זה אולי החלום של כל אחד שמתחיל לשחק כדורגל: להצטיין בארץ, להפוך לדיבור אצל סוכנים וסקאוטרים ואז לצאת לחו"ל לקריירה מפוארת. אצל יונתן עזר, רק בן 10, זה קרה הרבה יותר מוקדם מהצפוי. לפני כשבועיים הוא חתם במחלקות הנוער של ראיו ואייקנו, מועדון שידוע בטיפוח כשרונות צעירים, וכבר עכשיו הוא מצטיין כשהוא משחק עם ילדים גדולים ממנו. בראיון ראשון בקריירה, מספר עזר על ההרגשה לצאת מהארץ, המטרות והאפשרות שישחק בנבחרת שהיא לא נבחרת ישראל.
"בכלל לא אהבתי את הרעיון לצאת לשחק בחו"ל", מפתיע עזר, שהראיון איתו ועם אביו, שימי, נערך כשהם בספרד. "חשבתי על זה הרבה זמן. לעבור מדינה, לעבור בית ספר, ללמוד שפה חדשה – זה מאוד קשה. אבל ההורים שלי שכנעו אותי ואמרו לי שזה טוב בשביל הקריירה". האב שימי מסביר: "נתנו לילדים מעטפת טובה. נסענו לפני המעבר כדי לחוות את העיר. הם למדו ספרדית ואנגלית חצי שנה מראש. אבל בסופו של דבר זה ילדים והם גמישים, מעברים יותר קלים להם. אנחנו בתהליך של שנתיים לבדוק אם זה מתאים לנו ואם להמשיך, זו הבנה משפחתית. אני חושב שבן אדם צריך להבין שיש לו דרך חזרה. אם הייתי אומר לילדים שעוברים וזהו זה היה יותר קשה".
יונתן, מתי התחלת לשחק כדורגל? אבא או המשפחה דחפו אותך לזה?
"התחלתי לשחק כבר כשהייתי בגן. התחלתי כמו כולם בחוג ואז הצטרפתי לבית הספר לכדורגל של מכבי תל אביב בקריית שלום ומשם עברתי לאקדמיה. אהבתי כדורגל מגיל קטן. ההורים לא דחפו אותי, אלא ממש רציתי לשחק. הרגשתי שאני יותר טוב מחלק מהילדים והבנתי שיש לי כישרון".
המפנה הגיע בשנה האחרונה. יונתן, ששיחק בקבוצת הילדים של מכבי פ"ת, השתתף עם הקבוצה בטורניר בינלאומי בהשתתפות כמה קבוצות ספרדיות. הוא הצטיין וראשי המועדונים מספרד שמו עליו עין. "דיברו איתנו", מספר האב שימי. "נסענו כשמשפחה מלווה וההורים בכלל לא היו חלק מהטורניר. שאלו אם אני האבא ואמרו לי שהתרשמו מאוד מהבנת המשחק והתנועה בלי כדור של יונתן. רצו לדבר ולראות אם יש אופציה שנעבור. שאלו אם יש לנו אזרחות אירופית, כי לפי החוקים היום אי אפשר לצאת לפני גיל 15 בלי אזרחות אירופית. בלי קשר היינו בתהליך של הוצאת דרכונים אוסטרים ופורטוגלים וזה בדיוק התאים".
מצויד בדרכון אוסטרי, עבר יונתן יחד עם הוריו ושני אחיו למדריד והחל להתאמן בראיו ואייקנו. איתו זכתה הקבוצה בטורניר הכנה בו השתתפו בין היתר גם אתלטיקו מדריד ו-ויאדוליד, כשיונתן מסיים את הטורניר עם 3 שערים ו-6 בישולים. הקבוצה בה חתם יונתן היא המובילה בשנתון שלה ובה 14 שחקנים בלבד (12 שחקני שדה ושני שוערים) עם צוות של שלושה מאמנים.
ספר על ההבדלים בין הארץ לספרד ברמת האימונים, המתקנים?
"ההבדלים מאוד גדולים, בעיקר בכושר הגופני, השחקנים יותר מנצלים את המגרש. יש המון אימונים רק של רק כושר גופני. אני חושב שכדאי מאוד להביא את זה לארץ. אני בהלם שכבר בגיל 10 ההבדלים כאלה דרמטיים. המאמנים מביאים כדורים כדי שהקצב לא יירד".
כל המשפחה עברה איתך, זה לא משקל כבד מדי?
"כולם נהנים פה אז אני שמח, אבל יש הרגשה שבמשחקים אני צריך להיות טוב כדי שכולם ימשיכו להיות כאן".
איך אתה מסתדר עם העובדה שאתה גם צריך ללמוד שפה חדשה?
"כשרק עברנו לכאן אז תמיד הייתי משתדל להיות אחרון בתור בתרגילים כי לא הייתי מבין מה המאמנים אומרים והייתי מבין את התרגיל דרך הילדים האחרים שעשו אותו, כי המאמנים מדברים רק ספרדית. גם היום אני עדיין לא כל כך מבין, אבל בסופו של דבר כדורגל זה כדורגל ובמשחקים אני עושה מה שאני יודע".
מה המטרות שלך לעתיד?
"קודם כל להיות שחקן בוגרים בליגה הספרדית, לא משנה לי באיזו קבוצה".
יש לך דרכון אוסטרי, אם יציעו לך לשחק בנבחרת שלהם – תשקול את זה?
"לא. אני אשחק רק בנבחרת ישראל, כי זו המדינה ממנה באתי. אפילו שלהם יש יותר סיכוי לשחק ביורו ובמונדיאל, ישראל זו המדינה שלי".