בחיים, בני אדם עוברים לא מעט טלטלות. אנחנו זזים פיזית ממקום למקום, מחליפים עבודה, בני אדם נכנסים ויוצאים מחיינו בתדירות גבוהה (לפעמים גבוהה מדי). ולכן, מדי פעם, נוח לנו שיש דברים יציבים - כאלה שלא משתנים. השמש תמיד תזרח בבוקר ותמיד תשקע במערב, ב-20:00 בערב תהיה מהדורת חדשות בטלוויזיה - דברים שנועדו לספק לנו את המחשבה (ואולי אשליה) שיש לעולם איזשהו סדר.
והתחושה היא שיש דבר אחד שהיה חלק מהרשימה הזאת: דן גלזר תמיד יהיה בקישור של מכבי תל אביב. ככה, לפחות, עוצבה אהדת הכדורגל שלנו בשנים האחרונות. בעזרת חריצות גבוהה ולא מעט כישרון, גלזר הפך לסמל מכביסטי - מישהו שנמצא שם תמיד, בסוף הקישור, שתמיד יהווה סוג של מבצר במרכז השדה. מישהו שלפחות בבועה הקטנה של הכדורגל, נותן לך - אם אתה אוהד מכבי תל אביב - את התחושה שיש על מי לסמוך.
אבל בזמן האחרון, גם ההנחה הזאת הרבה פחות מובנת מאליה. רובי קין הגיע למכבי תל אביב בקיץ, ונראה שסט הערכים המקצועיים שלו שונה לחלוטין - גלזר, אצלו, נשאר בחוץ. ממש בחוץ. 900 דקות (ברוטו) של כדורגל שיחקה מכבי תל אביב העונה - 10 משחקים בכל המסגרות. שניים בגביע הטוטו, שניים בליגת העל ועוד שישה במוקדמות הקונפרנס ליג. בכל המשחקים הללו, שיחק - תחזיקו חזק - 12 דקות בלבד. גלזר נכנס בדקה ה-78 של המשחק בין מכבי תל אביב למ.ס. אשדוד, כשהצהובים כבר הובילו 0:3.
ומדובר בירידה חדה למדי: בשבע העונות שלו עד כה כשחקן בוגרים (חמש במכבי ת"א, אחת במכבי נתניה ואחת בבית"ר ת"א/רמלה מהליגה הלאומית), גלזר לא ירד מ-2,000 דקות בעונה (בכל המסגרות). לשיא שלו, הוא הגיע בעונת 2021/22, שם שיחק 3,808 דקות משחק לאורך העונה. בליגה היו לו 2,762 דקות - שני במכבי תל אביב (שחקני שדה) רק לגבי קניקובסקי. שחקן הרכב קבוע, לכל דבר ועניין. בעונת 2019/20, למשל, הוא לא רק שיחק הכי הרבה במכבי ת"א מבין שחקני השדה - הוא גם (לפחות לדעת מנהלת הליגה) שיחק הכי טוב, מאחר והפך לשחקן העונה. המאמן שלו, ולדימיר איביץ', אפילו ניסה למשוך אותו איתו לווטפורד.
אז מה עומד מאחורי הירידה החדה במעמדו של גלזר? הסבר אחד אפשרי יכול להיות נעוץ בוורסטיליות - גלזר הוא קשר הגנתי קלאסי, והוא מעולה בתפקיד הזה. הוא מסוגל "לנעול" את המשחק של היריבה, ולגרום לכך שהיא פשוט לא תוכל להגיע לשער של מכבי ת"א. זה מה שקרה בעונת 2019/20 - שבה, למרות שבין הקורות עמד שוער צעיר ושמו דניאל טננבאום, מכבי ת"א ספגה 10 שערים בלבד כל העונה - שיא ספיגת שערים בעונה אחת, שספק אם יישבר.
אבל מקשר, ואפילו קשר הגנתי, בתקופה הנוכחית - מצופה ליותר. קחו לדוגמא מישהו שמשחק בעמדה של גלזר, ונחשב (לפחות פעם) למי שאולי יחליף אותו יום אחד בעמדה מספר שש במכבי תל אביב - נדב נידם, שגדל במועדון. נידם, צריך לציין, אמנם משחק בהפועל ירושלים ולא במכבי תל אביב - אבל יתרון אחד יש לו. מעבר לעבודה ההגנתית, הוא גם מסוגל לאיים על השער.
בכל הקשור למספרים ההתקפיים - למרות שנידם שיחק כמעט מאתיים משחקים פחות (יש לו 109 הופעות בכל המסגרות, לגלזר יש 273), וביניהם עוברות גם ארבע שנים (גלזר בן 26, נידם בן 22) - הנתונים שלהם כמעט זהים. גלזר כבש חמישה שערים כל הקריירה (ובישל עוד שבעה), נידם כבש ארבעה שערים ובישל עוד ארבעה. היכולת לתקוף, בארסנל של קשר אחורי, היא רבת משמעות - ואולי גם זה עמד מאחורי העובדה שרובי קין העדיף את יוריס ואן אובריים על פני הקשר.
אז מה יקרה מכאן והלאה? סוכנו של גלזר, אבי נמני, התראיין ל"5 באוויר" ושם אמר מפורשות כי לאור מעמדו המעורער - הקשר שוקל לעזוב. "שחקנים תלויים במאמנים", אמר נמני, "והמאמן מעדיף את ואן אובריים כרגע. זה יכול לקרות לכל שחקן. אני בטוח שדן ימצא אלטרנטיבה טובה, הוא שוקל לעזוב. האם יש סיכוי שהוא יעבור בהשאלה? יכול להיות. אי אפשר להתחייב שזה יקרה כי זה תלוי גם בקבוצה, מן הסתם. נקבל החלטה בימים הקרובים בנוגע לעתיד שלו, רוב הסיכויים שזה יהיה לחו"ל, בארץ זה כנראה לא יקרה. יש חלונות העברות שפתוחים עדיין". עם זאת, במכבי תל אביב הבהירו כי הם אינם ממהרים לשחרר אותו - לפחות לא בשלב זה.
דבר אחד בטוח: מה שנראה כמו מציאות כמעט מובנת מאליה - החיבור בין דן גלזר ומכבי תל אביב, כמו הרבה דברים בחיים שלנו, הוא כבר לא מובן מאליו. מאוד יכול להיות שדברים ישתנו, וגלזר עוד ילבש את החולצה הצהובה ויחזור לזהור בה כמו פעם. זו, הרי, בסך הכל רק תחילת העונה. אבל בינתיים, נראה שלמאמן האירי יש אופציות אחרות, הוא משתמש בהן - וייתכן שהקשר בן ה-26 יצטרך לקבל החלטות חשובות מאוד בקרוב.