"קבוצת הכדורגל הכי מעצבנת במאה האחרונה, במילניום, במילניום הקודם, בזה שלפניו, בזה שלפני זה שלפניו, היא ללא עוררין הפועל תל אביב. זה לא מחייב את כולם, אבל מבחינתי אני יודע שזה נכון, אני מרגיש את זה בוודאות וברציפות משנת 2500 לפני הספירה... מה שעוד מעצבן בהפועל הוא שלמרות כל הדברים האלה היא הקבוצה הכי שגיבה, כבירה, אדומה, אדירה, דורסנית, מוחצת, התקפית, ושוב פעם שגיבה, במאה ה-20, במילניום, במילניום הקודם, ובזה שלפני הקודם. מדהים, לא? וגם מעצבן". "בשער", 31 בדצמבר 1999.
בתור ילד שגדל בשנות השמונים בראשון לציון, הפועל ת״א הייתה בחירה קלה, שנות ה-80 היו העשור הטוב ביותר לבחור בו הפועל, אבל ב-86 לא רק זכינו באליפות, אלא גם עברנו למושב. מלגור בעיר גדולה כמו ראשל"צ עברתי למצב שאחת לתקופה יש לי חלון של זמן בנתניה וממצב שחלק גדול מהכיתה הם אוהדי הפועל למצב שהקבוצה מספר אחת בבית ספר זו מכבי נתניה.
אלה שנים שמה שהיה בעיקר זה תקשורת פרינט. מילים, מילים שמגיעות במשורה, אחת ליום או שבוע, זה לא השפע של היום, לצרוך ספורט היה משימה קשה, כדי לצרוך ספורט היה צריך לעבוד וללקט. ואני, את עבודת הליקוט הגדולה ביותר השקעתי בתכנים של גיבור ילדותי והאיש החשוב ביותר בתרבות האהדה שלי - עלי מוהר.
בנתניה בתחנה המרכזית הייתה חנות עיתונים ומוצרי טבק, מוסד, לפחות ככה אני זוכר אותה, בחנות הזו היה אפשר להשיג עיתונים וירחונים שאי אפשר להשיג בכל מקום ובנתניה של סוף שנות השמונים וכמעט רוב שנות ה-90 היא גם הציעה פלא מיוחד - את עיתון העיר של תל אביב.
שם בעיתון העיר היה מדור ספורט ענק שמוקדש לתל אביב, שם בניגוד לחברים בשרון עשו כבוד לאגודת הפועל תל אביב, סל ורגל, כתבות עומק וסיפורים והרחבות ובמוקד היהלום הזה, הטור השבועי של עלי מוהר. אף אחד לא כתב ככה על קבוצת כדורגל ובטח לא על קבוצת כדורגל שלי, בהומור אדיר, באהבה מלאה, בהתמסרות לרעיון שלא משנה כמה אנחנו גרועים, לא משנה אם יש אלף ואחת סיבות לחוש אכזבה, מרמור, תסכול, לא משנה אם השחקנים טובים או פחות טובים, זו הפועל ת״א. עלי ברא עולם, יקום מקביל, היו שם דמויות, חיבור קוסמי בין הפועל ליונייטד, הוא ברא עולם שבו לקבוצת כדורגל יש יישות, פנים, אנושיות, הוא הפך אותה מגוף מופשט לאמיתית, התחזית "נפרק אותם 0:1" היא קונספט על למועדון כדורגל, רעיון, נראטיב, תפישת עולם.
לא תמיד פירקנו, הרבה התפרקנו, תמיד האמנו, גם כשהבחורים היו צפויים לקבל 3, גם כשהמשימה כבדה, בלתי אפשרית, התחזית היתה קבועה, צינית ומצחיקה, עוגן של שפיות במועדון לא שפוי. זה עלי מוהר שכתב את היפה שבטורים אחרי שנמכרנו, את האופטימי בטורים שבו ביקש מאלוהים משימה בלתי אפשרית כמו טרבל יונייטד וגביע להפועל וגם ניצחון בבחירות, זה עלי מוהר.
בשבילי הטורים המפורסמים של מוהר זה זכרון חי, יש לי אותם בראש וגם עותק דיגיטלי כזה או אחר שנמצא בדרך לא דרך, אבל היו מאות כאלה, שקראתי בתיכון ובצבא ובלימודים ובדירה הראשונה מחוץ לבית של ההורים ובדירה השנייה, בעבודה הראשונה ובשנייה, טורים מופלאים שלא זמינים עד ש...
חבורה נחושה של אוהדי הפועל שמנהלים את האתר ויקיפועל, מוזיאון דיגיטלי שבו כמו אצל עלי מוהר, יש יקום נפרד וביקום הזה ראוי שתהיה לו רק ויקיפדיה כללית אלא גם אנציקלופדיה שמוקדשת להפועל בלבד.
הם החליטו לכבוד ה-100 שנה לאגור, לאסוף ולכבד את גדול הכותבים של הקבוצה, שכתב לה שירים, טורים ומילים מופלאות. הם מצאו את האוסף המשפחתי (וזה הזמן להגיד תודה גם למשפחה) והלכו לשבת בארכיונים ולחפש אוצרות, הלכו ומצאו.
הם אגרו וסידרו וערכו מה ששנים רבים מאוהדי הפועל חלמו, ספר שהוא אוצר בלום של טורים מכותב שכבר לא יכתוב על מועדון שדומה שיותר מהכל בעשור האחרון היה צריך מישהו שיכתוב עליו כמו שעלי היה כותב, באהבה אינסופית ובכשרון של פעם בדור.
הפרויקט הזה צריך את אוהדי הפועל כדי שהוא ייצא לדרך, כנסו ללינק והזמינו ספר שהוא מסע בזמן ואוצר אמיתי, כנסו ללינק ותגלו שמאחורי כל הנראטיבים והתפישות והמחשבות והוויה שהיא הפועל הפרטית של רבים, של הפועל הנוכחית והלפני הנוכחית עומד הטור ועומדת התחזית - נפרק אותם 0:1.
