זו לא היתה השנה של בן שהר. החלוץ שיחגוג 34 בקיץ כמעט ולא שיחק העונה במכבי חיפה, כשגם בעונת הבכורה שלו בירוק לפני שנתיים לא הצליח החלוץ לתפוס מקום של קבע בקאדר ההוא של ברק בכר. היום (חמישי) שוחח עם "5 באוויר" על שעבר בכפר גלים, מעמד השחקן הישראלי, הפועל תל אביב והקבוצה הבאה אליה ילך.
אך עוד לפני כן, נשאל שר על מעברו האפשרי של עמרי גלזר לכוכב האדום בלגרד של ברק בכר: "בטח שהייתי ממליץ לו ללכת. גם כי הוא עבר את הכמה שנים של ההשתפשפות, זה הגיל המתאים לעבור. אם הוא יגיע לכוכב האדום זו אופרה אחרת, זה ליגת האלופות. זו קבוצה שמשחקת ברמה של ליגת האלופות. כן, הליגה לא מספיק חזקה, אבל כל עוד אתה שם ואתה בליגת האלופות - זו מקפצה נהדרת. מהליגה הישראלית להגיע לספרדית או לצרפתית זה מאוד קשה, במיוחד בשנים האחרונות. ברור שהייתי ממליץ לו לצאת לכוכב האדום".
לאחר מכן, התייחס לסאגת מוחמד אבו פאני שמעברו לפרנצווארוש נראה שהולך ומתקרב: "שחקנים רוצים לחוות את החוויה האירופאית, יש בזה משהו שונה ממה שרגילים אליו פה. לא צריך ללכת לכל הצעה, תלוי בגיל ולאן, יש גם עניינים כספיים. פרנצווארוש? קודם כל זה אירופה, זו מדינה שונה, תרבות שונה. הייתי בכמה וכמה מקומות - מבחינה מנטלית, היחס לכדורגל, הקהל - הכל שונה. אני חושב שגם אם אבו פאני יחתום שם, זה מקום טוב. אני לא יודע אם זו התקדמות או לא, מכבי חיפה זה סדר גודל אירופאי. אני חושב שהוא רוצה לחוות משהו שונה, אם הוא יעשה עונה טובה הוא יוכל להגיע למקומות טובים באירופה. אני חושב שהוא קצת מיצה את הכדורגל הישראלי ואת ההישגים פה, הוא רוצה הישגים במקומות אחרים. יש גם שיקולים כלכליים. כל אחד והשיקולים שלו".
על מעמד הכדורגלן הישראלי והדרך להתקדם: "לא מסתכלים עלינו בתור אימפריה, למרות מה שעושה נבחרת הנוער. עוד זר לליגה? כל עוד יש נבחרת נוער כל כך טובה, יש פה שחקנים איכותיים שצריך לתת להם לשחק. זו בעיה אם בשנים כל כך חשובות זה יתפספס. אח"כ להגיע למקומות שהם חשבו - זה יהיה קשה. בסופו של דבר אנחנו רוצים לטפח את השחקנים שלנו, וברגע שמביאים זר לעוד עמדה - זה לא פשוט. זה צריך להיות מושרש פה שמשתפים שחקנים צעירים".
שהר המשיך: "זה מתחיל בזה שאין קבוצת מילואים, אלה שלא משחקים מספיק לא מקבלים דקות משחק. מאמנים או קבוצות מפחדות לתת דקות, כי יושבים למאמנים עם החרב על הצוואר. המתאזרחים? אני בעד שתהיה פה רמה גבוהה. יש זרים שמעלים את הרמה, יש כאלו שלא. אם רוצים באמת לתת לשחקנים, זה פשוט לתת להם לשחק. ברגע שזה 15-20 דקות - זה לא אמיתי. זה מקשה על ההתפתחות של השחקנים הצעירים".
לאחר מכן, התייחס החלוץ ליום שאחרי הכדורגל: "אחרי פרישה? על אימון פחות חשבתי, אבל אני רוצה להישאר בכדורגל. אני רואה מה קורה, מחוץ ל-3 הקבוצות הגדולות מאמנים מפוטרים על כמה משחקים פחות טובים - לא רואים המשכיות. אבל אני כן רואה משהו יפה, גם במכבי חיפה נותנים אמון במאמן שהוא פחות מנוסה. אני לא מכיר את מסאי דגו באופן אישי, אבל זה מהלך יפה כי ראו את הפונטציאל שיש בו, את החשיבה שלו. גם אם לא מצליחים בקבוצות קטנות, זה לא אומר שלא תצליח בקבוצה גדולה. ניתחו אותו, אני חושב שזו חשיבה יפה".
שהר המשיך והתייחס למינוי מסאי דגו: "אני חושב שיש פה סוג של הימור, של משהו חדש. אי אפשר לדעת לאן זה יילך, הם ראו שזה מישהו שיכול להוביל את מכבי חיפה וזה דבר יפה. בסופו של דבר התוצאה תקבע, אנחנו יודעים שכמה משחקים לא טובים ויבואו על המאמן. במועדונים הגדולים אין הרבה זמן וסבלנות, צריך להביא תוצאות מיד. צריך להיות במקום הנכון ובזמן הנכון ועם קצת מזל. זה לא פשוט אחרי עונות כל כך טובות. גם אנחנו בבאר שבע היה לנו קשה בשנה הרביעית אחרי שלוש אליפויות. דווקא השנה הזאת היא מאוד חשובה עבור מכבי חיפה, במבחן התוצאה הקהל רוצה לראות מה יהיה. זה יהיה מעניין ולא פשוט, למסאי יש הרבה עבודה".
