כאשר הגיע לפני קצת יותר משלוש שנים למכבי חיפה, דולב חזיזה היה שחקן מבטיח מבני יהודה, שהגיע לקבוצה שמחפשת להחזיר לעצמה את הימים הגדולים אחרי עשור קשה. מאז, חגג עם הירוקים שלוש אליפויות, והפך לאחד השחקנים האהובים על הקהל הירוק. שחקן הכנף התיישב לראיון מקיף בפודקאסט 'האנליסטים', בו דיבר בפתיחות על העונה האחרונה, ליגת האלופות, היחסים בחדר ההלבשה, ברק בכר, ועוד.
איך התחושות אחרי הזכייה באליפות השלישית?
"שלוש אליפויות זה באמת חלום. האליפות האחרונה הייתה מאוד קשה בגלל ליגת האלופות, בזה התעסקנו בתחילת העונה, לא חשבנו בכלל על דברים אחרים. המטרה הייתה להכין את עצמנו לשלבים המכריעים באלופות, רוצים להגיע לליגה האירופית או לצ'מפיונס, לא לקונפרנס-ליג. ברק עשה לנו לו"ז מוגזם, כמעט כל יום וחצי משחק".
"זאת הייתה אליפות מאוד מרגשת בשבילי", המשיך. "קח סקופ, ברק אמר לנו בתחילת העונה שאנחנו שמים לעצמנו כיעד להגיע לפגרת המונדיאל או מהמקום הראשון או כמה שפחות הפרש מהמקום הראשון. היינו פלוס ארבע וברק שאל אותנו אם אנחנו חושבים שהתוצאות מספקות, אם נעשה חצי עונה נוספת כזאת זה יספיק. אז אתה יודע, אנחנו יושבים אני ועומר אצילי ואומרים 'ברור שאנחנו קונים את אותו סיבוב', וכולם התייפייפו, חלק רשמו ציון 5, חלק ציון 7".
"כל העונה הזאת הייתה רק מכבי חיפה, היינו היחידים בכדורגל הישראלי שייצרו עניין, בלי להישמע שחצן. מאות ביקשו ממני כרטיסים, פתאום דודה של אמא שלא דיברתי איתה 50 שנה שיגעה אותי. זאת הייתה אליפות מרגשת, לא יודע אם יותר מרגשת מהראשונה, אבל מרגשת".
על ההצטרפות מבני יהודה וההתמודדות עם התקשורת.
"כשהגעתי הדובר דודו בזק אמר לי שינסו להפיל אותי בראיונות, אז אמרתי שאני אגיד מה שאני חושב, אמרתי לעצמי 'מי הוא בכלל שיגיד לי מה להגיד, עד שהגעתי למועדון הזה הוא יגיד לי מה להגיד?'. אני מעריץ ליגות כמו ה-NBA, אני רוצה שמיאמי ייקחו אבל יודע שדנבר יותר טובים, אני אוהב שהם מדברים חופשי, לא סופרים את העיתונאים. אני תמיד אומר מה שאני חושב".
"בעונה עם מרקו בלבול שלחו אותי אחרי הפסדים נגד מכבי ת"א לראיונות. בפעם השלישית הייתי עצבני, היה משחק לא טוב, אמרתי לו 'תשחרר אותי, מה כל פעם אני?'. הוא יצא ואמר 'אתה אמרת שאתה רוצה להוביל את הקבוצה' והלכתי".
אתה מאוכזב מהמספרים שלך העונה?
"מאכזב אותי לסיים עם שבעה בישולים ושלושה שערים, תמיד אני רוצה לעשות יותר. ברור שמעניין אותי המספרים, בסוף אני שחקן התקפה, אבל מה שברק ביקש ממני השנה זה דברים הזויים. בקטע טוב, כן? הוא סמך עלי ממש, הייתי צריך לעשות תפקידים שלא היה נשמע לי הגיוני לעשות, להתחיל מגן כנף ימין ובלחץ להיות לצד אבו פאני בקישור".
איך זה לשחק עם קורנו על הקו?
"הוא שחקן מאוד טכני, כיף לשחק איתו, הקרוסים שלו תמיד מוצאים את השחקן הנכון. גם הגנתית הוא השתפר. הייתי צריך להתרגל אליו, הוא כמו שחקן כנף, הוא שונה מסאן מנחם. הייתי צריך להתאים את עצמי אליו כי הוא שחקן זר, תמיד החיבור בין זר לישראלי הוא שונה. הוא בן אדם שאוהב לעבוד, הוא שחקן".
אם אתה היית מאמן, באיזה עמדה היית שם את עצמך?
