בתוך קיץ מבולבל למדי, עם לא מעט סימני שאלה באוויר, בית"ר ירושלים הביאה רכש משמעותי: דור מיכה חתם בקבוצה, בידיעה שהוא צריך להיכנס לוואקום מסוים. דווקא אחרי עונה מוצלחת למדי, בית"ר הלכה לקיץ של בנייה מחדש - ומיכה נראה כמו גולת הכותרת שלה, בוודאי כאשר דנילו אספרייה בדרך החוצה, ירדן שועה תחת סימן שאלה גדול ויון ניקולסקו מתחיל לסדר לעצמו את הדרכון ולברר מאיזה שער יוצאים בשדה התעופה.
וייתכן שלפני כמה שנים, ההחתמה הזאת היתה נחשבת לשיחוק מטורף; כדורגלן מוכשר עם טאצ'ים של גאונות, משהו שבבית"ר תמיד אהבו, ומי שנחשב בגילאים הצעירים להבטחה. היום, מיכה מגיע מעט יותר מצולק, אבל בית"ר מקווה שמשהו ממיכה הישן עוד ייצא לאור, תחת אורות הזרקורים של טדי.
מיכה. אין ספק שמעמדו של מי שהיה אחד השחקנים המוכשרים של הכדורגל הישראלי - שחקן העונה של 2018/19 ומלך הבישולים - נפגע משמעותית (לא מעט באחריות שלו). וזה קצת מוזר, כי בסך הכל לפני ארבע שנים הוא הרגיש בפסגה: הוא היה שותף במכבי ת"א שזכתה באליפות ב-2019, בישל 13 שערים (מלך האסיסטים של הליגה) ואפילו נבחר לכדורגלן העונה של המנהלת.
ואפשר לייחס את הירידה כמובן לפרשה, אבל עוד לפניה מיכה היה בירידה - בכל עונת 2019/20 היו לו רק שלושה שערים ושלושה בישולים, וירידה חדה בדקות המשחק. בעונת 2020/21, אחרי שעבר לאנורתוזיס, הוא עלה קצת (2 שערים ו-7 בישולים), ואז הגיעה החזרה לארץ.
וגם בהפועל באר שבע, קשה להגיד שהוא חזר לעמדה המרכזית שהייתה לו במכבי ת"א. בעונת 21/22 הוא התחיל את רוב המשחקים על הספסל, וסיים עם שלושה שערים ושלושה בישולים (2,188 דקות בכל המסגרות). בעונה שעברה, הוא עלה קצת ברמת המספרים עם שער אחד (למרבה האירוניה, נגד בית"ר ירושלים) ותשעה בישולים (2,832 דקות). אלה המספרים היבשים, ואיתם יש גם את מבחן העין.
מיכה תמיד היה כדורגלן מוכשר, שעל סגולותיו המקצועיות נאמר רבות, אבל במקביל היה גם כזה שמתקשה להוביל קבוצה לבדו. למרות שהיה אחד מבכירי בניה של מכבי תל אביב, הוא אף פעם לא היה במרכז תשומת הלב - היו שם ערן זהבי, או אצילי, או אלירן עטר, או יונתן כהן שהיו הכוכבים ומיכה עשה את שלו בשקט. גם בהפועל ב"ש, היו תמיד אחרים - רותם חטואל, רמזי ספורי, יוג'ין אנסה, שאפי סוליימנוב - שתפסו את תשומת הלב החיצונית. אם להתבסס על האמירה המפורסמת של אגדת כדורגל ושמה ראובן עטר, מיכה היה רגיל להיות "התוסף לדלק" - ולא המנוע.
במובן זה, ההגעה שלו לבית"ר הפוכה לחלוטין מהמגמה הזאת - הוא מגיע לקבוצה שבסבירות גבוהה מאוד תאבד את כל השלישייה ההתקפית שלה, וממיכה יצופה העונה לקחת פיקוד - משהו שהוא לא עשה אף פעם, לאורך הקריירה. להיות שחקן מרכזי, שעומד בלחץ ומשחק הרבה יותר, עם יותר אחריות. הוא יצטרך להיות מנהל המשחק, שיפעיל את פרד פריידיי (ואולי גם את ניקולסקו, אם בטעות הוא עוד יישאר). מעבר לכך, מיכה הוא שחקן אמצע קלאסי, מה שכנראה ישנה את השיטה של אבוקסיס - אולי לחזרה לשלושה בלמים. אבל את זה, כאמור, עוד מוקדם לדעת.
