על הנייר זו צריכה להיות העונה של הפועל באר שבע, עונה שבה כולם מצפים לקפיצת המדרגה שתקפיץ את הקבוצה מקום אחד גבוה יותר בטבלת ליגת העל מהעונה שעברה ותחזיר לדרום את התואר הכי נחשק בישראל – אליפות המדינה.
טבלת העונה הסדירה של 2022/23 הציבה את הפועל באר שבע במרחק של ארבע נקודות בלבד ממכבי חיפה של ברק בכר אחרי מרוץ שהפועל באר שבע הפסידה בישורת האחרונה, בפלייאוף העליון שבסיומו הפער בין הקבוצות היה שבע נקודות. למרות איבוד נקודות של מכבי חיפה בתקופה ההיא, הפועל באר שבע לא הצליחה לנצל זאת בכדי לקחת את התואר בעקבות פציעות של שחקנים, הרחקות ועונשים שהיו רחוקים מהמציאות, אבל הדבר העיקרי שהיה חסר לקבוצה הוא איכות.
האיכות הזו שחסרה הייתה ההבדל במשחקים מול מכבי חיפה ומכבי תל אביב, כי למרות יכולת טובה בחלק מהמשחקים כשהעליונות על היריבה הייתה ברורה, הנקודות הלכו ליריבה. היו חסרים להפועל באר שבע שחקן או שניים שישברו שוויון, יכריעו משחקים ויביאו נקודות בעיקר מול הגדולות, וזה בדיוק מה שניסו לעשות בקיץ האחרון.
נחזור למשחק סיום העונה שעברה שבו הפועל באר שבע אירחה את מכבי נתניה באצטדיון טרנר ורשמה ניצחון 0:2. מיד לאחר המשחק אליניב ברדה סיכם, הסיק מסקנות והעביר מסר להנהלה שבכדי להיות טובים ומוכנים יותר לאיים עד הסוף, הפועל באר שבע צריכה לצאת למחנה האימונים עם סגל מלא. שבועיים לאחר מכן הגענו לקיץ שפתח את התיאבון והרים את הציפיות.
הפועל ב"ש עבדה בקצב מהיר, חתכה שחקנים שלא בתוכניות והחתימה במקומם שחקנים אחרים - אלון תורג'מן, אנטוניו ספר, אופיר מרציאנו, גיא בדש, כריסטופר פטרסון והראל שלום, בתוספת ליוני סטיואנוב שחזר מהשאלה. בין השחקנים שעזבו היו עומרי גלזר, המניה הבטוחה בשער שהתקדם לכוכב האדום בלגרד ודור מיכה, אחד מבין שני השחקנים היצירתיים הבודדים בקבוצה.
הנחת העבודה בהפועל באר שבע הייתה ברורה – יש בסיס טוב שצריך לשדרג, בעיקר ברמת הזרים, ואם יעשו את זה כמו שצריך, אנחנו בדרך הנכונה.
כאן הגענו למלכוד הזרים. שחקנים זרים בהפועל באר שבע זו נקודה רגישה. יש רצון לרענן אבל אין יותר מידי ברירות. זה היה המצב בתחילת הקיץ. קלימלה ופאון, שלא ממש שברו שוויון, חתומים על חוזים ואין רצון להחליף, לופס נמצא בתוכניות וסלמאני חוזר מהשאלה ולא ברור מה עתידו, מה שהשאיר את המועדון בבעיה. אם רוצים לרענן, צריך לחתוך איפה שאפשר, אז חתכו. מרטינש הלך ובצדק. שאפי ואנסה, שני שחקני האגף שילמו את המחיר על החוסר במספרים כשבצוות המקצועי האמינו שהמחליפים שהגיעו ישדרגו את המועדון ויתרמו הרבה יותר.
הקיץ של הפועל ב"ש, שביעות הרצון של אליניב ברדה והצוות המקצועי שסימנו V על המטרה המרכזית שהציבו - יציאה למחנה האימונים עם סגל מלא או כמעט מלא, נתנו תחושה שהכל נעשה נכון. הפעולות הללו סחפו את הקהל, שתמך בהמוניו והסתער על מכירת המנויים לעונה החדשה, עם למעלה מ-12 אלף מנויים, אלף אוהדים שהגיעו למשחק אימון ראשון ועוד למעלה מ-2,500 שהגיעו לאימון הפתיחה.
כולם האמינו שזה אפשרי. הכל עבד כמו שצריך, עד לרגע שבו הפועל ב"ש פתחה רשמית את העונה במשחק רבע גמר גביע הטוטו נגד מכבי תל אביב. למעלה מ-11,000 אוהדים הגיעו לתמוך באדומים, עם ציפיות בשמיים ורצון לחגוג, אבל סיימו את המשחק בהשפלה גדולה ותבוסה כואבת 6:1 שהשאירה את כולם בהלם. אוהדים, שחקנים, צוות מקצועי והנהלה.
היכולת לא הייתה מספיק טובה, הגישה לא קיימת והכאב היה גדול. זעזוע כבר במשחק הרשמי הראשון, במבחן האמיתי הראשון. משהו שעד היום כנראה מקרין ובעל השפעה על מה שראינו אחר כך. את סיבוב המוקדמות השני מול פנבז'יס עברנו ביכולת חלשה ויש ביקורות מצד הקהל.
