(בווידאו: צפו בראיון המלא עם משה תאומים)
משה תאומים היה אחד מבעלי הפועל תל אביב באחת התקופות הכי יפות של המועדון. הערב (חמישי), מי שהוביל את האדומים בשנות הקסם של תחילת שנות ה-2000 התראיין ל-"מגרש פתוח" ושידר אופטימיות גדולה. דעתו על הרוכשים החדשים, האמונה שלו בפוטנציאל הגדול של המועדון, ההצעות שהגיש למינצברגים וההצעות שלו לשיקום המועדון.
תאומים פתח בהתייחסות לרכישת המועדון: "יש בי הרבה שמחה. לא יודע אם זה חג, אבל זה ערב חג וזה מתקרב. היו שנות קסם במועדון וממה שעברתי שם, יש בי תקווה ענקית. הגענו להפועל בשנה אולי הכי רעה בתולדותיה, כשהקבוצה הייתה במקום האחרון בליגה, ואני יכול לספר שמספר הכרטיסים שמכרו כולל מנויים היו כ-200 בשנה. שנה אחרי זה כבר היו לנו 10,000 מנויים. הפוטנציאל של המועדון הזה פנומנלי, זאת גינה שצריך שמישהו יבוא וישקה ויצמחו שם פרחים. אני מאמין שהגיע גנן טוב לעיר".
הבעלים לשעבר סיפר על הקשר שיצר עם מינצברג: "הם חזרו אליי והם יודעים שאני עומד לרשותם. גם אם יצטרכו עוד השקעה אני לרשותם כי לחזק את הפועל ת"א זאת מטרה עליונה. אני מכיר את הזירה האמריקאית, אני חושב שהם באים עם מודל אחר מהמודל המקובל. זה מודל עם סיכוי רב, הוא אומר שיהפכו את המועדון הזה למועדון טוב, ישקיעו לא מעט כסף, וכשהוא יהיה שם אז ימכרו אותו. ראיתי שאנשים מודאגים מהגישה הזאת, אבל אני מאמין בה. הגישה אומרת שנייצר תשתית ושחקנים ואז המועדון יהיה שווה כסף. הם רוצים לקנות בזול ולמכור ביוקר".
על ההצעות שהעלה בפני הרוכשים: "אני אמרתי לרוכשים שאני לא מנהל טוב ושאני לא יכול לנהל, אני איש אמוציונלי מאוד שאוהב את המועדון ולא יכול לבחון את זה בכסף. את אשתי לא בחרתי לפי הסכום שהיא עלתה ולא אמכור אותה בשום סכום. אני אוהב את אשתי ואת המועדון. אל תשאלו אותי מעבר לזה. היא מחייכת כאן לידי, היא יודעת שאהבה זה אהבה. אני מאמין שצריך בניית אקדמיה לנוער ועוד דברים סופר חשובים ואלו המלצות כדי שלמועדון יהיה תשתית. אני יודע שמביאים מנהל מקצועי שיחליט על השחקנים ויביא את השחקנים הנכונים, עליו עשיתי את כל הגוגל בעולם, ואני חושב שיש למועדון הזה סיכוי לעשות דברים מאוד גדולים. אני חושב שהם אנשים חכמים שהם החליטו ללכת על הפועל ת"א כי הם לקחו יהלום שמכוסה בבוץ ולא מאוד קשה לנקות אותו".
על המטרות של המינצברגים אמר תאומים: "אני חושב שיש פוטנציאל רווח בכדורגל הישראלי כששיחקנו בליגה האירופית (אופ"א), במשחק ה-12 מול מילאן הפסדנו עם השער העצמי של שמעון גרשון. בשנה הזאת הפסדנו כסף כי באותם שנים התקנון לא פיצה אותנו ולא נתן לנו להרוויח כסף ולא קיבלנו כסף מאופ"א. השינוי שחל אחר כך הוא הבטחה גדולה, השינויים באופ"א נותנים פוטנציאל רווח".
תאומים ניסה לסמן קווים להצלחה אפשרית של הפועל ת"א: "אני חושב ששילוב בין שאיפה למצויינות, לבין משחקים באירופה שיתנו רווחיות יחד עם הקמת אקדמייה. צריך להשקיע המון בנוער, לטעמי קצת אחרת מאיך שזה נעשה היום ואני אנסה לשכנע את הבעלים החדשים ואתנדב לעשות את זה. בזמננו הקמנו אקדמייה שממנה יצאו ערן זהבי, ביברס נאתכו, בן שהר. שחקנים שנמכרו בסכומים גבוהים. המועדון לא ידע לנצל את הפוטנציאל של השחקנים האלה. בדאבל נסמכנו על התינוקות של קשטן".
על המצב הנוכחי של הקבוצה: "אי אפשר להתווכח עם העובדות, התוצאות עלובות ולא הולמות את המעמד של הפועל ת"א בכדורגל הישראלי. יש בעיות ניהול, ויחד עם זה צריך לזכור שלא הגיעו למועדון מיליארדרים. הם ניהלו את המועדון בתנאים מאוד מורכבים, כל אחד מהם נתן מדם ליבו. לא היה מישהו בהפועל ת"א, לאורך כל השנים הללו, שלא רצה בהצלחה של המועדון. אבל לא עמדו לרשותם מספיק אמצעים".
