שנת המאה של הפועל תל אביב היא - עד עכשיו - שנה די סיוטית. האדומים חוו לא מעט הפסדים ושברונות לב, החליפו שלושה מאמנים (קובי רפואה, סלובודאן דראפיץ' וחיים סילבס), עברו מהומות ומריבות קשות בין האוהדים לבעלים, הכל נראה שחור.
אבל הערב (שבת), אולי גם על רקע רכישת הקבוצה האמריקאית, האוהדים האדומים קיבלו זיק של תקווה: הקבוצה שלהם סיימה ב-0:0 את הדרבי התל אביבי מול מכבי, ולראשונה מזה שנה וחצי - נמנעת מהפסד במשחק מול היריבה בצהוב.
מנגד, מכבי תל אביב עלולה להתחרט על אובדן הנקודות הזה. דווקא אחרי שהיריבה שלה למאבק האליפות, מכבי חיפה, איבדה שתי נקודות בבית מול מכבי בני ריינה - גם הצהובים לא הצליחו לנצח את היריבה, שהיתה נחותה מהם בכל פרמטר. בשבוע שעבר היא הביסה את הירוקים במשחק עילאי, אבל הערב - היא נתקלה ביריב קשוח ועיקש, כזה שלא היה לו מה להפסיד, והתקשתה להתמודד איתו. ובינתיים, הפער ממכבי חיפה נותר כשהיה: חמש נקודות.
כמעט כמו בהיפוך של 180 מעלות מהקונצרט של שבוע שעבר, הפעם מכבי ת"א היתה רחוקה מאוד מהשער - היא לא בעטה פעם אחת למסגרת (0 מ-10 איומים לשער, להפועל ת"א היו שני ניסיונות שפגעו במסגרת). הכוכבים שלה - ג'ורג'ה יובאנוביץ', ערן זהבי ופארפה גויאגון - ששיחקו בצורה נהדרת מול חיפה, הפעם לא באו לידי ביטוי, ובאופן כללי ברור שמכבי ת"א מחפשת את הכיוון ההתקפי שלה - אחרי העזיבה של אוסקר גלוך לרד בול זלצבורג.
האם הפועל תל אביב יכולה לצאת מרוצה? ברמת התוצאה - בוודאי. היא פגשה יריבה עדיפה בהרבה, הצליחה לצאת עם נקודה שהיא כמו אוויר לנשימה במאבקי התחתית (שתי נקודות בלבד מהקו האדום), ובעיקר קיבלה אנרגיות מחודשות לקראת המשך העונה. אבל ברמת המשחק? הפועל ת"א קיבלה הזדמנות, ייתכן שבלתי חוזרת, לנצח - כזו שהתבטאה עם ההחמצה של אלכסנדר בולייביץ', הרכש החדש, בדקות הסיום. כמה היה רחוק מניצחון היסטורי? לעולם לא נדע.
מכבי תל אביב בוודאי תצא מאוכזבת. היא קיבלה הזדמנות אדירה לשוב למאבק, ואולי גם להלחיץ את מכבי חיפה (שגם היא מאכזבת בדרכה), אבל לא הצליחה במשימה שלה. בינתיים, היא תתרכז בגביע ובמפגש שלה עם מכבי פ"ת מהליגה הלאומית - במחזור הבא בליגה כבר תחכה לה בני סכנין בבלומפילד. הפועל, מנגד, תחזור למשחק חוץ נגד בני ריינה.
גיבור אחד פחות מוצלח היה שניר לוי - השופט הצעיר, בנו של שופט עבר די מכובד, חווה ערב לא טוב, כשפעמיים הוא שרק לפנדל (פעם אחת הוא אפילו הרחיק את אופיר דוידזאדה), אבל נאלץ לבטל אחרי שהתברר שהשריקות היו שגויות. היה משהו נורא פזיז בדרך שבה לוי התנהל בבלומפילד, הוא קצת איבד את חוש הזהירות - והיה יכול לחסוך הרבה שברונות לב לקהל של הפועל, שחגג פעמיים סתם.
והיו גם הרשתות - והאבוקות. מסתבר שגם ההחלטה לפרוס רשתות על היציעים של שתי הקבוצות לא הצליחה למנוע את זריקת האמל"ח לדשא, שעיכבה את המשחק ב-13 דקות. הרשתות אפילו נקרעו במהלך אחד הניסיונות. זו כמובן רק ההתחלה, וכולם עוד יצטרכו איך לחיות עם הרשת הזו - אבל שוב אנחנו נתקלים במצב שבו משחק כדורגל צריך להתעכב בגלל האבוקות. ומישהו יצטרך למצוא את הפיתרון.
בלומפילד שוב להט הערב. עצבים רופפים, שריקות דרמטיות, כרטיסים אדומים, מעט מאוד כדורים למסגרת - אבל הרבה רשתות שזזו. עכשיו נשאר רק לקוות שבפעמים הבאות (גם אם זה יקרה רק בעונה הבאה), נראה קצת יותר ממה שבאנו בשבילו.
כדורגל.