בפועל, שחקנים זרים בהפועל ב"ש זה סוג של הימור. מערך סקאוטינג שכמעט לא קיים ונפילות עם שחקנים זרים פעם אחר פעם זה משהו שבשגרה. כבר שנים שמדברים על זה ברחוב הבאר-שבעי. זה עולה בכסף, זה עולה ביכולת ובתארים. זה ההימור שבהפועל באר שבע לוקחים כמעט בכל שנה.
בכדי להבין את גודל האכזבה מהשחקנים הזרים שהגיעו להפועל באר שבע, צריך להסתכל על רכבת הזרים שעברה במועדון בשנים האחרונות (נעדרו מהרשימה שחקנים ששותפו במשחקים העונה). אלטון אקולטסה, דוד סימאו, ז'וסוואה, יוג'ין אנסה, דנילו אספריה, מרמנטיני, אנדרה מרטינש, שאפי, סלמאני, פטרוצ'י, מלי, רוסה, מרין, אגודלו, אנסטיס, סטו, קאריו ופאוליניו. חלקם שוחררו כבר בחלון שבו הגיעו לקבוצה, חלקם הוקפאו כדי לפנות מקום לשחקנים זרים אחרים ורובם שוחררו עוד לפני תום החוזה שלהם. מלבד ז'וסוואה, שהיה באמת עילוי, ברוב המקרים של השחקנים הזרים הפועל באר שבע נכשלה בשנים האחרונות ובמועדון טרם נפל האסימון שככל הנראה בתחום הזה לא עובדים שם נכון.
אחד הדברים המרכזיים שעוררו את ביקורות הקהל זה הרצון של הפועל באר שבע, על פי הפרסומים, להשאיל את אנטוניו ספר, השחקן הרומני שהגיע כחיזוק לעמדת הכנף. למעלה משנה שרודפים אחרי השחקן ומנסים לשכנע אותו שיגיע למועדון. הסקאוט אפילו נשלח לרומניה בכדי לדבר עם המשפחה ולהניע את המהלך. אחרי כל המאמצים והכסף ששולם לראפיד בוקרשט, חוסר שביעות הרצון של הצוות המקצועי עשה את שלו. כבר אחרי קצת יותר מ-30 דק' במשחקים הרשמיים, קיבלו החלטה שזה לא הזר שישדרג את הקבוצה. בהתחשב בכך שעליו הם שמו את כל הז'יטונים, זו נפילה ענקית. אם אכן ישאילו אותו ולא ייתנו לו הזדמנות, זו עוד פארסה מבית היוצר של מחלקת הסקאוטינג הלא באמת מקצועית שיש למועדון, כשלא ברור מספר האנשים שם, אבל מה שכן ברור שזה הרבה יותר רחוק ממחלקות הסקאוטינג המקבילות של המועדונים המובילים בליגת העל.
אם האכזבה מהיכולת ומההתנהלות לאחרונה לא ממש מספיקה, אז הגיעה גם התקרית וההרחקה של רמזי ספורי שלא מוסיפה. בגדול, הרבה רעש סביב הקבוצה. רעש שבו אליניב ברדה והשחקנים חייבים למצוא את השקט. עם כל הביקורת המוצדקות שעלו והדאגה מהמצב, אנחנו נמצאים כרגע רק בפתיחת העונה, אחרי שלושה משחקים רשמיים בלבד. העונה הזו של הפועל באר שבע יכולה להתפתח לכל מיני כיוונים, ובהחלט יכול להיות שכשהיא תסתיים נסתכל אחורה ונצחק על כך שהיינו מודאגים.
יש דאגה וזה נראה לא טוב, אבל עכשיו זה בדיוק הזמן של הקהל והמועדון להתעלות. יש להפועל באר שבע משוכה לא פשוטה היום באצטדיון טרנר - לבסקי סופיה בסיבוב המוקדמות השני של הקונפרנס ליג, כשפרנקפורט מחכה בפלייאוף. הרצון של הקהל הוא לחגוג ביחד. אמנם הוא מודאג ומעלה ביקורות, אבל הרצון תמיד היה ויהיה לראות את הפועל באר שבע מצליחה.
דווקא בזמנים האלה, כשהכל נראה שחור, יש ביקורות, לחץ והכל מבעבע, התמיכה של הקהל שאף פעם לא מאכזב היא משהו שנדרש. השקט מסביב והאמונה בצוות המקצועי ובשחקנים יכולים לעשות רק טוב. אני לפחות מאמין בזה ומקווה שבאמת ככל שתתקדם העונה נראה דברים יותר טובים מהפועל באר שבע. בכדי שזה יקרה, כדאי להתחיל מניצחון על לבסקי סופיה, אבל מעבר לניצחון, צריכים לראות שיפור ביכולת.
הקיץ הזה הפכנו למאמינים בקבוצה, קיבלנו אגרוף לפנים ועכשיו אנחנו צריכים לבחור האם אנחנו מוותרים או נלחמים. בכל הזירות. הקהל ביציעים, השחקנים במגרש, הצוות המקצועי בשיפור העבודה וההנהלה בשדרוג הקבוצה. אנחנו בשלב מוקדם מידי של העונה בכדי להרים ידיים ולכן, כמו שנלחמנו בעונה שעברה כנגד כולם, בית הדין, השופטים, ההתאחדות והתקשורת, נצטרך להפשיל שרוולים ולהילחם עכשיו בשביל עצמנו. הפועל באר שבע חייבת להרים את עצמה ונקווה שכבר הערב זה יקרה.
