אחד המשפטים המפורסמים ביותר של הסופר אנטון צ'כוב, כידוע, הוא ש"אקדח שמופיע במערכה הראשונה של ההצגה ירה במערכה השלישית". רוברט פרוסט, ענק רוח אחר, טען ש"שיר טוב הוא שיר שבפגישתנו הראשונה נדע שלעולם לא נוכל לשכוח". הגישה של השניים, פחות או יותר, הייתה מה ששיקף את המשחק היום (ראשון) בו בני סכנין ניצחה 1:2 את הפועל חדרה.
משחקי גביע הטוטו, ככאלה שמשלבים לא מעט נבחנים ולא משפיעים על העונה עצמה, הם משחקים שבהם אנחנו בעיקר רואים ניצוצות. זה מה שמעניין אותנו, מה שאפשר לקחת לעונה. בני סכנין יכולה לקחת לא מעט מהמשחק הזה, בעיקר מדקות הפתיחה ומהשילוב של בסיל חורי ודור חוגי.
השניים הציגו היום, לעיני 300 צופים במשחק שנערך בקרית שמונה, כימיה לא רעה בכלל וסיכנו מספר פעמים את השער בדקות הפתיחה, עד לגול של חורי מבישול של חוגי (20). מעבר לכך, סכנין יכולה לקחת השראה גם מההופעות של סאהר תאג'י שנראה לא רע בכלל והבקיע את השער השני (53) במבצע אישי אדיר.
יש לשחקנים של סלובודן דראפיץ', שראה אותם מהיציע, כישרון אישי ולא מעט משחק יוזם במשחק בין קבוצות שמכוונות לאמצע הטבלה. אם סכנין תיזום ותראה כמו קבוצה של דראפיץ', בדומה למה שראינו הערב, הם יכולים להיות אופטימיים.
מנגד, גם לחדרה יש סיבות לאופטימיות למרות ההפסד. מדובר בקבוצה חדשה ברובה שעשתה כמה הזדמנויות גדולות וראתה הופעות בכורה לא רעות של קוואמי פפרה וסולימאן קוליבאלי, כאשר פפרה הבקיע את השער המצמק בדקה ה-92 והשאיר טעם של עוד. ספיר איטח ואלעד מדמון נראו טוב לאחר שעלו מהספסל וראויים לקרדיט גדול יותר.
יש שם פוטנציאל, אבל הם צריכים זמן כדי ללמוד אחד את השני וגביע הטוטו הוא אולי הבמה המושלמת לכך. עומס המשחקים, אולי, השפיע גם כן בהתחשב בכך שהם שיחקו שני משחקים השבוע וסכנין רק אחד.
כעת סכנין עם 6 נקודות, ראשונה בבית א' עם משחק חסר ולפני משחק ביתי מול ריינה ברביעי. חדרה עם ניצחון אחד ושני הפסדים, ותחכה שבוע עד למשחקה הבא, גם הוא מול ריינה.
