פיטר בוס אמנם אימן בישראל שישה חודשים בלבד ולא זכה באף תואר, אבל הצליח להותיר רושם לא רע (ההפסד היחיד שלו היה בגמר הגביע). עד כדי כך שהרזומה שלו אחרי התקופה בצהוב כלל את הקבוצות הבאות: אייאקס (איתה הגיע לגמר הליגה האירופית), בורוסיה דורטמונד, באייר לברקוזן ולאחרונה, ליון. עם זאת, ההולנדי לא שכח את התקופה שלו בישראל ולאחרונה העביר הרצאה במסגרת קורס הפרו, בה סיפר על ההבדלים בין אירופה לישראל.
"אם יש אימון ב-10:30, השחקנים צריכים להיות בחדר ההלבשה ב-09:30", הוא סיפר על המנהגים שניסה להנחיל, "אני מדבר איתם שעה לפני פתיחת האימון ואני מסביר להם מה אנחנו הולכים לעשות ולמה אנחנו הולכים לעשות את זה. איך זה יכול לעזור לנו לנצח את המשחק הבא. בגלל שהשחקנים צריכים להיות ב-09:30 בחדר ההלבשה ואני רוצה להגיד איך בדיוק יהיה האימון, הם צריכים להגיע ב-08:30 לצוות הרפואי. אחרי זה הצוות הרפואי נכנס למשרד שלי ומסביר לי איזה שחקן לא יכול להתאמן או יכול רק לעשות את החימום".
"אני מכין את האימון עם הצוות שלי יום לפני כן. אם אנחנו מתחילים ב-10:30, האימון מסתיים, נגיד, ב-12:00, ולאחר מכן נלך לאכול צהרים ביחד ולאחר מכן נצפה באימון בווידאו עם הצוות. כמובן שיש גם פגישות אישיות עם השחקנים. זה קצת שונה מהחוויה שלי בישראל. כשהייתי במכבי ת"א, ג'ורדי קרויף אמר לי שאפשר להתאמן רק פעם אחת ביום ושנית, בשעה 13:00, אף אחד לא נשאר במועדון. הם עובדים קשה, כולם, אבל אף אחד לא נשאר אחרי 13:00".
בוס הבין מהר מאוד שאת המנהג הזה הוא לא ישנה: "אני רגיל במדינות אחרות שאני במועדון עד 17:00, 18:00, לפעמים 19:00, תלוי בכמה עבודה יש. אז בשבוע הראשון נשארתי עד מאוחר, אבל הייתי היחיד. זה השתנה אצלי, אבל במדינות האחרות יש את אחר הצהרים כדי לבדוק מה היה באימון, לדבר עם השחקנים ולהכין את האימון ליום שלמחרת. יש הרבה עבודה. במקום הלכתי לחוף הים עם אשתי ועוזר המאמן שלי וחזרנו, אכלנו והייתי עובד מהבית בערב. אם אני רוצה לדבר עם שחקנים, אנחנו צריכים לעשות את זה לפני 13:00, כי אחרת הם לא יהיו במועדון. הסתגלתי לכך".
"דיברתי עם ג'ורדי על זה הרבה", המשיך בוס ותיאר את הדינמיקה במועדון, "הוא שכנע אותי שישראל דומה לספרד. אווירה ים תיכונית. השחקנים יעבדו קשה, יעשו כל מה שאתה מבקש, אבל ככה זה עובד פה. לא ניסיתי לשנות את זה. באתי בחורף ולא ידעתי הרבה על כדורגל בישראל. בשבוע הראשון ניסיתי להבין איך הדברים עובדים ואז ביקשתי מערן זהבי להגיע לדירה שלי ולשתות איתי קפה כי הוא שחקן מנוסה והוא היה הקפטן. ביקשתי ממנו לעזור לי ושאלתי אותו איך אני יכול לעזור לשחקנים. הוא אמר לי שזה ממש קל, אתה צריך להגיד להם בדיוק מה הם צריכים לעשות והם יעשו".
"זה שונה מהולנד", המשיך, "שם הייתי מדבר עם השחקנים הבכירים ושאלתי אותם מה הם חושבים, אם צריך לשחק בצורה זו או אחרת. הוא אמר לי לא לעשות את זה פה, אלא להגיד לשחקנים בדיוק מה לעשות. כולנו הלכנו לצבא ושם אמרו לנו בדיוק מה לעשות וככה זה צריך להיות איתנו. זה עזר לי. מאותה נקודה ידעתי איך לעזור לקבוצה. אני חייב להסתגל למדינה שאני נמצא פה ולא להיפך. אני מעביר חלק מהפילוסופיה שלי, אבל אני לא יכול לשנות את הרגלי העבודה. זה גדול ממני".
בוס המשיך וסיפר כי על המגרש השחקנים עבדו קשה, אך מחוצה לו היה להם לאן להשתפר: "עבדתי רק שישה חודשים במכבי ת"א, ואני חייב להגיד שהשחקנים שהיו לי עבדו ממש קשה. הם נתנו הכל באימון והיה להם אופי נוח. כמובן שיש הרבה מה לשפר, שזה נורמלי. לדוגמא, הכישורים הטקטיים. הגישה שאני חוויתי היתה טובה והם עבדו קשה. אם אתה רוצה להיות מקצועני יותר, זה יעזור אם הם יישארו רק עוד שעתיים במועדון. זה יעזור להם. יהיו פחות פציעות, אפשר לעבוד בחדר כושר. אם אתה עושה שיחה טקטית ואומר לשחקנים על העקרונות שלך, זה יעזור. השחקנים עבדו קשה באימונים, מחוץ למתחם האימונים... שם יש לאן להתקדם".
בוס גם סיפר כי בדרך כלל הוא נוהג לתרגל את ההרכב לפני משחקים, אבל ג'ורדי קרויף שכנע אותו לשנות את המנהל הזה: "בדרך כלל יום לפני המשחק, אני מקיים משחק של 11 נגד 11 עם השחקנים שיהיו בהרכב. ג'ורדי אמר לי שבישראל, אם השחקנים מבינים שהם ישחקו, הם יפסיקו לעבוד קשה, ואם הם יבינו שהם לא משחקים, הם אומרים לעצמם 'למה שאעבוד קשה, גם ככה לא אשחק'. בשבועות הראשונים תירגלתי את ההרכב ואחרי זה הפסקתי עם זה. בגרמניה זו לא בעיה. הם תמיד עובדים קשה. בגרמניה תמיד עשיתי אימון טקטי עם ההרכב. בצרפת זה כמו בישראל, אי אפשר לעשות את זה. שיניתי שחקן או שניים במהלך האימון והשחקנים לא ידעו מי פותח. בנוסף, בצרפת, אם אתה מראה להם את ההרכב, באותו יום זה בעיתון ואז היריבה תדע את ההרכב".
בוס גם התייחס לנושא שילוב שחקנים צעירים, משהו שהוא היה ידוע בו במהלך השנים שלו כמאמן באירופה: "לפי מה שחוויתי בישראל, אנחנו מפחדים לשלב שחקנים צעירים מוקדם מדי. כשהייתי במכבי ת"א, ג'ורדי אמר לי 'פיטר, אתה יכול לנצח משחקים עם שחקנים צעירים, אבל לא לזכות בתארים. תוודא שיש לך שחקנים מנוסים'. אבל ראיתי שהיו כמה שחקנים צעירים טובים באקדמיה. הבאתי אחד מהם לסגל הבוגר. היה קשה לתת לו הזדמנות, אבל אני מאמין שיש הרבה כישרונות בישראל, אבל חייבים לתת להם הזדמנות".