מצד שני, הוא מגיע לשחק אצל יוסי אבוקסיס - מאמן שסוד קסמו הוא היכולת למקסם שחקנים עד קצה גבול היכולת. דפי ההיסטוריה מלאים בשחקנים שבאו לאבוקסיס בתור סימני שאלה ויצאו בתור סימני קריאה. מיכה יקווה לגורל דומה, ובעיקר לתוצאות דומות. לשחק כדורגל, כמו שאומרים רבות, הוא בוודאי לא שכח.
בית"ר. דווקא אחרי העונה המוצלחת ביותר שלה מאז ימי ארקדי גאידמק, עונה שבה היא נגעה סוף סוף בתואר - בית"ר שוב נכנעה לטבע שלה, ונכנסה לעוד קיץ של בלגן. במועדון שבו תמיד הדבר הוודאי היה חוסר הוודאות, ברק אברמוב שוב הכניס את המערכת לסחרור - הסכסוך המתוקשר עם ירדן שועה, הסאגה המתמשכת עם אספרייה ומעל הכל האיום שלא להמשיך ולהחזיק במועדון, לאחר החלטת בית הדין המשמעתי. וכל זה, דווקא אחרי הבעת אמון גורפת של הקהל - ששבר את שיא המנויים.
וההחתמה של דור מיכה, בהקשר הזה, נראית כמו ניסיון לספק כדור הרגעה לקהל ולשנות אווירה - הנה לכם שחקן, בפרופיל יחסית גבוה (בטח בהשוואה למצאי הנמוך יחסית בשוק הישראלי). סוג של פיצוי על ההיחלשות ההתקפית המסתמנת. במילים אחרות, לא רק שמיכה תלוי במידה מסוימת בבית"ר - גם בית"ר תלויה לא מעט בו, כדי לשפר את האווירה ולעמוד ברף הציפיות. האם היא תקבל ממנו את התוצרת הזאת? אני חייב להודות שאני בספק.
ביותר ממובן אחד, בית"ר מקבלת שחקן ששיאו מאחוריו - לפחות אם מסתכלים על השנים האחרונות. דור מיכה הוא מישהו שכבר הרבה זמן לא עמד ברמות הגבוהות, והוא מגיע אחרי עונה שבה שועה, אספרייה וניקולסקו שברו שיאי התקפה והלהיבו מאוד את האוהדים. יש לו, ולקבוצה שמסביבו, רף שיהיה קשה מאוד לעמוד בו.
אבל, כאמור, בית"ר יודעת בשנים האחרונות לעשות את זה לשחקנים - אבוקסיס הוא כנראה הטוב בליגה ביכולת לקחת שחקן ששווה X ולייצר ממנו הרבה יותר. אבישי כהן הפך אצלו למגן שמבוקש בהפועל ב"ש; טרזי תומא שהיה אלמוני הפך לשחקן שמבוקש בליגה הצרפתית, ירדן שועה משחקן שאיש לא רצה לשחקן שמכבי ת"א לוטשת אליו עיניים - ואני כבר לא מדבר על ניקולסקו. בית"ר של אברמוב ואבוקסיס, לצד ההצלחה המקצועית המסוימת שחוותה, הפכה להיות מקום מאוד נוח לשחקנים לשפר את מצבם. ייתכן שגם לאספקט הזה היתה משמעות - בדרך למה שמסתמנת כמו ההחתמה של הקיץ מבחינת הירושלמים.
להחתמה של דור מיכה בבית"ר ירושלים יש משמעויות גם מעבר לדשא. גם תדמיתית, גם לשאלה האם אברמוב מחפש לבנות קבוצה טובה לטווח קצר, או מועדון יציב שייבנה לטווח ארוך. את התשובה לשאלה הזאת נגלה רק לעתיד, בינתיים הבעלים - והמאמן שלצידו - יקוו שהיכולת המקצועית תשכיח את סימני השאלה המוסריים.
