זה לא היה משחק גדול של הפועל באר שבע. האדומים של אליניב ברדה, גם הערב, היו מאוד לא מדויקים ולא חדים. אבל היה לה דבר אחד הערב - וזה את היכולת של ספר לתת לה את מרווח הביטחון. שני השערים המוקדמים שהגיעו ממנו - אחד מרגליו ממש, והשני לאחר שבישל בכדור חופשי למיגל ויטור - נתנו לבאר שבע את ההזדמנות לשחק ללא לחץ. מהדקה ה-37, המשחק היה בידיים שלה. וככה, היה לה הרבה יותר קל - בוודאי מול היריב שהיא פגשה הערב.
מלבד ספר, זר נוסף שמאוד הרשים היה אנדרה פוקו. הקשר הגאבוני הפגין יכולת של בוס אמיתי במרכז השדה - אולי לא כל כך תורם בהתקפה, אבל מפגין את היכולת הפיזית והעוצמתית שלו בהגנה, ועצר ללא קושי את השחקנים של היריבה. קשה להגיד שבאר שבע הרשימה, אבל היה לה הערב את הווינריות הדרושה כדי סוף סוף (מבחינתה) להשיג את הניצחון, גם אם זה בשיניים ובציפורניים.
אבל לא הכול ורוד מבחינתה של באר שבע. בוודאי מבחינתו של גיא בדש. הקיצוני המוכשר שהגיע הקיץ, באופן אירוני דווקא מהיריבה הערב - הפועל ירושלים, שוב נפצע והוחלף בדקה ה-25. כל זה, אחרי שהוא חזר מפציעה אחרת - ונותר רק לקוות שגם מזו, הוא יתאושש מהר.
היה להם רף ציפיות גבוה יחסית לעמוד בו, ובינתיים - זה לא הולך. הקבוצה מעיר הבירה הפכה הערב ליחידה, פרט למ.ס. אשדוד, שעוד לא ניצחה העונה. ואת זה היא תהיה חייבת לתקן בהמשך. מעל הכל, נראה שחוסר הביטחון של הפועל ירושלים התחיל בקו האחורי - ואולי בעמדת השוער. אדבאיו אדליי סבל מערב לא טוב, טעה בשני שערים שכבשה באר שבע - ובמידה רבה הוביל להפסד, או לפחות לתוצאה הסופית החמורה של המשחק הזה.
בין הקורות בצד השני - היה עוד אחד שמשך עניין הערב. קוראים לו ניב אליאסי, והוא נכנס לשער הפועל באר שבע במקומו של אופיר מרציאנו הפצוע. אליאסי לא היה צריך להתמודד עם אתגרים רבים, אבל הוא בהחלט הפגין המון יציבות ואחריות בין הקורות. לאור העובדה שבאר שבע תצטרך להסתדר מספר שבועות ללא מרציאנו, ברדה יודע שיש לו על מי לסמוך.
ובשבוע הבא - כבר מחכה להפועל באר שבע מכבי חיפה. היריבות המעניינת, והסוערת, של השנים האחרונות תוצת מחדש - הפעם בסמי עופר. בפעם האחרונה ששתי הקבוצות נפגשו, זה נגמר בקטטה המונית ודי מבישה. קשה לחזות איך המשחק ייגמר מבחינת התוצאה, נותר רק לקוות שהפעם, בוודאי בהשפעת האווירה הדי סוערת מסביב, הרוחות קצת יתמתנו.
