הכדורגל הישראלי רשם באליפות אירופה את אחד מההישגים הגדולים בתולדותיו, כאשר הנבחרת הצעירה הבטיחה את השתתפותה במשחקים האולימפיים בפריז 2024 ותרשום הופעה שלישית בהיסטוריה במעמד היוקרתי. כעת, כמובן אחרי שהסתיימה המשימה של גיא לוזון וחניכיו ביורו הצעירות, יתחילו ההכנות לקיץ הבא ואיתה סימן שאלה מעניין בסוגיית הסגל.
לקראת תחרות הכדורגל במשחקים האולימפיים, הראשונה של ישראל מאז 1976 ו-1968, יצטרך גיא לוזון להחליט מי יהיו השחקנים שישתתפו בטורניר בפריז 2024. לפי חוקי האולימפיאדה, ובשונה מהמונדיאליטו שם היו יכולים לקחת חלק גם שחקנים מעל גיל 19 - משום שהיו מתחת לגיל 19 כשהעפילו לתחרות, החוקים האולימפיים פועלים אחרת.
בסגל הנבחרת לטורניר הכדורגל יכולים להשתתף אך ורק שחקנים שנולדו החל מה-1.1.2001 ואילך. אל הנבחרת שמוגדרת "עד גיל 23" יכולים להצטרף רק שלושה חריגי גיל, ולמעשה בנבחרת הצעירה ובגורמים המקצועיים המעורבים יצטרכו לקבל החלטה על שלושת החריגים - החלטה שהיא הרבה מעבר להחלטה מקצועית כאשר מדובר במשלחת אולימפית, כאשר גם להעפלה אפשרית ליורו 2024 עשויה להיות השפעה.
ה"מבוגרים" מדי בסגל הנוכחי
בסגל הנבחרת שיצא לאליפות אירופה האחרונה בגאורגיה היו לא פחות מעשרה שחקנים שנולדו בשנת 2000, והם לא יוכלו לקחת חלק אם לא יירשמו כחלק מהחריגים.
ביניהם, היו שלושה מהשחקנים הבולטים באליפות: השוער דניאל פרץ (יליד יולי 2000) והקשרים עדן קארצב (יליד אפריל 2000) ועמרי גנדלמן (יליד מאי 2000). אל הרשימה הזאת מצטרפים: אור בלוריאן, זיו מורגן, כארם ג'אבר, גיל כהן, יואב הופמייסטר, ארד בר והישאם לאיוס.
אלא שאל סוגיית החריגים מצטרפת שאלה גדולה עוד יותר - האם מאמן הנבחרת גיא לוזון והגורמים המקצועיים בהתאחדות יעדיפו לצרף למשחקים האולימפיים שלושה שחקנים חריגים מאלו שהיו חלק מהקמפיין האדיר שקורה כרגע בגאורגיה, או שמא יצטרפו שלושה "ותיקים" לחבורה הצעירה.
יש משמעויות רבות לזימון של שחקנים "ותיקים" יותר לחבורה הצעירה. בכל זאת, לא בכל יום מגיעה הנבחרת לתחרות הכדורגל במשחקים האולימפיים ויש הרבה רומנטיקה בהחלטה על שלושה שחקנים שיצטרפו לצעירים ויובילו אותם במשחקים בפריז 2024, כאשר צריך לזכור שמבחינת הקבוצות תמיד יש חשש בלשלוח שחקנים לטורנירי קיץ.
אם נביט על הסגל הרחב של הנבחרת, כלומר, כולל שחקנים שלא זומנו בקמפיין האחרון, אז השם הבולט ביותר עליו ניתן לחשוב הוא כמובן ערן זהבי. כזכור, כוכב מכבי תל אביב לא נכלל בסגל הנבחרת מאז התפוצצה פרשת החדר ויכול להיות שדווקא השתתפות נדירה של ישראל במשחקים האולימפיים תוביל את הצדדים להגיע לסיכום על הגעתו.
נזכיר גם את מואנס דאבור ואת עומר אצילי, שגם הם נמצאים מחוץ לנבחרת ישראל בשל מה שניתן לכנות "סיבות לא מקצועיות". דאבור פרש מנבחרת ישראל בשל קריאות גזעניות ואולי כניסה שלו למשלחת ישראל למשחקים האולימפיים יכולה להיות אמירה חשובה של דו-קיום - וכמובן תוספת של כוח איכותי לחלק הקדמי של הנבחרת.
לצד האפשרויות הללו, כמובן שמדובר בענף ספורט ולכן גיא לוזון יחשוב ככל הנראה על משבצות במגרש שיוכלו להוות עבורו תוספת כוח. אלו יכולים להיות שחקנים כמו מוחמד אבו פאני שיוסיף כוח בקישור, דיא סבע כתוספת בכנף לצד השני של אוסקר גלוך וכמובן מנור סולומון או ליאל עבדה - שיהיו כנראה כפופים גם להחלטה של קבוצתם הבאה.
מבט למטה: בוגרי המונדיאליטו יצטרפו?
מהצד השני של מגבלת הגיל, יצטרכו גיא לוזון והצוות המקצועי לצרף שחקנים צעירים יותר כדי שימלאו את החסר של העשרה שלא יוכלו לקחת חלק (או שבעה לפחות, אם שלושה מהם ייכנסו כחריגים). הרי רגע לפני המסע של הנבחרת הצעירה ביורו, התענגנו על רגעי השיא מנבחרת הנוער של אופיר חיים בארגנטינה.
חמישה מכוכבי המונדיאליטו גם לקחו חלק משמעותי במסע של הנבחרת הצעירה ביורו לנבחרות עד גיל 21, כאשר רוי רביבו, סתיו למקין, דור תורג'מן, עידן טוקלומטי וענאן חלאיילי זומנו לשתי הנבחרות. אם נביט על העשירייה שלא תוכל להצטרף נגלה למעשה: שוער (דניאל פרץ), שני בלמים (גיל כהן ואור בלוריאן), שני מגנים (זיו מורגן וכארם ג'אבר), שלושה קשרים (עדן קארצב, יואב הופמייסטר וארד בר) וקשר קיצוני (הישאם לאיוס).
כלומר, במבט חטוף אל נבחרת הנוער וכמובן עם הרבה כבוד לכל אלו שנשאו את הנבחרת עד למקום השלישי באליפות העולם, ניתן בהחלט לסמן שחקנים כמו עיליי פיינגולד, אור ישראלוב, תאי עבד ואחמד סלמן כמצטרפים פוטנציאליים לנבחרת עד גיל 23 שתצא למשחקים האולימפיים בפריז.
נבחרות שונות בתחרות האולימפית בחרו בדרכי פעולה שונות בעניין. לפעמים זומנו שחקנים צעירים, לפעמים חריגים מהנבחרת שעלתה לתחרות ולפעמים זומנו גם ותיקים - בעיקר בנבחרות המארחות (כמו ניימאר בריו 2016). כעת, בהחלטה שהיא מעבר להחלטה מקצועית רגילה, מעניין יהיה לראות מה השיקול שייבחר.
אז מה דעתכם? באיזו דרך הייתם פועלים?
