהוא מהטובים בארץ. תמיד כיף ללמוד ממנו מקצוענות ולא לוותר".
החלון העברות של ינואר זה משהו שרלוונטי לך באיזשהו צורה? אתה חושב על זה שאולי אם עד אז לא תצליח להשתלב כמו שצריך תחפש קבוצה?
"לא. חזרתי מפציעה, וכל עוד אני משחק, אין לי מה לחשוב על זה. אני גם ריאלי. חזרתי מפציעה, אני לא מחפשת לפתוח כל משחק עכשיו. עם הזמן, לאט לאט, הזמן יעשה את שלו".
קצת לפני המלחמה והתקופה הקשה שעברנו במדינה, קרה לך אחד האירועים המרגשים
"כן, הפכתי לאבא לבת. זה מרגש מאוד. כמה שניסיתי להכין את עצמי, זה לא מתקרב למציאות. האמת היא שקשה לי לראות דברים כאלה, אז בלידה עצמה הייתי בחוץ ואמא של אשתי ואחותה היו איתה בפנים. אבל ברור שהתרגשתי ואני עוזר כמה שאפשר. אני פחות מתעורר לפני משחקים כמובן, אבל מתי שאפשר ורוב הזמן אני שם בשביל הבת שלי".
יש איזו החלטה בקריירה שלך כשאתה מסתכל בדיעבד שהיית עושה אחרת?
"בדיעבד, תמיד אפשר לשנות פה ושם, אבל אני לא מתחרט כי באותו רגע חשבתי על כל צעד הרבה ויש לי משפחה שתומכת וגם סוכן ואישה, אז באותו רגע כל החלטה שלקחתי נראתה לי הכי נכונה. זה לא קלישאה, אני לא בן אדם שחוזר אחורה. אם עשיתי משהו אז אני שלם איתו וזה גם נובע מאמונה. מה שצריך לקרות קורה, אז אני זורם עם החיים ולא נתקע".
ובהסתכלות על העתיד, מה המשך הקריירה האידיאלי מבחינתך?
"אני רוצה למקסם, לא מסתכל רחוק מידי. אני בליגת העל כבר 12 שנה ואני בשוק מאיך הזמן עף ואתה לא מרגיש. עכשיו הייתי הילד בכל קבוצה ופתאום אתה נותן טיפים לצעירים. אז אני מעריך כל יום ולא מסתכל רחוק מידי. מנסה לשמור על עצמי ברמה הכי גבוהה שאני יכול ועושה את הכל בשביל זה. אני רוצה לשמור על עצמי כמה שיותר בליגת העל ולתת כמה שיותר שערים, לשחק ולהמשיך ליהנות מזה. אין כיף כמו לעשות משהו שאתה אוהב".
אין איזה חלום על חו"ל?
"לא באמת. כשנתתי שנתיים טובות בחדרה היו קצת גישושים, אבל החלטתי לחתום בהפועל חיפה, ואז הפציעה, ואני תכף בן 30, אז הכי ריאלי נראה לי להישאר בארץ, להישאר בליגת העל כמה שיותר ולכבוש כמה שיותר. קצת מבאס כי הפציעה הגיעה בטיימינג בו הרגשתי הכי טוב מבחינה פיזית ומבחינת הניסיון. אבל זה קרה וזה מאחורינו ואני לא מסתכל לאחור".
גול בדרבי יכול לסמן את סיום התקופה הזו לחלוטין
"תמיד גול זה כיף, לא משנה מתי. פחות מעניין שמכבי חיפה היא אקסית כי עברתי כל כך הרבה קבוצות שכל משחק יחשב לי למשחק נגד האקסית, אבל גול זה תמיד כיף ואני מת כבר להרגיש את התחושה הזו של הכדור ברשת. אי אפשר להסביר את זה. בעזרת השם זה יקרה כמה שיותר מהר".
ובנימה אישית, איך עברה עליך התקופה האחרונה של המלחמה?
"לקחתי את זה מאוד קשה, אני מאמין שכולם לקחו את זה קשה. אני רוצה בהזדמנות לו לאחל שהחטופים יחזרו בשלום הביתה, שהחיילים שלנו יחזרו בשלום הביתה ושהפצועים יחלימו במהרה ושנעבור את זה ונצא מזה חזקים ומאוחדים כי אני לא יכול לשמוע יותר על פוליטיקה ושנאה".