"קודם כל אני אהיה מאמן גדול, זה מוקלט. אני אוהב את זה, כשהייתי מדבר עם גיא צרפתי הייתי מציע פתרונות. איפה הייתי שם את עצמי? אני אוהב כנף ימין ושמאל, קשה להחליט, אבל עכשיו כשעומר הלך אני אגיד כנף ימין".
אתה רוצה להיות קפטן העונה?
"קפטן זה לא באמת להיות עם הסרט ביד, אני לא צריך סרט בשביל מה שאני נותן לקבוצה, זה לא מעניין אותי. אספר לכם סיפור - אחרי שנטע עזב, שרי היה הקפטן ויצא, סאן החליף אותו ויצא, והוא נתן לי את הסרט ועופרי ארד היה גם על הדשא. אני יודע מההיכרות שלי עם עפרי שהוא אוהב את זה, וישר ראיתי שהוא מסתכל עלי והבאתי לו את הסרט. להיות קפטן מכבי חיפה זה כבוד, אבל אני לא צריך סרט. אם יחליטו שאני אהיה קפטן שני, שלישי או עשירי - זה לא מעניין אותי, אנ תמיד אהיה בטירוף".
"בחדר הלבשה לא יודע אם אני כזה קפטן כי במשחקים לא טובים אני לא יודע לשמור על איפוק, לפעמים אני מאוד אמוציונאלי ויוצא על שחקנים שאני חושב שיכלו לעשות יותר טוב. כשאהיה מאמן אעבוד על זה, בגלל זה אני עדיין שחקן. אני לא מקלל והופך שולחנות, אני אעיר למישהו שלא לחץ ויצא מזה גול".
למה נתת לפיירו לבעוט את הפנדל נגד נתניה?
"אני רציתי לבעוט, אבל איך שבאתי לבעוט פרנטזדי הסתכל עלי מוזר. אני מקווה שהוא לא ישמע את זה ויפרש, אבל פנדלים זה לא הוא, הוא לא בועט מספיק טוב, היה מחמיץ 6 מ-6 באימונים. הוא היה מצויין במשחק הזה ורצה לבעוט, אני והוא חברים טובים. ברק אמר לי 'תן לו לבעוט', ראיתי שהוא רוצה את זה לביטחון, אז נתתי לו לבעוט ואמרתי לו 'תבעט חזק לאמצע'. הוא תמיד בועט לצד שמאל של השוער, גם באימונים, ותמיד מחטיא. נתתי לו את הכדור, הוא בעט שמאלה. כששאלתי אותו הוא אמר לי 'לא יודע, שיניתי את ההחלטה ברגע האחרון'".
איך זה לשחק עם פיירו?
"אני אישית מאוד אוהב אותו, אנחנו מבינים אחד את השני. פיירו או דין דוד/רוקאביצה? קשה, סגנונות שונים. הם יותר עם הרגל, הוא יותר עם הראש, הוא מבשל עם הראש בישולים שאתה לא מאמין. אני משוחד עם ניקיטה, אני אוהב אותו, אבל הוא עוזב אז תן לי לשחק עם שני החלוצים שנשארו ואף אחד לא ייכעס עלי".
איך מערכת היחסים שלך עם שרי?
"וואו, אני מכור אליו, הוא השחקן הכי טוב ששיחקתי איתו. מעבר לכדורגל, האישיות שלו ואיך שהוא על המגרש ובחוץ, כל המכלול - זה השחקן המושלם לחדר ההלבשה, ככה הייתי בונה אותו במחשב. הבעיה שהוא לא אוהב למסור לי, הוא לא מכבד אותי (צוחק). היה הרבה סיטואציות שהוא היה יכול למסור לי, הרבה פעמים שהוא מחליט לבעוט מ-30 מטר. לא אגיד לך שרבנו, אבל היה פעם אחת שברק דיבר איתנו. הייתי ממש לבד והבלם היה עליו, אם הוא מוסר אני באחד-על-אחד, אבל הוא החליט לבעוט. אני עשיתי לו תנועה עם היד, לא רוצה להגיד מה אמרתי, ואז ברק הראה את זה. משחק אחרי השלמתי איתו. אבל שוב, אי אפשר לכעוס עליו כי פתאום בעיטה כזאת הולכת לחיבור, גם אין לו אגו".
החמצת הפנדל מול הכוכב האדום.
