לאחר השלמת עסקת המכירה של הפועל תל אביב לידי המינצברגים, כשבמקביל הוכרע כי הפועל תל אביב תשחק בפליאוף התחתון, התגלה כי המועדון נמצא במשבר כלכלי שמאיים על תשלומי המשכורות הקרובות. עבור רבים משבר זה תמוה בעיקר לאור הכסף שנכנס ממכירות השחקנים בקיץ האחרון. כעת אנו חושפים את המספרים מאחורי המשבר כשהתמונה שעולה מהם מעידה בעיקר על תכנון תקציב לקוי ולא שמרני בתחילת העונה, עליו כולם משלמים כיום.
כפי שעולה מהתחקיר שערכנו, התקציב שתוכנן ע"י המועדון ואושר על ידי הבקרה התקציבית לפני פתיחת העונה, נעשה על בסיס ההנחה שהקבוצה תעפיל לפליאוף העליון וזאת מבלי שנלקחה כלל בחשבון האופציה שהקבוצה לא תעמוד במשימה.
אם היתה עומדת ביעד, הפועל תל אביב, כמו כל קבוצה שמשחקת בפליאוף העליון, היתה מקבלת רווח משמעותי בהרבה ממכירות כרטיסים כמו גם מענק העפלה לפליאוף, ומענק מוגדל עבור כל ניצחון. אבל תוכניות לחוד ומציאות לחוד. בפועל כידוע, הקבוצה נאבקת על חייה בפליאוף התחתון מה שיצר פער של כ-4.5 מיליון ש"ח בין התכנון למציאות. אי העפלה לפליאוף העליון היא הגורם המרכזי למעשה לגירעון כפי שעולה מהבדיקות שערכנו.
הגורם השני בחשיבותו לגירעון הוא הפער בין הצפי להכנסות מחסויות ומכירות מרצ'נדייז. הפער בין מה שחשבו בתחילת העונה שיכנס, למה שנכנס בפועל עומד על פי הערכות על כ-2.5 מיליון ש"ח.
עוד גורם משמעותי לגירעון שנוצר הוא העונשים שספגה הפועל תל אביב מההתאחדות במסגרתם שלושה משחקי בית שוחקו ללא קהל (אחד מהם משחק נגד בית"ר ירושלים, שם צפי ההכנסות נחשב לגבוה במיוחד), ועוד משחק בית אחד ששוחק כמשחק רדיוס מול נתניה באיצטדיון בפתח תקווה. התקציב שתוכנן בתחילת העונה מטבע הדברים לקח בחשבון הכנסות ממשחקים אלה מה שגרר גירעון נוסף של כ-1.5 מיליון ש"ח.
במקביל, הפועל תל אביב החליפה שלושה מאמנים העונה. פיצויי הפיטורים שקיבלו קובי רפואה וסלובודאן דראפיץ' מוערכים בכחצי מיליון ש"ח נוספים, אותם על פניו לא ניתן היה לצפות מראש ולהכניס לתקציב.
כמו כן התקציב לקח בחשבון הכנסה ממכירת שי אייזן, עסקה שנמצאת בהליכים משפטיים עד ימים אלה. כחצי מיליון ש"ח היו אמורים להכנס לקופת המועדון בעבור עסקה זו שטרם הושלמה הלכה למעשה. אם לא דיי בכך, המועדון הפסיד בתביעה שהוגשה על ידי ניר לקס ועוד הוצאה של 110 אלף ש"ח, שנוספה באופן לא צפוי.
כמו כל קבוצה גדולה בליגה, גם הפועל תל אביב לקחה בחשבון עונשים כספיים מההתאחדות, על כך העיד איציק ניסנוב כאשר הגיע לבית הדין וביקר את מדיניות הקנסות שלדבריו לא מניבה תוצאות. אך גם פה קיים פער בין הכסף שהוערך שיוקצב לקנסות, אל מול הכסף שהושקע בפועל. פער זה עומד על מעל ל-300 אלף ש"ח.
סכימה של כל הסכומים הנ"ל מביאה את המועדון לגירעון של בין 9 ל-10 מיליון שקלים, ולחריגה של בין 20 ל-30 אחוז מהתקציב שתוכנן בתחילת העונה. אך כעת חסרים רק עוד 4 מיליון שקלים על מנת שהפועל תל אביב תוכל לסיים את השנה כשורה מבחינת כספית.
כעת סלע המחלוקת בין הבעלות הנוכחית לקבוצת מינצברג הוא אותם 4 מיליון ש"ח החסרים לתקציב. על פי הערכות, שלושה מיליון מהם לתשלום משכורות, ועוד מיליון ש"ח תשלום לספקים שונים. בעוד החוזה בין הצדדים מעיד על האחריות הכלכלית של הבעלות הנוכחית לכלל הוצאות המועדון בעונה זו, קבוצת ניסנוב טוענים להגנתם כי הם התריעו מבעוד מועד על המצב ועל היעדר היכולת שלהם לכסות את הגירעון המדובר מבלי למכור את אל ים קנצפולסקי.
בשלב זה לא ברור איך תסתיים הסאגה הזו, והאם משכורות אפריל ישולמו בזמן. כך או כך, מן המספרים עולה תמונה מדאיגה באשר לתכנון ולאישור של התקציב בתחילת העונה, מה שלמעשה הוביל לא רק למשבר הכלכלי, אלא גם למשבר הנוכחי בין קבוצת מינצברג לניסנובים.
קבוצת ניסנוב טוענים להגנתם כי הם זיהו את הגירעון שצפוי להיווצר והתריעו מבעוד מועד על המצב ועל היעדר היכולת שלהם לכסות את החוב מבלי למכור את אל ים קנצפולסקי, אך לדבריהם המינצברגים שללו על הסף את מכירתו והתחייבו לכסות את החוב בעצמם במקום, כשכעת הם מתנערים מהתחייבותם לכאורה. גורמים שלקחו חלק בבניית התקציב מציינים כי התקציב אושר על ידי הבקרה רק אחרי שנלקחו בחשבון שווי הנכסים של המועדון שיוכלו במידת הצורך לכסות אי עמידה בתקציב כפי שתוכנן.
