המשחק של נבחרת ישראל בבודפשט נגד בלארוס לא היה מסוג המשחקים שמנפקים כדורגל גדול. כאשר אין קהל, אין אווירה וברוב דקות המשחק היריב מסתגר ויוצר חומה בצורה, כנראה שלא יהיה כדורגל יפה לעין. לפעמים נדמה לי שאנחנו מתבלבלים קצת: ראינו את מנצ'סטר סיטי זוכה בליגת האלופות ואיך שהיא מפצחת הגנות צפופות, אבל אסור לשכוח שסיטי יש אחת.
מאמן הנבחרת, אלון חזן, ממשיך בדרך שלו ולא סוטה ממנה. על כך מגיע לו קרדיט. כל מאמן אמנם נשפט, בסופו של דבר, בהתאם לתוצאות - אבל במקביל הוא חייב ללכת בקו ובדרך שהוא מאמין בה. חזן הוא בהחלט כזה.
ההרכב הפותח, לפחות על הנייר, היה נכון והתקפי. עם שחקנים באגפים של אחד על אחד כמו ליאל עבדה ומנור סולומון, קשרים שיודעים גם לאיים בבעיטות מרחוק ועם טכניקת מסירה, כמו מוחמד אבו פאני ורמזי ספורי. עם זאת, הם פגשו נבחרת כמו בלארוס, שהגיעה מוכנה טקטית במחצית הראשונה.
חייבים להודות שבלארוס ניצחה אותנו בחלק הראשון של המשחק. לא היה לנו מענה לוולדיסלאב מורוזוב הגבוה, והחלוץ הבלארוסי זכה כמעט בכל העימותים בכדורי גובה ראשונים. דור פרץ לא היה מספיק קרוב למרכז ההגנה כדי לזכות בכדור השני. ההרכב אמנם היה התקפי, אבל כלל בתוכו גם הימור שבמחצית הראשונה לא הצליח והמרחק עד לשער שנספוג היה קצר.
במשחק ללא קהל, שמעתי את כל ההוראות של אלון חזן מעמדת השידור. הוא היה נינוח, רגוע, לא הקרין לחץ ושידר אמונה שהנבחרת חוזרת למשחק. החילופים שלו העביר מסר לשחקנים, מעבר לשפת הגוף שלו, שאת המשחק הזה אנחנו מנצחים.
כשנבחרת ישראל סופגת שער בדקות סיום במצב נייח, אז יש וועדת חקירה וכשאנחנו מבקיעים שער ניצחון, כמו אתמול, אז זה מזל? זה פשוט מגוחך. הנבחרת התכוננה נכון גם לרגעים מביכים כמו שהיו במשחק אתמול. אוסקר גלוך נכנס ברגע הנכון ולמרות פעולות ראשונות לא טובות, המאמן ידע שהפעולות האלה לא ישפיעו עליו. שהוא מסוג השחקנים שמאמין בעצמו, לא נשבר ולוקח את המשחק על עצמו.
אהבתי את העידוד של חזן לשחקנים שאיבדו כדורים כי זה מראה שזה מאמן שמגיע מהשטח. מאמן שעבר כשחקן ומבין את נפש הכדורגלן של היום. מבין שאינטליגנציה רגשית היום זה הבסיס לקבל מהשחקן את היכולת שלה הוא מצפה.
בשביל יוסי בניון, השמחה אחרי השער שכבשנו בתוספת הזמן, היתה גדולה יותר מהגול שהוא הבקיע במדי ליברפול בליגת האלופות. זה היה אותנטי, אמיתי, לא מזויף ומהלב. זה לא היה קורה אם היינו מנצחים 0:3 בדקות מוקדמות. הכדורגל הוא משחק של אמוציות ומשום שהמשחק הזה הוכרע בתוספת הזמן, קיבלנו את פרץ הרגשות שלו.
לנבחרת ישראל אין טיולים ולא יהיו. אנדורה במשחקי הבית והחוץ היא נבחרת שונה. בטדי, עם האנרגיות של השער של אוסקר גלוך, אנחנו נעמוד ביעד שהצבנו לעצמנו של 6 מ-6. יש מצב שנקבל את ההרכב שסיים כ-11 הפותחים בטדי מאחר וגם המחליפים הוכיחו את עצמם ומגיע להם פידבק מקצועי.
השילוב בין גלוך לסולומון באגף השמאלי והכניסה לאמצע הוא קטלני והתקפות שיגיעו משם ייגמרו טוב. לא מן הנמנע שהייתי נותן לרוי רביבו את ההזדמנות, כי מדובר במגן שמאלי שייתן איזון לאלי דסה מצד ימין. לא צריך לחשוש לזרוק אותו להרכב מול אנדורה. זה בדיוק הזמן.
גם כשאני מסתובב בגרמניה, אוהדי דורטמונד ובאיירן או שאלקה שונאים אחד את השני מבחינה ספורטיבית. זה טבעי. אבל ברגע שהנבחרת עולה לדשא, כולם מאוחדים. ניצחון על אנדורה והפסד של רומניה בשוויץ ישלח אותנו לבוקרשט כנראה מהמקום השני, המטרה שאליה אנחנו מכוונים בסוף הקמפיין.
