בווידאו: ראיון מ-2019 עם ניסן יחזקאל
כבר שלוש שנים שניסן יחזקאל לא מאמן בקבוצה בוגרת בליגות הבכירות בישראל. למרות הישגים נאים על הקווים בלא מעט קבוצות בישראל, ביניהם זכורים עליית הליגה עם הפועל פתח תקווה, עזיבת בני יהודה על רקע פיצוץ עם ברק אברמוב רגע לפני גמר הגביע ב-2017 והחלפה של ניר קלינגר כמאמן ראשי בבית"ר ירושלים, המאמן בן ה-51 השאיר את עצמו מחוץ לגלגל המאמנים של ליגת העל, לפחות בינתיים.
בסדרת כתבות חדשה ניכנס אל העיניים של מאמנים שהחליטו, מרצונם או בעל כורחם, להישאר מחוץ לקווים של קבוצות ליגת העל והלאומית בכדורגל הישראלי. לפעמים, כאוהדי כדורגל שמחוברים בדם לקבוצה מסוימת, אנחנו נוטים לשכוח שמאחורי אותם מאמנים עומדים אנשים שעברו כברת דרך כדי לעשות את מה שכולנו הכי אוהבים - להיות חלק מהכדורגל. את הזרקור הראשון בחרנו להפנות אל ניסן יחזקאל ששיתף בשיקום הרפואי שעבר, בתרבות פיטורי המאמנים בישראל, בחיים החדשים במחלקת הנוער של באר יעקב ובחלום לחזור לבני יהודה.
"עברתי שני אירועי לב קלים ויש לי קצת סיבוכי סכרת", שיתף יחזקאל במצב שלו בשנתיים האחרונות. "בשנתיים האחרונות לקחתי פסק זמן מאימון בגלל זה. הרופאים המליצו לי לא לאמן, ועכשיו אני קצת חוזר לעצמי אחרי טיפול. ניסיתי לחזור לאמן, הצעתי את עצמי לכמה קבוצות - אבל לא היו פידבקים מי יודע מה. הספקתי להבין מזה שלהצלחות בכדורגל הישראלי אין קשר ליכולות מקצועיות. כדי לאמן צריך להיות מקושר, צריך סוכן טוב, אתה יכול להיכשל שלוש פעמים בעונה ולאמן".
איך זה מרגיש לך כשאתה מחפש קבוצה?
"כשאומרים לך 'אני אחזור לך' או 'נשקול', ובמקביל אתה שומע את אותם מאמנים מועמדים לקבוצות אחרות, מבלי לפגוע באנשים - יש חמישה, שישה מאמנים שבאופן קבוע מועמדים לכל קבוצה ומאמנים פעמיים בעונה. כשרואים מאמן שמפוטר מקבוצה ואחרי זה מקבל קבוצה אחרת ונכשל בה ובכל זאת מאמן - מבינים שהכדורגל לא קשור ליכולות מקצועיות".
יחזקאל, שעלה בעבר ליגה עם הפועל פ"ת וראשל"צ, הוביל את אחי נצרת לחצי גמר גביע ואת בני יהודה לגמר הגביע והשאיר מספר קבוצות בליגת העל מלאומית בליגה, המשיך: "אני חושב שאני לא נופל משישה-שבעה מאמנים שקיימים היום בליגת העל. אני לא חושב שיש קשר להישגים או יכולות מקצועיות, מעמד המאמן מזמן לא קיים פה".
אז למה לא לפעול כמו מאמנים אחרים?
"כי אני איש עם עקרונות. ניסיתי לעבוד עם סוכנים, ראיתי שזה לא זורם לי, הספקתי להבין ששם המשחק היום זה להתכופף, לחתום על חוזים לא הוגנים כלפי מאמנים. בלי פיצויים בכלל לפעמים. אם אתה לא מצליח לנצח חמישה-שישה משחקים, אתה בחוץ, וקשה לעמוד מול בעלים פרטיים של קבוצה שצריך להיות קשוב לדעות שלו. לי קשה עם זה, אני איש דעתן עם עקרונות והרבה פעמים לא הסכמתי עם אנשים שניסו להכתיב את הטון ולכן אני בחוץ".
לפני עשר שנים, כשעלית עם הפועל פ"ת ליגה, איפה חשבת שתהיה היום?