"עד אז, חוץ מבגמר גביע, זו הפעם הראשונה שהחמצתי פנדל בכל הקריירה. היה פנדל, אמרתי לשרי שיבעט, והוא אמר לי 'לא, אתה רוצה לבעוט אז תבעט'. אמרתי בסדר ולקחתי את הכדור, לרוע מזלי החמצתי. הסתכלתי לאבא בשמיים ואמרתי לו 'למה, אבל למה?'. פתאום השוער היה בחלומות והיה את הגול, זה היה הרגע הכי שמח שלי העונה. שם ידעתי שאנחנו מנצחים בוודאות, היינו יותר טובים בחצי השני, ראינו שאנחנו יכולים".
"היינו בלחץ בגלל הניצחון בבית, באנו בידיעה ש-0:0 אתה עולה. מה עבר לי בראש? ראיתי את כל הקהל שורק לי בוז, אבל לא כל כך חשבתי. ברור שפחדתי, אני לא אשקר, אני לא אחד עם ניסיון שבועט פנדלים כאלה של שני וחמישי. יש פה כבוד וארגזים של כסף, ראיתי דברים כאלה רק בפיפ"א. אז כן פחדתי, אבל אמרתי שאני אבעט מהלב ומה שיהיה יהיה. היה לא טוב, אבל דניאל הציל אותי".
ליגת האלופות זה הדבר הכי גדול שעשית בקריירה?
"מבחינתי זה חלום שהתגשם. בהתחלה חשבתי על ליגת העל, אבל להיות בליגת האלופות... תמיד אני צוחק על זה עם השחקנים בנבחרת ואומר להם 'תכבדו אותי, מה שאני הגעתי אין לכם'. אם היינו מקבלים איזה בית משעמם עם פרנקפורט או טוטנהאם לא יודע אם הייתי יושב פה היום".
רצית את פריז?
"מאוד. התבאסתי כשקיבלנו שביעייה, ישבתי פצוע ביציע, והרגשתי שאני אחד משלהם, צועק פתאום 'תראה מה הוא עושה'. בתוצאות הפחות טובות אני חושב שהייתי יכול להיות יותר בשביל הקבוצה, כאב לי, ידעתי שאם נקבל שביעייה פריז יסיימו במקום השני, וכבר לא אהבתי אותם אחרי מה שקרה לי איתם".
איך זה הרגיש לפגוש את האליל שלך ניימאר?
"התרגשנו מאוד לפגוש אותם, גם עשינו סטורי בחצי צחוק אני ועומר וזה הגיע עד לחדשות בצרפת, לא האמנו. תמיד הייתי מסתכל על סרטונים שלו כשהייתי קטן, הייתי נכנס לאוטובוס עם מוזיקה ברזילאית, רואה סרטונים שלו. אחרי שעלינו לליגת האלופות היה דיבור בחדר הלבשה מי ייקח את החולצות של מסי, אמבפה וניימאר. גם השחקנים בספסל אמרו שאם לא יעלו לפחות שיקבלו מזכרת. כעסתי על זה קצת. או כל מיני דיבורים כמו 'אל תיכנסו במסי, יש מונדיאל'".
"בדקה השביעית ניימאר ניסה לעבור אותי, הכדור יצא לאאוט ונגע בו. השופט נתן לו את הכדור והייתי בטוח שהוא טועה, אז תפסתי את הכדור והוא התעצבן. הוא לקח את הכדור, דחף אותי וסינן איזה קללה בפורטוגזית. הסתכלתי עליו ואמרתי לו באנגלית 'מה אתה רוצה?'. הוא דחף אותי והתחיל להגיד לי 'פאק יו', אז דחפתי אותו וקיללתי גם".
"כשאני משחק כדורגל, גם אם תשים את אשתי בלם אני אכנס בה, אין חברים. אחרי המשחק נעשה פייסטיים ויהיה בסדר, זה מה שקורה עם ב"ש. גם אחרי המשחק רצינו להחליף איתם חולצות והם עשו פרצוף. אמרתי שהם חבורה של ליצנים, אנשים שאתה מעריץ, לא תכבד? באותו רגע שרפתי את כולם חוץ ממסי ואמבפה. גם את המופע האנטישמי בפריז לא אהבתי, רציתי שיעופו".
המשחק מול מכבי ת"א במחזורי ההכרעה של העונה.
"היה 4 הפרש והיה יכול לרדת לנקודה הפרש, אז היה איזשהו לחץ, ואני כעסתי מאוד שהוציאו אותי מול ב"ש. התקשרתי לגיא צרפתי מהאוטו ואמרתי לו 'איך אתה מוציא אותי ב-1:1 במשחק כזה?'. יום אחרי הוא אמר לי 'עשינו טעות, גם ברק יודע'. הוא בחיים לא מוציא אותי במצב כזה. ואז הגיע המשחק נגד מכבי ת"א ודני ענבר לחש לי באוזן שהוא רוצה שאני אוביל את הקבוצה, אמרתי לו 'דני אל תבלבל לי את המוח, אני היום מקבל אדום', אתה יודע כדי להטריל. זה משהו ששיחרר את כולם. אני לא באמת מכין את עצמי מנטלית. אני ברמת שיגעון מהדקה הראשונה, לא משנה מה".