על המעמד שלו בשורות האלופה: "לא חתמתי במכבי חיפה כדי להיות שחקן אימונים. לא תשמעו אותי מתבכיין, זה לא צלח, זה היה פספוס אחד גדול. לא קיבלתי את המושכות. בתחילת השנה הזאת נפצעתי בכף הרגל, אז לא יכולתי לעבור. בעונה שעברה דווקא שיחקתי ופתחתי טוב, אפילו כבשתי. בקיץ שעבר עברתי פציעה, גם בינואר היתה לי בעיה עם הכף רגל, וכשאני לא יכול לעבור ולהיות ב-100% אני לא אשלה אף קבוצה. יש את החלק שלהם, אבל גם יש את החלק שלי. נפצעתי, אולי הייתי צריך להשקיע יותר ולנסות דברים אחרים בדקות שהיו לי. אבל לא היתה המשכיות. אני יודע לעמוד על שלי, אבל אני לא אחד ש'הופך שולחנות' או עושה צרות באימון. אני יכול לחלוק על החלטה של מאמן ואגיד לו מה אני חושב. השנה האחרונה היתה לא פשוטה בכלל".".
החלוץ התייחס למצבו הפיזי והמשיך לדבר על הפספוס בחיפה: "אני מרגיש בדיוק אותו בן שהר. היום אתה יכול לנתח את הגוף שלך מכל כיוון - מהירות, כושר, הכל. לא שכחתי איך לשים גולים ואיך לשחק כדורגל. יש התעניינויות מקבוצות, אבל יש גם קבוצות שמפחדות וזה לגיטימי. היום יכולים לבדוק הכל ולראות אותי. אני מתאמן שלושה חודשים וחצי, נראה טוב ומרגיש טוב. אני מוכן לוותר על כסף כדי לשחק כדורגל, יש גם מענקים של גולים ואני מאמין בעצמי שאמצא מקום טוב. ברק בכר הלך עם חלוצים אחרים. גם אני חוויתי פציעות שקצת עצרו אותי. אולי בדקות שאני נכנסתי אז יכולתי להשפיע יותר, אבל שישפטו אותי על פני 10 משחקים. זה לא היה. גם ברק יודע. היה פה פספוס כי לא באמת ראו אותי".
שהר הסביר מדוע בחר בחר לפני שנתיים להצטרף למכבי חיפה ולא לקבוצה בה גדל: "היתה לי אופציה טובה להפועל תל אביב לפני שנתיים, אבל באתי לחיפה גם בגלל ברק. שיחקתי, אבל לא מספיק. בשנה השנייה, כשהייתי פצוע גם, אמרו לי שאני לא בתוכניות. אמרתי שאתן הכל באימונים, ומה שיהיה מקובל עליי. כנראה שלא הייתי בתוכניות, ברק הכיר אותי וידע מה אני יכול לתת לו. הרגשתי באותה נקודת זמן מבחינה מקצועית שזה לא היה שם, והיתה גם סחבת במו"מ. מכבי חיפה פנתה, עם ברק שאימן אותי והרגשתי את הרצון שלו באותו זמן. בדיעבד, למרות שברור שזו היתה טעות, הייתי מקבל את אותה החלטה שוב. אם אנחנו מדברים על רגש - ברור שאני מחובר ואוהב את הפועל תל אביב, אבל באותה נקודת זמן הרגיש לי יותר נכון ללכת למכבי חיפה. זה לא נפל על הכלכלי, הרווחתי יותר מאשר במכבי חיפה בעבר, וגם הפסדתי כסף במכבי חיפה כי לא שיחקתי".
על הראיונות של אימו בתיה: "יודעים שהיא קלה על ההדק ובגלל זה מראיינים אותה. ברגע שהיא עולה, אני מעלה את מה שאני חושב. לא אהבתי שהיא עולה ואני לא אוהב שהיא עולה".
על האכזבה מברק בכר: "בגלל ההיכרות שלי עם ברק, אני מאוכזב. רציתי שקבוצות יראו אותי, אז ציפיתי שאקבל יותר דקות משחק, גם במשחק האחרון. דיברנו בינינו וזה מה שציפיתי, גם לאור השנים שלנו ביחד בהפועל באר שבע. לא קיבלתי את הדקות, אבל זה שלו. תמיד אמרתי לברק את מה שאני חושב, אין בעיה שכשאני לא משחק - ידעו לדבר איתי באותה הצורה. היה ריחוק מסוים, וזו היתה הסיטואציה - זה חבל לי".
החלוץ סימן את הפרקים המרכזיים בקריירה שלו: "בבאר שבע עשינו כמעט הכל, חוץ מליגת האלופות, אבל את זה עשיתי עם הפועל תל אביב. גם החוויה באספניול בליגה הספרדית, או בליגה ההולנדית. מכל דבר אתה לוקח. אבל החלקים המשמעותיים ביותר בקריירה היו הפועל באר שבע וליגת האלופות עם הפועל תל אביב".
על מי שתהיה הקבוצה הבאה שלו והיום שאחרי: "כל אחד רוצה קבוצה עם קהל. הפועל פתח תקווה תוסיף עניין וצבע לליגה שלנו. הכל אני בודק, גם הפועל חדרה. אשחק עד שאני מרגיש שאני לא יכול לתרום בצד המקצועי. אחרי זה? אשאר בתחום הכדורגל, אולי בתחומים של הילדים, אקדמיה. יש לי סבלנות לזה, אני חושב שצריך לשנות כמה דברים בכדורגל פה, במיוחד בדברים שאפשר ללמד מגיל צעיר. אני חושב שאפשר לנתב את הילדים למקומות טובים, אולי תקשורת גם".