על האהבה להפועל תל אביב: "יש למשפחה שלי 10 מושבים בבלומפילד ונמשיך ללוות את המועדון, הוא חלק מהמשפחה שלנו ומהאהבה שלנו. אני עוקב אחרי כל מה שקורה ואין בליבי על כל אחד שהחזיק את המועדון. הפועל ת"א לא פגעה לי בבריאות ולא פגעה לי בפרנסה. כל גרוש שהוצאתי, לא אני ולא המשפחה שלי מצטערת על זה. הגענו לרגע שלא יכולנו מעבר לזה והעדפנו ללכת כשהמועדון במצב טוב. נתנו כסף כדי שימשיכו לנהל אותו".
"כל אחד שמשחק בהפועל ת"א הופך בשבילי לסמל, אני באמת אוהב אותם. אני לא אוהד, אני אוהב. השחקנים האלה הם בשבילי, אני בהוקרה גדולה אליהם כי הם הגיעו למועדון במצב קשה. כל אחד מהם יכול להיות שחקן טוב יותר בתקופה אחרת, בתקופה רעה קשה למצות את עצמך. כשתבוא רוח חדשה, כשמישהו יידע לתת להם מוטיבציה ולהכניס את הרוח של המועדון בצורה שונה, נראה גם מאותם שחקנים את היכולת".
על האוהדים של המועדון: "אני מוקיר את כל מי שנתן כתף בדרך, כל אחד בשעתו ובאמצעים שלו. גם אני לא מנהל גדול, הלכתי כי לא הייתי יכול למכור שחקנים. כל פעם שאמרו לי למכור שחקן זה עלה לי בבריאות, לא יכולתי למכור את שמעון גרשון, אני אוהב את השחקנים של הפועל. הייתי נשאר אחרי כל משחק עד שאחרון האוהדים היה הולך הביתה, היס"מ לפעמים היה אומר לי להיזהר אבל אף אחד לא היה מרביץ לי. אולי קיללו".
תאומים הביע הערכה לבעלים אחר בכדורגל הישראלי: "ראיתי שבאחד העיתונים חשבו מי צריך לקבל את פרס ישראל מבין אנשי הספורט בישראל והציעו את יעקב שחר ואני מסכים עם זה. הוא מופת למי שנותן את נשמתו למען הספורט בישראל, לצערי במכבי חיפה ולא בהפועל ת"א, אבל מי כמוני יודע להאריך את המסירות הזאת ואת העבודה הנפלאה שהוא עושה".
"אני, בניגוד לאחרים, לא מיידה אבנים בניסנוב או בגרינברג. אני מוקיר אותם על זה שהם נכנסו מתחת לאלונקה כשהכל קרס. הסיפור של בוזגלו? בעסקים, כשמסתכלים על זה, יש תמיד שני צדדים. אני לא מכיר את הכל אבל אני לא אכנס לזה. בגדול, הם הפעילו את המועדון והם מעבירים אותו לידיים אחרות. עכשיו זה יגיע לידיים מקצועיות וטובות. הייתי מציע לשבת איתם לשיחה ארוכה וההצעה הראשונה שלי היא נוער, נוער ונוער. הדבר השני זה לנצל את המוניטין שיש להפועל ת"א בחברה הישראלית כדי להרחיב את ההשפעה של המועדון. אתם מכירים את הפרויקט לחינוך וחברה עם שחקנים שגרמו לילדים ללכת וללמוד. זה יגדיל את מעגל האוהדים - הם צריכים להגיע ל-20,000 אוהדים משלמים כי יהיה קשה לבנות תשתית. 10,000 יש ביד, צריך עוד 10,000".
תאומים חזר אחורה בזמן לימים היפים שלו במועדון: "אני יכול להגיד, ואני מקווה שהמשפחה שלי לא תכעס עליי, אבל היו רגעים בהפועל תל אביב שהיו רגעי השיא בחיים שלי יותר מלידת הילדים והנכדים. הניצחון במינוס 15 מעלות במוסקבה היה רגע מרומם רוח. תמיד הייתי עם אשתי בדברים האלה, גם עם הבנות שלי בדרך כלל, וזה היה בשבילנו חגיגה משפחתית. אמא שלי ז"ל הייתה באה איתי למגרשים, זאת האהבה המשפחתית. אריק איינשטיין הרים אליי טלפון אחרי הדאבל ובכה בזמן שהוא כתב את השיר "אדומה שלי". אין דבר כזה בעולם, אין רגעים כאלה ואני מאחל לקבוצה החדשה שיהיו לה את החוויות האדירות האלה".
על הרצף הרע בלי ניצחון בדרבי: "במשפחה שלי רוצים לנצח את מכבי פתח תקווה. למה? בתקופה שלי הנכדים לא חשבו שמכבי זה ביג דיל כי היינו מנצחים כל דרבי ואת מכבי פ"ת לא הצלחנו. בשבילם לנצח את מכבי פ"ת זה כמו לנצח בדרבי. אבל כן, ברצינות, בשבילי לנצח בדרבי זאת התרוממות רוח. לא ראיתי את זה הרבה שנים, אבל חוויתי את זה בזמננו. לקחנו את הקבוצה כשהיא הייתה במקום האחרון בליגה, שנה אחרי זה לקחנו את אליפות השרוכים. אמנם כתוב שם בית"ר ירושלים אבל כל אוהדי הספורט יודעים מי זכה. הייתה אז מוטיבציה בלתי רגילה במועדון".
