עכשיו אפשר להגיד שעידן בן מנספורד 2.0 יצא לדרך, וששוב במדורת השבט של רדיו חיפה נכנסו לכוננות. אין ספק שמירב אוהדי מכבי תל אביב שהתעוררו הבוקר עשו את זה, כמאמר המשורר, עם איזשהו "שיר חדש בלב". רבות דובר על עידן אייטור קראנקה, שנחת בתרועה רמה כמי שאולי ויביא איזושהי רוח של שינוי מהמשבר הגדול שהביאה עזיבתו של ולדימיר איביץ' המיתולוגי. אכן, הנוק-אאוט לבכר במשחק הבית מול מכבי חיפה שטח סוג של אופטימיות רבה בקרב אוהדיה הצהובים של מכבי ת"א. זה לא החזיק מים. שכן את ההיסטוריה כולנו מכירים.
בהתחלה, הגיע חלון ההעברות של חודש ינואר. בדיעבד, שמועות שיצאו מקרית שלום סיפרו על החלטה של המאמן הבאסקי, שעברה להנהלת המועדון, שאין לו שום חפץ בחיזוק שיכבול אותו ליותר מהעונה הזו (ע"ע השאלתו של רארש אילייה מניס). כמובן שאיש לעולם לא יידע מלבד המאמן, נציג הבעלים והבעלים עצמו, אם זה קרה לפני ההחלטה של אוסקר גלוך ללכת לשלב הבא בקריירה שלו או אחרי. אבל, הנזק נעשה. והמציאות שטפחה על פניהם של רבבות ביציעי בלומפילד לא איחרה לבוא.
אני מניח הקש ששבר את גב הגמל מבחינת 99% מאותם אוהדים היה ההפסד להפועל ירושלים בבלומפילד. גם האופטימים ביותר הבינו שנפל דבר ומכבי ת"א כנראה, כמו שאומרים בלועזית, עשתה זינג כשהייתה צריכה לעשות זאנג בכל הקשור להחתמתו של המאמן, שנמכר לנו כבן טיפוחיו של ז'וזה מוריניו (קשה להחליט אם זה יותר מעליב את המאמן האגדי או מחמיא לזה שכנראה עומד לחפש לעצמו קריירה חדשה).
חילוף של הרכב מנצח באחד המשחקים היותר טובים של הקבוצה (כולל אינספור החמצות מסמרות שיער במחצית הראשונה) והכנסת שני שחקנים הגנתיים, חרצה את גורל המשחק. האוהדים, ששעטו מבויישים ומובכים לרכבים תוך כדי שמגרדים בפדחתם ולא בגין קשקשים, חרצו את גורלו של הבאסקי, שעושה רושם אגב של אדם די חביב בפן האישי. חצי גמר הגביע וכו', היה בסה"כ עוד מאותו הדבר.
מדהים הדבר, שלמרות הצלחות חסרות תקדים של שחקני הבית הצעירים שלנו בבמות הכי גבוהות שישנן בעולם: דניאל פרץ המכונה "הקיר", דור תורג'מן שעומד לגנוב לרנדי אורטון האגדי את הכינוי "מחסל האגדות" ורוי רביבו שמ"הבן של" העביר את חיים להיות "אבא של" (וזה לא דבר של מה בכך), כל אלו יחד ולחוד לא הרימו לאוהדי מכבי את הראש מהאדמה.
השקט ששרר בקרית שלום, החשש שמה שהיה הוא שיהיה וכמובן העובדה שהמאמן הכושל מספרד עדיין מפרסם סטורים שהוא מכין את העונה הבאה, ומתדרך עיתונאים ספרדים, שההצלחה של תורג'מן בארגנטינה רשומה על שמו, הכניסו צהובים רבים למקלטים, שגם הניצחון בדרבי הכדורסל בסדרת הגמר לא הוציא משם. החבר'ה היו מרוכזים במחאות, חלק שקטות ומטרילות יותר (כמו קמפיין גיוס ההמונים לפיצויים לבאסקי, שאחרי הפרסומים היום כנראה שגם ינון מגל לא היה מגיע לסכום כזה) וחלק יותר רועשות. אלא שאיך שוברים את הכלים מול מועדון מנותק, כשכולנו יודעים מהי משמעותו של מיץ' גולדהאר, הבעלים, שרוב מכריע בקהל מעריץ, למועדון הזה. דילמה לא פשוטה.
האם היום הוא סוג של שחר של יום חדש? זמן יגיד... ישנם עוד המון פרמטרים שצריכים לבדוק לפני שהאופטימיות שבה לחלק הארי שמלווה שנים רבות לכל משחק את מכבי. מה שבטוח? זוהי התחלה משמעותית, ורואים שלקח לבן מנספורד זמן רב להנדס את המהלך הזה. למרות שמועות על בדיקה של מכבי עם סוכנים בינלאומיים את שוק המאמנים, נראה שהאירוע קרה כמו רעם ביום בהיר. אפילו ההוא שאסור לבשר ודם לומר את שמו אלא רק את המספר ע"ש – 8, אמר בתכנית אירוח במהלך השבוע שעבר, שקראנקה נשאר וזה סופי. האם הוא היה חלק ממסך העשן או שמא גם הוא לא ידע דבר על המהלך המסתמן? קשה לדעת.
אם נסתכל על מעלליו של בן מנספורד בסיבוב הקודם, הוא למעשה האדם היחיד בהיסטוריה היותר מוצלחת של גולדהאר, דהיינו משנת אוסקר גרסייה ואילך, שביצע שלל החתמות אסטרטגיות בחודש יוני (אנריק סבוריט, ז'איר אמאדור ואיתי שכטר). בשאר השנים מכבי לא החתימה יותר מידי שחקנים שוברי שוויון ברמה זו עד עמוק לתוך תום החלון. ובכן, יחד עם הפרסומים בעיתונות הזרה על הצעות מרחיקות לכת על חיזוק עמדת המגן הימני, הצבע מתחיל אט אט לשוב ללחיים. באופן שאינו משתמע לשני פנים ישנה הרגשה, שסוף כל סוף קיים מישהו שאוחז בהגה הזה, במקום שהרכב ישייט בעצמו לשום מקום.
מעניין יהיה לראות אילו התפתחויות עומדות לקרות בשבועות הקרובים, כגון: האם דניאל פרץ באמת עומד לעזוב את המועדון ומי יהיה המחליף שלו? האם דור תורג'מן עומד לקבל את הבמה וג'ורג'ה יובאנוביץ' יעבור לתחנה הבאה שלו? האם רוי רביבו ישלים קוואדרופל מטורף אחרי נבחרת הנוער, האולימפית והבוגרת, ויעלה גם כשחקן הרכב קבוע בקבוצה הבוגרת של מכבי ת"א? מי יהיו הזרים של המועדון? האם הקבוצה תחתים שחקני חיזוק מקומיים ואת מי? התשובות לשאלות הללו ייענו, בהנחה מושכלת, די מהר וכמי שמאמין מאוד ביכולותיו של בן מנספורד בגלל היותו איש עבודה מזהיר (בקדנציה הקודמת היה מבלה את סופי השבוע במשחקי נערים, נוער ומושאלי המועדון), אני צופה עתיד טוב בהרבה ממה שהיה לנו פה בשנים האחרונות.
לסיכום, נאחל בהצלחה רבה לברק בכר, עומר אצילי, מוחמד אבו פאני, ג'וש כהן וסליחה, למי ששכחתי, בתחנות הבאות בקריירה שלהם.
