והלילה הזה בפראג מסמל את כל העונה של הקבוצה מלונדון: זה הלך קשה. מאוד קשה. כפי שבליגה היא הצליחה להישאר רק במחזורים האחרונים, וסיימה את הליגה במקום ה-14 (שש נקודות בלבד מעל הקו האדום!), גם הערב ווסטהאם סבלה.
היא אמנם פתחה טוב את המשחק, אבל התקשתה לעמוד מול פיורנטינה - והשערים שכבשה הגיעו דווקא בדקות שבהם האיטלקים שלטו. אבל משהו בנחישות של המועדון הזה, ובאמונה של המאמן דייויד מויס - הביא לה סוף סוף תואר אירופי. את הלילה של ה-8 ביוני, 2023, אוהדי ווסטהאם לא ישכחו לעולם.
וזה רגע עצום עבור דייויד מויס: בגיל 60, המנג'ר הסקוטי רושם את גדול הישגיו בקריירה. עד כה, ההישגים של מויס הסתכמו בזכייה במגן הקהילה עם מנצ'סטר יונייטד ב-2013, ובעליית ליגה בפרסטון. הערב הוא מניף גביע, אחרי שהוביל את הקבוצה שלו לקמפיין אירופי מרשים - ובעונה הבאה, אפשר להניח, הוא יאמן אותה גם בליגה האירופית.
וזהו רגע גדול גם עבור דקלאן רייס: במה שעשוי להיות המשחק האחרון שלו במדי ווסטהאם, הקשר האנגלי נפרד בצורה הטובה ביותר. נדמה שכל קבוצה אפשרית כבר נקשרה בשמו של רייס, אבל את הלב הוא תמיד ישאיר בווסטהאם - וגם את התואר הזה, שיישאר לנצח אחריו.
מנגד, פיורנטינה בוודאי תסיים את הערב הזה עם אכזבה קשה. הקבוצה של וינצ'נזו איטליאנו באמת נתנה את כל כולה על הדשא והיתה קרובה מאוד לסחוט הארכה - אבל רגע אחד של חוסר ריכוז הוריד אותה מנוצחת, ומי שתצטרך לחכות עוד שנה לתואר הראשון שלה מאז 1961. הסגולים היו טובים יותר במשך דקות רבות, אבל קוצר הרגל שלה לא אפשר לה להשיג את השער המיוחל.
פיורנטינה לא תשחק בעונה הבאה באירופה, אחרי שסיימה את הליגה רק במקום השמיני (שש נקודות מאחורי יובנטוס שתשחק בקונפרנס בעונה הבאה), ותצטרך לבנות את עצמה מחדש בסריה א'.
אבל עם כל הכבוד למפסידים, זה הלילה של המנצחים מאנגליה. רבות עבר על העולם, ועוד יותר על ווסטהאם, מאז 1965 - השנה שבה היא זכתה בגביע המחזיקות. הקבוצה של רון גרינווד, עם שמות כמו בובי מור, מרטין פיטרס וג'ף הרסט (ששנה אחר כך יביאו לאנגליה את הגביע העולמי) ניצחו 0:2 את מינכן 1860 באצטדיון וומבלי והביאו תואר. הכל השתנה מאז, אבל הערב היא נראתה שוב חזקה ומאושרת.
זה לקח המון זמן, אבל הלילה - השחר של ווסטהאם יונייטד בקע מעל פראג.
