לפני המשחק, רבות דובר על הסגל החסר של הפועל באר שבע - ארבעה שחקנים לא נכללו בסגל, כולם משמעותיים. רמזי ספורי, מיגל ויטור, הלדר לופס ורועי גורדנה - כל אחד וסיבותיו - נשאר מחוץ למשחק, והסגל שבנתה ב"ש עמד למבחן. אם זה היה מבחן, הרי שב"ש עמדה בו בגדול - המחליפים שהמארחת בטרנר העמידה בהחלט מילאו את מקומם של החסרים, ואיש אחד יותר מכולם.
כי מעל כולם, זה היה הערב של אדריאן פאון - הרומני של הפועל באר שבע הכפיל את כמות השערים שלו העונה (מ-2 ל-4) ובעיקר הוכיח שוב כמה איכות יש בזר שהגיע העונה לבאר שבע. ב"ש יודעת שאיתו בכושר טוב, כמו היום, היא יכולה להגיע רחוק מאוד, ותקווה לקבל ממנו תפוקה גם כשה"מאני טיים" - הפלייאוף - מחכה מעבר לפינה.
ומה עם מכבי בני ריינה? נדמה שהקבוצה של שרון מימר צועדת לקראת גורל ידוע מראש. הערב בטרנר היא עוד ניסתה במחצית הראשונה להגיע למצבים, במחצית השנייה גם זה לא היה - ובכלל, לא נראתה כמו קבוצה שנלחמת על חייה, אלא כזו שמשלימה עם הירידה ללאומית. העולה החדשה לליגת העל היתה נרפית (במגרש שבו לא מעט קבוצות נחותות הצליחו השנה להתעלות ואפילו לקחת נקודות), ורוב הזמן שימשה תפאורה לכדרורים של שחקני באר שבע.
לצד הניצחון, באר שבע ספרה הערב עוד פצוע: אביב סולומון, שקיבל הזדמנות נדירה יחסית, נפצע והוחלף בדקה ה-34. הלדר לופס יחזור מההשעייה, אבל לפחות בעמדה הזאת - ברדה יצטרך למצוא פתרונות באשר לגיבוי. בשבוע הבא, היא תצא למשחק חוץ בנתניה נגד הפועל חדרה - ותקווה להמשיך להיצמד לשתי היריבות לצמרת.
כשהמחזור ה-24 מאחורינו, המאבק המשולש עוד כאן: שלוש קבוצות חזקות, עמוקות ומפוצצות בכישרון נאבקות על התואר השנה. ולא כדאי להספיד אף אחת; גם לבאר שבע יש "יחסי ציבור" טובים פחות, הערב היא הראתה שיש בה עומק בלתי רגיל, והיא תמשיך לאתגר את מכבי ת"א ומכבי חיפה עד סוף העונה.
