הראש של יוסי בניון וערן זהבי לא היה עסוק בכדורגל בתקופה האחרונה. שניים מהכוכבים הגדולים ביותר שידע הענף חילקו את זמנם בין ניחום משפחות הנרצחים במתקפת הטרור המבחילה של החמאס והעלאת חיוך על פניהם של ילדים שפונו מאיזור עוטף עזה.
האירועים האחרונים והעובדה שהם עמעמו את הקיטוב שהיה בין חלקים שונים בעם הביאו להתפכחות ולריכוך הדם הרע בין השניים, וזה היה הבסיס לחזרתו של זהבי אל המדים הלאומיים. האגו עליו דיברו כולם ומעולם לא היה מרכז העניין, זז הצידה.
בצד המעשי, הזרעים הראשונים נזרעו כבר בימים הראשונים של המלחמה. בעקבות סיפור הגבורה והפציעה של גיסו של בניון, זהבי שלח מסר המביע תקווה כי המנהל המקצועי והמשפחה שלו אחותו, הגרים בעוטף, בריאים ושלמים. המתיחות שהיתה התפוגגה והחזרה התחילה לעלות על פסים מעשיים.
בשיחה עם רונן קצב, סוכנו של זהבי, הסביר בניון כי הוא לא זקוק למתווכים, ואם צריך להיפגש, הוא יעשה זאת בארבע עיניים. עוד לפני כן הוא שוחח עם אלון חזן, שהיה בשבעה בעקבות פטירת אביו של חתנו. חזן לא השאיר מקום של ספק וענה שהוא מקווה שהדברים יסתדרו לטובת שני הצדדים.
הפגישה ברובה לא עסקה יותר מדי במה שהיה בעבר. ברגע שזהבי אמר לבניון "מה שאתה רוצה, יהיה. זה לא הזמן לריב", הכיוון היה ברור. עכשיו זה לא הזמן לריב. בניון החמיא מקצועית לזהבי ואמר לו שהוא השחקן הישראלי הכי טוב בליגה, אך יש נהלים שהוא לא מתכוון לחרוג מהם.
זהבי עצמו עדיין לא החליט לצד מי הוא ילון בחדר, אבל ברור שמדובר בהחלטה שלו. השותף הטבעי הוא הקפטן אלי דסה, בעוד גלוך צפוי להמשיך בחדר לצד חברו הטוב רוי רביבו. מבחינה מקצועית, ברור שזהבי לא יפתח בכל ארבעת המשחקים. הצוות המקצועי ישתמש בכל השחקנים, בטח בכושר בו הם נמצאים. הקדנציה השלישית של זהבי בנבחרת יוצאת לדרך. מעניין יהיה לראות לאן היא תוביל אותנו.
