תחת ידיו של אורי דוד עברו כמה מהשמות הגדולים ביותר בכדורגל הישראלי. במשך 14 שנים הוא שימש בתפקידים שונים במחלקת הנוער של מכבי ת"א, וגידל דורות של כוכבים מדור פרץ ויונתן כהן ועד הדור הנוכחי, כולל אוסקר גלוך ורוי רביבו. אחרי תקופה קצרה בהפועל באר שבע, הוא מונה למנהל המקצועי של מכבי יפו ומיישם בה את השיטות שעזרו ללא מעט צעירים להפוך לשחקנים בוגרים. בראיון לפודקאסט "מחוץ לזרקורים" הוא מספק הצצה לתהליך של גידול שחקן נוער בישראל וגם מביע דאגה ממצב המחלקות בארץ כיום.
ש"גאווה גדולה לראות את החבר'ה מתפתחים בקצב טוב, יותר מהר ממה שחשבנו", אומר דוד על ההצלחה של חניכיו לשעבר במונדיאליטו, "הם עשו הופעות טובות, הם ראו שהם שייכים לרמה הכי גבוהה בשכבת הגיל הזו. ככה הם פרצו גם בזירה המקומית. אסור לשכוח שכדורגל נוער לא דומה לכדורגל בוגרים. התהליך לא נגמר".
העבודה עם פטריק ואן לוון
"ג'ורדי הביא את פטריק למכבי ת"א, ובפועל עבדנו מול פטריק. הוא התווה את הדרך, הפילוסופיה היתה מהרעיונות שלו. היו מאמנים שלא יכלו לשאת את העניין של ללכת בדרך אחת. מועדון צריך ללכת בדרך אחת, בטח במחלקת נוער. שם פטריק נתן את הדגש. לראיה, הרבה שחקנים התפתחו לרמה טובה. על מה שקורה בנבחרות ברמה הבינלאומית מגיע קרדיט להשקעה של מכבי ת"א ושל מיץ'. גם שחקנים שלא נמצאים - סניור, למקין, עבד, הם למדו את היסודות במכבי ת"א".
כישרון שהסבלנות איתו במחלקת הנוער השתלמה
"אוסקר היה נורא קטן מבחינת פיזית, אבל הוא היה חזק גופנית. הוא תמיד ידע להתמודד. בשנתון 2001 היה שחקן בשם בר כהן, שהיום בבית"ר ירושלים, שהיה נורא חלש פיזית. תמיד נתן לו דקות ותשומת לב. הוא היה יוצא חבול ממשחקים, ותמיד תמכנו בו ונתנו לו את הבטחון כי הם צריכים בטחון מנטלי, כדי להתגבר על העניין של התפתחות מאוחרת. הוא עשה דברים מדהימים עם הכדור. כשהוא גדל, הוא הצליח להביא את הדברים האלה. הבאנו אותו ממגרשי הקט-רגל מלוד. הוא לא ב-50 אחוז מהיכולת שלו. הוא צריך להיות יותר משמעותי בליגת העל ולחזור מהדלת הראשית למכבי ת"א".
העובדה עם אוסקר גלוך
"מעבר לכישרון האדיר, אוסקר הוא דוגמה טובה למישהו שהיה מוכן כבר בגיל 12. אחד המדדים לשחקן מצוין, זה שהוא יציב במוטיבציה, גם במשחקים פחות טובים, גם אם הוא מחמיץ פנדל או מוחלף ואוסקר הוא כזה. זה משהו שהיה חריג אצלו. רצינו להפוך את זה למשהו מפלצתי. הקשינו עליו כי היה קל לו מאוד. העלינו אותו שנתון וראינו שהוא מתמודד עם זה נהדר. בנוסף, אם הוא היה עושה דברים שלא נראים לנו הוא היה יורד לספסל. בתקופת נערים ג', הוא לא שיחק 17 משחקים כי רצינו שהוא יתמודד עם קשיים. היו טעויות עם שחקנים שלא חוו ספסל והתרסקו. הוא תמיד הוכיח שהוא עושה מה שצריך לעשות, גם אם הוא על הספסל".
