שתי הקבוצות הגיעו לדרבי הזה במגמות מנוגדות - הפועל באה אחרי פתיחת עונה נהדרת בגביע הטוטו, ולאחר שפספסו רק במעט את ההגעה למעמד חצי הגמר. בית"ר, מנגד, באה פצועה וחבולה למשחק הזה - עם לא פחות מחמישה שחקנים שנותרו מחוץ לסגל, מי בגלל פציעות ומי בגלל סכסוכים עם ברק אברמוב. בעקבות כך, רבים חשבו שהמשחק הזה יהיה הרבה יותר קל עבור האדומים - אבל על הדשא, התברר אחרת.
בית"ר, למרות הרכב שכלל בעיקר שחקנים צעירים, הצליחה לעמוד היטב מול היריבה העדיפה - להתגונן היטב בדקות הנכונות, והיתה עדיפה במחצית השנייה (הרבה בזכות הכניסה של ברניי קבאלה בן ה-19, שהראה ניצוצות). עם זאת, היא לא היתה מספיק מדויקת - ושריקה אחת מפוקפקת הכריעה את המשחק הזה נגדה.
מחזיקת גביע המדינה מסיימת את גביע הטוטו במקום השישי בלבד (אחרי ששיחקה באלוף האלופים), ותצטרך לעבוד קשה כדי להגיע כמו שצריך למחזור הפתיחה בשבוע הבא - נגד הפועל חיפה.
ומנגד - קשה לומר שהפועל ירושלים הרשימה במשחק הזה. למרות העדיפות, האדומים של זיו אריה לא ממש היו מסוכנים - למעט אולי מצב אחד במחצית הראשונה. המחץ נפגע עוד יותר, כאשר החלוץ ראונו סאפינן נפצע בדקה ה-68 - ואצל האדומים יקוו שלא מדובר בפציעה חמורה.
בסופו של דבר, קור הרוח של מתן חוזז - היה זה שהביא לה עוד דרבי, והשורה התחתונה ברורה: זה כבר דרבי שלישי ברציפות שהפועל ירושלים לא מפסידה, פעם שנייה שהיא מנצחת. מזה, היא בהחלט יכולה להיות מעודדת. האדומים יפתחו את העונה בדיוק בעוד שבוע, במושבה נגד מכבי פתח תקווה.
וגיבור אחד לא צפוי היה למשחק (הבינוני) הזה: השופט, שניר לוי. לא מעט ביקורות הוא ספג, ועוד יספוג, על ההחלטה השגויה לשרוק פנדל עמוק בתוספת הזמן. אבל אולי הטענה לא צריכה להיות כלפיו, אלא כלפי ההחלטה לא להפעיל את מערכת ה-VAR במשחקים האלה. העזרה הזו היתה יכולה לעזור לשופט, ובעיקר לעשות צדק עם המשחק שראינו בטדי.
