בחלומות של עומרי גלזר הוא ראה עצמו כשוער נבחרת ישראל הבוגרת כבר לפני כמה שנים. הוא נחשב לעילוי מגיל צעיר. גבוה, חזק, משחק רגל משובח, אבל משהו קצת התפספס בדרך. גם כשהגיע להפועל באר שבע אחרי העזיבה של אוהד לויטה, הוא לא היה מיועד להיות שוער ראשון. לולא הפציעה הקשה של אריאל הרוש בכתף, כנראה שהוא היה ממשיך לשבת על הספסל. אבל המזל השתנה בגיל 26, והפעם לטובתו. הרוש נפצע וגלזר לקח את ההזדמנות בשתי ידיים, תרתי משמע.
אנשי מקצוע מספרים שהסיבה לשינוי היא ההתבגרות של השוער, בכל המובנים. כשהיה במכבי חיפה, הלחץ השפיע עליו. הוא לא הצליח להכיל את הביקורות, למרות שהיה קל להפיל עליו את המצב. בתוך תוכו תמיד האמין שאם ימשיך לעבוד קשה, יגיע למקום שהוא ראוי לו. גם עונת הירידה עם נס ציונה לא פגעה באמונה, אבל לא היה על מה לדבר על הארכת חוזה בחיפה. גם אם הוא טוען שההחלטה לעזוב את הכרמל היתה נכונה לשני הצדדים, לחבריו הוא תמיד אמר שהצלקות עוד לא הגלידו.
הוא גדל בצפון תל אביב, שכונת רמת החייל, רחוק מהפריפריה. בן מחזור של יונתן כהן, דן גלזר, מתן חוזז, מאוויס צ'יבוטה, אבל בעוד הם עשו את קפיצת המדרגה בגיל צעיר, הוא הבין שלא יקבל קרדיט במכבי ת"א בה שיחק אז וינסנט אניימה. משם הוא עשה את הדרך לרעננה, עד שנרכש על ידי מכבי חיפה.
לפני כמה ימים הוא חגג יום הולדת 27. המאזן שלו בשער הנבחרת בעידן של יוסי בניון ואלון חזן מושלם. ניצחון על זמביה במשחק ידידות וניצחון חשוב על אלבניה בליגת האומות. ב-2017 הוא רשם את ההופעה הראשונה שלו תחת אלישע לוי, אבל אז הנבחרת הפסידה 1:0 למקדוניה הצפונית. ניצחון על קוסובו, והמשך יכולת טובה כמו בליגה ובנבחרת, ואפשר יהיה לומר שגלזר הפך מסימן שאלה לסימן קריאה. בטח אם זה יקרה בחודש מארס, חודש בו לפני 5 שנים חווה את אחד הרגעים הכי קשים שלו כשעמד בשער של מכבי חיפה וטעות שלו אפשרה להפועל חיפה לעלות על חשבון הקבוצה שלו לשלב הבא בגביע.
בימים בהם הנבחרת מחפשים בעיקר להצעיר את הסגל, לגלזר יש כרגע יתרון על פרץ. חזן מעדיף שוער מבוגר יותר, אחראי יותר ובעיקר כזה שמשחק עם הבלם הכי טוב שלו, מיגל ויטור, באופן רציף. בכלל, השוער נמצא באחת מהרגעים הכי יפים בחיים שלו. החיוך והשמחה באים לידי ביטוי על הדשא, עוד מגמר הגביע שבמו ידיו הצליח להביא לב"ש עם ניצחון בגמר על מכבי חיפה.
מעבר להתבגרות, יש המייחסים את קפיצת המדרגה שלו למעטפת שסביבו. עד לפני שנתיים, גלזר חשב שהכישרון יספיק, אבל משהו מנטאלי לא היה מספיק שלם. דרך אביב סולומון הוא הכיר את יניב לוי, קואצ'ר שעובד קצת אחרת. מכוון אותך לעשות עבור אחרים, כך שהסביבה שלך תהיה יותר טובה אליך. מאז הוא מתנדב כל שבוע לעמותה אחרת. פעם משמח ילד שעשו עליו חרם, פעם הולך לילדים מיעוטי יכולת או למבוגרים שרק מחפשים קצת חברה.
בפן האישי, גלזר אדם מאוד משפחתי. את המספר 55 על הגופיה בחר בגלל ש-5 זה מספר המזל של אביו ואת אשתו שירה הכיר כשהיתה בת 16 והוא בן 18, ומאז הם יחד. מעולם לא היה עם אישה אחרת ולה, כמו להורים ולאחיות שלו, יש חלק גדול בהחלטות שלקח ובכדורגלן שהפך להיות.
בחזרה לכדורגל, יחד עם הגיל והמספרים הנהדרים, גם המעמד בחדר ההלבשה השתנה. הוא הפך לדומיננטי, דעתן, מלא בביטחון ולא רק על הדשא, והמספרים בהתאם: ב-2016/17 במדי מכבי חיפה: 30 ספיגות ב-26 משחקים (1.15 למשחק). ב-2017/18 במכבי חיפה: 30 ספיגות ב-24 משחקים (1.25 למשחק). ב-2018/19 במכבי חיפה: 2 ספיגות ב-3 משחקים (0.66 למשחק). ב-2019/20, עונת השאלה בנס ציונה: 45 ספיגות ב-33 משחקים (1.36 למשחק). ב-2020/21 במכבי חיפה: 8 ספיגות ב-4 משחקים (2 למשחק). ב-2021/22 בהפועל ב"ש: 26 ספיגות ב-31 משחקים (0.83 למשחק) וב-2022/23 עד עכשיו 18 ספיגות ב-26 משחקים (0.69 למשחק).
הקמפיין הקרוב הוא קריטי להמשך הדרך שלו, אבל אצל כל כדורגלן שמגיע לגיל 27 הזמן דוחק. כדי לצאת לאירופה גלזר יצטרך להציג את היכולת שמאפיינת אותו בב"ש גם בקמפיין של הנבחרת, אבל גם יצטרך קצת מזל. הוא חתום עד 2026 אצל אלונה ברקת, בלי סעיף יציאה לחו"ל. מצד אחד הוא מחזיק בדרכון רומני שייקל עליו מעבר. מצד שני, לא משלמים באירופה סכומים גדולים על שוער. בכל מקרה, הגרף בעלייה וכשהמזל איתך, הכל יכול לקרות. לאורך כל הקריירה, גלזר חיכה לרגע הזה ששוב הכל יהיה תלוי בו. עכשיו גם כל המדינה איתו ולא רק אוהדי הפועל ב"ש.