"מועדונים מוותרים לשחקנים מוכשרים, פחות מאמנים אותם ונותנים להם לעבוד על דברים שהם טובים מהם. לדוגמא, אוסקר ביקש להישאר אחרי האימון ואני רציתי לעבוד איתו על דברים שהוא פחות טוב בהם כדי שהוא יהיה שחקן שלם. אחרי שהוא הגיע לזלצבורג, גם שם הוא חווה את זה. הם לא רוצים לעשות לו דרך קלה. הוא צריך להרוויח את המקום שלו. מייצרים עבורו משבר יזום. כשהוא היה בן 15, הוזמנו לטורניר ע"י ראפיד וינה וריימונד אטפלד אמר לי שאוסקר לא ישחק בשום משחק, כי הוא לא מתאמן עד הסוף ועושה מה שאנחנו רוצים במשחקים והוא צריך לדעת שהקבוצה מעל הכל. התחיל רחש בחש ואנחנו הסתכנו בהסגר ומכבי חיפה ישבה לו על הראש. בסוף אנחנו מסבירים להורים למה אנחנו עושים את זה, ואבא של אוסקר האמין בדרך של מכבי ת"א וזה השתלם לו".
שחקן שלא הצליח לעשות את המעבר לבוגרים
"הדוגמה הכי דרמטית לשחקן שהיה כישרון על ולא השתלב בבוגרים זה גאל מרגוליס. הוא היה עילוי במחלקות הנוער. הוא לא הצליח להתמודד עם רמת בוגרים. מנטלית הוא לא היה שם. עשו לו הנחות במחלקת הנוער. ג'ורדי הסביר לנו איך מפתחים שחקן - רעיונות מאבא שלו, מברצלונה, מאייאקס. הוא הסביר לנו שלהכין שחקנים זו אמנות אחרת מלהיות מאמן בוגרים. ברגע שהוא לא חווה קשיים או אכזבות, יזומות או לא יזומות, הוא לא הצליח להתמודד עם הספסל בבוגרים. ברגע שהשחקן הישראלי מרגיש בטוח ביכולת שלו, הירידה מתחילה. ברדה עשה את זה יפה מאוד עם רותם חטואל. הוא תמיד שמר אותו ברמת מוכנות גבוהה ונתן לו להבין שיש לו איפה להתקדם".
מחלקת הנוער של מכבי ת"א אחרי עזיבתו
"האמנות של מנהל מקצועי זה בחירת מאמנים. היו טעויות דרמטיות בבחירת המאמנים במחלקת הנוער. צריך להביא לשם אנשים מוכחים. הבחירה במיכאל זנדברג היא נהדרת. הוא חווה מחלקות נוער. המחלקה כרגע בירידה, ואסור ליפול לבור של התארים. ב-90 אחוז מהמקרים, אתה מנצח כי השחקנים כי טובים אצלך. צריך להסתכל על דרך. מכבי ת"א צריכה למצוא את הדרך שלה שוב במחלקת הנוער. ההנהלה מספיק מיומנת למצוא את האיש הנכון שיוביל את המחלקה למקום אחר. השחקנים שם, היכולות שם, הפיתוח צריך להיעשות בצורה שונה".
הבעיות במחלקת הנוער של ב"ש
"מהרגע הראשון אתה רואה שזה לא שם בפיתוח השחקנים. הדבר היחידי שמשותף למועדונים הכי גדולים בעולם, זה מחלקת נוער חזקה. מועדון גדול, שקורא לעצמו מועדון גדול, חייב מחלקת נוער חזקה. בהפועל ב"ש הבוגרים רצים לתארים, אליפויות, גביעים, אירופה. בנוער, ב-15 השנים האחרונות הם עסוקים בהישרדות ולא בפיתוח. אלונה משקיעה המון במחלקת הנוער, ולא רק ברמה הכספית. ברמה היומיומית. לא ראיתי אף בעלים שמגיע ב-08:30 בבוקר לראות את ילדים ב'. בפברואר שיחקנו נגד נשר והיא יושבת ביציע בקור של מעלה אחת. ההורים אפילו לא באו".
"התנאים שם אדירים, אבל התוכן לא שם. מסתמכים על המקומיים, והם לא מספיק טובים להפועל ב"ש ולייבא שחקנים לא פשוט. הנסיעות לא פשוטות למאמן, ובטח לא לשחקן. לכן היא דורשת שהשחקנים יגורו בעיר ויש קושי להביא שחקנים מהמרכז. ואז משחקים רק על תוצאות כי צריך לשרוד, וזה אסון. איתי חזות, למשל, הוא שחקן כישרוני, והוא הכי קרוב שיש לאוסקר והוא לא חווה קשיים. התרעתי בפני ראשי המועדון שיכול להיות שהוא יחווה בעיות מנטליות כשהוא יעלה לרמה הבאה. הוא יכול להיות שחקן שאין לו גבולות. אני חרד להמשך שלו ברמה הכי גבוהה בכדורגל".