"הייתי אז על גג העולם. הגיע דורון בן דקון כבעלים חדש למועדון ולקח ממני את הזכות להמשיך בגלל שהיה לי חוזה. הוא הסכים לשלם לי בבוררות, אבל רצה להביא מאמן בשליש מהעלות. ב-2017 עשיתי קאמבק עם בני יהודה וקרה מה שקרה עם ברק אברמוב והתפטרתי שלושה שבועות לגמר הגביע. זה לא היה קשור לכדורגל... כל מה שקרה שם. אחרי כמה קבוצות הגעתי להיות עוזר מאמן בבית"ר ירושלים וגם מאמן ראשי כשקלינגר לקח הפסקה. אבל אחרי זה הפסקתי. נפלתי במצב הבריאותי שלי, נפלתי בעסקים שלי ומשם רק הידרדרתי בריאותית".
כשאתה רואה את המצב של בני יהודה היום, זה מפתיע אותך?
"הצעתי את עצמי לבני יהודה פעמיים, רציתי לעבוד שם אפילו בהתנדבות. כשראיתי את המצב של בני יהודה לא רק שרציתי להביא רוכש שיקנה את המועדון וזה גם לא צלח, רציתי לאמן את הקבוצה כדי לנסות ולהציל אותה מהמצב שהיא הייתה. אני כואב את המצב של המועדון, אני נמצא הרבה בשכונת התקווה, אבא שלי גר שם עד היום, אני בקשר עם האוהדים. זה מועדון ששייך לליגת העל והלאומית זה לא מקום ראוי להם. אני חושב שעם ניהול טוב של משה דמאיו, בעונה הבאה הם יצטרכו לעלות ליגה".
אז מה קרה למעמד המאמן? מה שונה היום אל מול מה שהיה פה לפני 20 שנים?
"אין יותר גיורא שפיגל, אין יותר דרור קשטן, אין יותר אלי גוטמן או אברם גרנט. המאמנים היום הם לא אוטוריטות. בתקופה של היום מאמנים כמו קשטן, גוטמן או שלמה שרף לא היו יכולים לאמן כי הם לא היו מתכופפים בשביל בעלים או בשביל התקשורת או בשביל אף אחד. קשה להגיד שיש למאמנים היום דעה או שהם עושים את מה שהם אוהבים. יש בעלים פרטיים שמשקיעים הרבה כסף, אם לא זורמים איתם אז אי אפשר לאמן. זה פגע בכדורגל, זה יפגע בכדורגל, ובגלל זה אנחנו לא מתקדמים לשום מקום".
ומה קורה איתך היום?
"קיבלתי הצעה מבאר יעקב, סגן ראש העיר נועם ששון קרא לי ואמר לי שהוא רוצה לשפר את הרמה של הכדורגל בבאר יעקב ולקחת את זה כמה צעדים קדימה. שכנעו אותי עם הצעה מאוד מפתה, ונרתמתי למשימה וזה אתגר שאני נהנה ממנו מאוד. אני עוסק בתוכניות האימונים, בבתי הספר לכדורגל ובקבוצות הליגה. אני מקווה שהכדורגל יתקדם בבאר יעקב בזכות סגן ראש העיר ונועם אביב מנהל מחלקת הספורט".
אתה מרגיש שמבחינתך אתה תביא את השינוי דרך צעירים ולא כמאמן?
"אני חושב שהיום אני מסתכל על מאמנים בליגת העל וליבי איתם. מאמנים בליגת העל סובלים, להוציא את רן בן שמעון, ברק בכר או זיו אריה שאפשר לראות את חדוות המשחק שלהם - כל השאר סובלים על הקווים. אני לא רואה אותם נהנים ממה שהם עושים, לפעמים אני רואה אותם כופים את עצמם על קבוצות ובעלים ולא תמיד הולכים עם היושר המקצועי שלהם. אני אדון לעצמי היום, אני בונה משהו שאני חושב שבעוד 3-4 שנים כשאקטוף את הפירות אני אשב ואהיה עם הראש למעלה וגאה במה שעשיתי".
אתה חושב שעוד תחזור לאמן קבוצת בוגרים?
"ביום שאקבל הצעה מפתה שתאפשר לי לעבוד, עם חופש פעולה לעשות את מה שאני מרגיש ומה שאני רואה, אז אחזור. אני לא אכפה את עצמי על אף מועדון. המועדון היחיד היום שאני מוכן לעבוד בו בצורה חופשית ולתת מהניסיון שלי ומהיכולות שלי זה בני יהודה. זה המועדון הכי יקר לליבי, זה הבית שלי, זה כואב לי שזה המצב במועדון היום. בהזדמנות הראשונה שיתנו לי להגיע לבני יהודה, אני אבוא ואתן הכל בשביל המועדון הזה".
גם עם המצב הבריאותי?
"בבני יהודה אני לא יכול להיות חולה, רק בריא. המועדון הזה הוא החיים שלי".
