העונה המתקרבת של ליגת העל עומדת בסימנה של אופטימיות גדולה. היא מגיעה אחרי קיץ ארוך שבהן נבחרת הנוער והנבחרת הצעירה הגיעו להישגים מדהימים, שוברים תקרות זכוכית ומציגים דור חדש של כדורגלנים רעבים.
שאלה שלא מפסיקה לחזור היא - מה ייצא מכל זה? האם הכשרונות, הפרוספקטים גם יהפכו לשחקנים משמעותיים? קשה מאוד לענות על השאלה הזאת, אבל דוגמא אחת מן העבר כבר יש לנו - שחקן שהחל לשחק בבוגרים כבר בגיל 17, סומן ונרכש במיליונים על ידי שני מועדוני פאר - אבל בגיל 27, בגלל רצף של פציעות וחוסר מזל, מוצא את עצמו מול שוקת שבורה. זהו הסיפור של מיכאל אוחנה.
אוחנה, שגדל בירושלים והחל לשחק במחלקות הילדים של הפועל המקומית, סומן כבר בגיל צעיר ככישרון גדול. בקיץ 2011, כשהיה בן 16 ואחרי שכבר הסתובב במחלקות הנוער של בית"ר ירושלים ומכבי תל אביב, הוא עבר למחלקה של מ.ס. אשדוד. כבר בדצמבר 2012 הוא שיחק בפעם הראשונה בליגת העל.
באוגוסט 2014, רגע לפני עונת 2014/15, הוא יצא להתרשמות בלא אחרת מאשר ליברפול - ואף התאמן עם הקבוצה, שכללה אז שחקנים כמו סטיבן ג'רארד, דניאל סטארידג' ומריו באלוטלי - אבל לאחר מספר ימים, חזר לארץ. בעונה שלאחר מכן, הוא הפך לשחקן הרכב - כבש שני שערים ובישל עוד שניים, אבל אשדוד ירדה לליגה הלאומית.
Michael Ohana just finished his first training at Liverpool. pic.twitter.com/qZimCoQYJM
— Matthew Johnson (@MatthewJohnLFC) August 25, 2014
אוחנה נשאר בי"א ועלה איתה בחזרה, כשבקיץ 2016 היתה אמורה להגיע המקפצה - הפועל באר שבע שילמה עליו 4.5 מיליון ש"ח, ואוחנה לבש אדום, בדרך למה שתתברר כעונה הטובה בקריירה שלו - חמישה שערים וחמישה בישולים ב-36 הופעות, כולל זכייה באליפות דורסנית והופעה מכובדת בליגה האירופית.
עד כאן, זה נראה כמו סיפור סינדרלה - אוחנה הרשים והלהיב, ושיחק כדורגל יוצא דופן. אבל אז הגיעו הפציעות; באפריל 2018, לקראת סוף העונה השנייה שלו בב"ש, הוא נפצע - וחזר לשחק רק במרץ 2019. באופן טבעי, גם המקום שלו בהפועל ב"ש הלך ונחלש - אבל זה אפילו לא היה החלק הכי טראגי בסיפור.
כי בקיץ 2019, אוחנה הגיע למה שהיתה אמורה להיות הפסגה שלו - חזרה הביתה, לירושלים. זה קרה כאשר בית"ר של משה חוגג שילמה עליו סכום של 1.6 מיליון יורו (עד היום מדובר בהעברה היקרה בתולדות המועדון). וזה התחיל נהדר, עם שער נגד הפועל רעננה בשלב הבתים - עד שהקבוצה העפילה לחצי הגמר, במפגש מול קבוצתו לשעבר הפועל ב"ש.
בדקה ה-28 אוחנה רץ למאבק על כדור מול עמית ביטון, ששיחק בב"ש, נתקל בו - ונפצע. אחר כך התברר שקרע את הרצועה הצולבת. 438 ימים (יותר משנה) הוא ישב מחוץ למגרשים. רק באוקטובר 2020 הוא חזר. בדרך, גם היתה קורונה שהשביתה את המשחקים - ובהופעת הבכורה המחודשת שלו, ה-1:1 עם הפועל ת"א, הוא אפילו כבש שער. אבל הקאמבק היה פחות מוצלח משקיוו.
הוא נאבק שוב ושוב בפציעות חוזרות ונשנות, עד שבקיץ 2022 הוא עזב את בית"ר - עבר למכבי נתניה שם לא התאקלם, וחזר למ.ס. אשדוד. דווקא באצטדיון הי"א, תחת רן בן שמעון, אוחנה שוב מצא את רגעי הקסם מדי פעם - זכור לו אפילו שער נחשב מול מכבי חיפה. אבל שום דבר כבר לא יכבה את תחושת הפספוס.
לקראת העונה הקרובה, אוחנה עומד בסימן שאלה לא קטן. נכון לעכשיו אין לו חוזה במ.ס. אשדוד, והוא מתאמן לבדו ולא כחלק מהקבוצה. דווקא בתקופה הזאת הוא מתכונן טוב יותר לקראת העונה הבאה, ושומר על הכושר באמצעות אימונים אישיים. מספר קבוצות בליגת העל פנו אליו, ואפילו נשקלה אופציה של מעבר לחו"ל. עם זאת, גם לאוחנה ברור שבשלב זה הוא לא יחזור לאחד המועדונים הגדולים - והישארות באשדוד גם בעונה הבאה בהחלט נמצאת על הפרק. עם זאת, הוא בהחלט מאמין שהוא יכול לחזור לקדמת הבמה בעתיד.
"אני מסתכל רק קדימה", אומר אוחנה לערוץ הספורט בעיצומם של האימונים. "מנסה לראות מה אני יכול לשפר, לחדד ולעשות טוב יותר. אני עושה הכל בפן המנטלי, הפיזי והנפשי, בשביל להיות 'המכונה' הכי טובה שאני יכול להיות. מאוד מאמין בעצמי ובקב"ה, ובטוח שיהיה הכי טוב".
מיכאל אוחנה, כמאמר הקלישאה, לא שכח לשחק כדורגל. גם כשהוא משחק מדי פעם, אפשר בהחלט לראות את הכישרון שלו מבצבץ מאחורי התקופה הארוכה שבה נעדר מהמגרשים. אבל ברור שאת הכוכב שהוא היה אמור להיות, כנראה כבר לא נראה. יחד עם זאת, זה עדיין לא מבטיח שלא נהנה ממנו. ואולי הכוכב שדעך, יחזור לזרוח מחדש - בדרך שונה.
