אחרי שעמד בין הקורות של מכבי חיפה בשלוש האליפויות האחרונות, ג'וש כהן החליט שהגיע הזמן לשינוי ועזב את הירוקים לטובת אתגר חדש. אלא שהשוער הישראלי-אמריקאי עדיין מחפש את היעד הבא, ובראיון לערוץ הספורט הוא סיפר באופטימיות: "אני בריא לגמרי. כרגע אני מתאמן כל יום, גם בחדר הכושר וגם אימוני שוערים. אחרי הפסקה ארוכה יותר הקיץ, הגוף שלי באמת מרגיש הכי טוב שהיה כבר הרבה זמן".
לצד הרצון למצוא קבוצה ב-MLS, כהן חושף כי היה קרוב להתאחד בכוכב האדום עם מאמנו לשעבר, ברק בכר, אך הדבר לא יצא לפועל: "היה עניין הדדי, אבל לצערי זה לא הסתדר בגלל דברים שלא היו בשליטתנו". עוד הוא מספר: " זה נכון שכסף לא היה השיקול המרכזי בחיפוש הקבוצה הבאה שלי, אבל אני לא יכול לדבר יותר על המצב הספציפי הזה עכשיו".
כהן הודה שלא היה קל לו להיפרד מהירוקים בקיץ האחרון: "יש לי המון אהבה לקבוצה, לעיר ולאוהדים. המועדון ניסה בהתמדה לשמור עליי. זו הייתה החלטה ממש קשה לעזוב ואני מתגעגע לחיפה, במיוחד לאוהדים, אבל הרצון שלי למצוא אתגר חדש לא השתנה. הדלת הזו נשארת פתוחה לעתיד, אבל אני לא רוצה להתחרט בעתיד על זה שלא ניסיתי לממש את מלוא הפוטנציאל שלי כשוער ואני מרגיש שעכשיו זו ההזדמנות האחרונה שלי לעשות את זה. העדיפות שלי זה לעבור לליגה במרכז אירופה".
"הסוכנים שלי בדקו אפשרויות גם בארצות הברית, ולקראת סוף החלון היו לי שיחות עם אטלנטה יונייטד. עם זאת, לאחר שהקבוצה מנעה ממני לסכם עם קבוצה אחרת (בשל חוקי הליגה, הם היו יכולים לעשות זאת), אטלנטה שינתה את ההצעה אליי - כך שאני אשחק בקבוצת המילואים, עד סוף השנה. סירבתי להמשיך במשא ומתן, גם כשהציעו לי אופציות נוחות יותר".
"למרות שהיתה כלפיי התעניינות ממועדונים בתוך ומחוץ לישראל, הייתי מאוד סבלני בחיפוש אחר האתגר הנכון. התהליך היה ארוך ממה שחשבתי, אבל אני ממשיך לקוות שהאופציה שאני רוצה - תופיע בסופו של דבר".
ומה הרגע שייקח איתו הלאה? "אני חושב שהרגע הכי טוב היה הזכייה באליפות הראשונה במשחק האחרון של העונה. עד לאותו רגע הציפייה נבנתה והאוהדים היו כל כך נרגשים אחרי שלא זכו באליפות במשך לא מעט זמן. עבורי זו גם הייתה האליפות הראשונה שזכיתי בה מאז שהייתי שחקן נוער".
לסיום, השוער התייחס גם לזכרונות מליגת האלופות: "הניצחון על יובנטוס בבית זה ברור, אבל כמה מהזכרונות הפחות מובנים מאליהם הם ניצחון בפלייאוף בסרביה על הכוכב האדום, כי ביומיים שאחרי זה לא הרגיש אמיתי. גם יום לפני משחק הפלייאוף הראשון, כשהיה לנו אימון וזכינו לראות את סמי עופר עם כל הכרזות והשלטים של ליגת האלופות, וגם כשצפינו יחד בכפר גלים בהגרלת שלב הבתים כדי לגלות נגד מי נשחק".