מי השחקן שמרגיע אותך בתוך הטירוף?
"הרבה ניסו, לא יודע אם מישהו הצליח. נטע תמיד היה מנסה, אבל לא היה מצליח לו, הוא היה שליו מדי. הוא היה בא רגוע ואני כמעט אכלתי אותו. אני יכול להגיד שתמיד שרי לוקח אותי כשאני עצבני, הוא מרגיע אותי, הוא אומר לי תמיד 'אתה הכי טוב בארץ, אתה לא צריך להתעצבן'. אני לא מחפש שירגיעו אותי, אם ירגיעו אותי אולי אני לא אהיה טוב. אבל אני חושב שמיננתי את זה עם הזמן".
בין מכבי חיפה למכבי ת"א יש איזה כבוד, אבל מה קורה מול הפועל ב"ש?
"וואו, קשה לשים את האצבע. ב"ש קבוצה יותר עממית כזאת, עם קהל יותר עממי, אז יש יותר אמוציות במגרש. יש שם שחקנים עם טמפרמנט שמזכיר את שלנו, אני כזה, גורדנה כזה, ספורי כזה, אבו פאני כזה, אליאס ויחזקאל. אני אוהב את זה, מבחינתי בוא נתפוצץ במגרש. זה לא צריך להגיע לאן שהגיע, אבל אני אוהב את היריבות הזאת, לפני משחקים מול ב"ש אני מכין את עצמי פי 2-3 יותר טוב כי אני יודע לאן המשחק יכול להתפתח".
אתה משתמש בטראש טוק מול ב"ש?
"יותר טראש טוק אם אני חוטף כדור בהגנה נגיד, אני מסתכל על השחקן ואומר לו 'אתה מנסה לעבור אותי?' ואז פעם הבאה הוא ייתן פס אחורה ואני אגיד לו 'פחדן'. או נגיד שאני זורק באאוטים כדור למישהו על הגב, את זה למדתי מהכדורסל, ואז אני אומר לשחקן 'בואנה, אתה חייב להישאר מרוכז'. אני מעדיף שחקנים שאוהבים לשחק אגרסיבי ולהיכנס מאשר אחד שיעדיף טראש-טוק".
אתה מרגיש בנוח בטמפרטורה הזאת, אבל כולם במכבי חיפה כאלה?
"הרוב לא, בעיקר אני ואבו פאני, אולי גם עומר אצילי. אם אתה מדבר ספציפית למשחק הזה, ראיתי שנהיה בלאגן במגרש וישבתי על הספסל. אמרתי אני לא נגרר לזה כי מול הפועל חיפה חטפתי 6 משחקים בחוץ. כשנהיה בלאגן אמרתי אני אלך לקחת את השחקנים, ואז פאון רץ אלי ממש בפנים ואמר לי 'יש!'. התעלמתי ואמרתי לו 'לך תחגוג, אתה רוצה את החולצה?'. הוא המשיך איזה דקה לעשות לי 'יש' בפנים, נשבע לך, ובאסם זערורה דחף אתו ואמר לו לזוז. רציתי בסוף העונה לשלוח לפאון תמונה עם הצלחת, אבל התבגרתי (צוחק). הוא התנצל, הוא שלח לי הודעה, גם שאפי דיבר איתי ואמרתי שאין לי בעיה. אני לא מוחק אף אחד, הלב שלי טוב, אני רגיש. הייתי עצבני אחרי מה שהוא עשה, שמחתי שלא הגבתי. אמרתי לו שאני יכול להבין ושאני מקווה שיקבל פחות משחקים בחוץ".
מה דעתך על המעבר של אצילי?
"הוא לא יקבל שם ובשום מקום אחר את האהבה שקיבל במכבי חיפה, אבל לסכומים כאלה קשה לסרב. אני לא יודע אם ייצא לפועל או לא, אבל מאחל לו בהצלחה. אם אתה שואל אותי קשה לעזוב את האהבה שאתה מקבל פה, למה עלי מוחמד לא רוצה ללכת, וסק ודילן היו בעננים, הם היו מדברים על הקהל ברמה יומיומית. הם היו עומדים מול הקהל ונותנים לקהל לשיר את השיר שלהם 5 פעמים ברצף".
