רבות דובר לפני הדרבי הזה על "תוצאה היסטורית", אבל ככל הנראה שהפעם נרשמה היסטוריה אחרת: היו כבר תבוסות גדולות יותר, אבל ספק אם היה דרבי כל כך ארוך. אחרי מחצית ראשונה שנמשכה קרוב ל-72 דקות, אינספור הפסקות (שעוד ניגע בהן), וערב שנמשך כמעט שעתיים וחצי - מכבי תל אביב הביסה הערב (שני) 0:3 את הפועל תל אביב בדרבי, והוכיחה שלמרות לא מעט תהפוכות - עולם, בכל זאת, כמנהגו נוהג.
וצריך לומר: המצב הזה הוביל למשחק שהוא חסר ערך ספורטיבי. לא ייתכן שקבוצת כדורגל כלשהי תגיע למצב שבו היא לא יכולה לבעוט לכיוון השער, בשל הפרעה חיצונית שתמנע מהכדור להיכנס. מדובר בכאוס, שכל הצדדים האחראים עליו צריכים לחשוב מחדש באשר אליו. משטרת ישראל, לפחות על הנייר, היתה אמורה "לקחת פיקוד" על המשחק הזה - בשל איומים מודיעיניים כאלה ואחרים - אבל לא הצליחה במלאכה היחידה שהיא אמורה לתפקד בה: לשמור על הסדר התקין.
גם ההפרעות החוזרות והנשנות והבדיקות ארוכות לא מנעו מהאבוקות להיכנס למגרש, בהמוניהן, משני הצדדים. מה שמעמיד בכלל בסימן שאלה את הבדיקות הקפדניות וההדוקות, את ההטרדות של אוהדים שלא עשו דבר, ובכלל את נוכחות המשטרה באירועים שכאלה. פתרונות יהיו לאנשים גדולים מאיתנו.
ואחרי שאמרנו את זה, אפשר להתפנות - ולדבר על כדורגל. במחצית הראשונה, בצל כל הבלגן, הפועל ת"א של דראפיץ' נראתה בצורה מכובדת. היא לחצה ואפילו הגיעה למצבים, כאלה שהיא לא הצליחה לנצל היטב. במחצית השנייה, כאשר האבק התפזר, האיכות של מכבי תל אביב באה לידי ביטוי. זה היה שידור חוזר של כל מה שראינו בדרבים קודמים: פתיחה מאוזנת, לפעמים אפילו עדיפות להפועל, אבל מכבי הולכת ומשתלטת על המשחק - ועל לוח התוצאות בסיום התוצאה ברורה.
אחרי שבשבוע שעבר, ולדימיר איביץ' בחר בשמרנות - ופתח ללא אוסקר גלוך וג'ורג'ה יובאנוביץ' מול מכבי חיפה (ואז זה נגמר בהפסד). הפעם, כשהוא עלה עם כל הכוחות ההתקפיים שלו - בוודאי מול היריבה שממול - הצהובים הראו בדיוק מה הם שווים התקפית. אוסקר גלוך, בשער נפלא אופייני, שוב הוכיח למה הוא שחקן ברמה שלא ראינו כאן הרבה זמן; ג'ורג'ה יובאנוביץ', שחזר לכבוש אחרי בצורת יחסית. וכן, הגיע הזמן לדבר גם על ערן זהבי.
זהבי הוספד לא מעט בשבועות האחרונים. רבים טענו ש"זה כבר לא זהבי של פעם", שהוא איבד את הטאץ', ואולי קרוב כבר לסוף. הערב, שש שנים מאז הדרבי האחרון שלו, הוא עלה על הבמה הקלאסית שלו - וזה נראה כאילו הוא מעולם לא עזב. בדקה ה-80, בסיומו של מהלך נהדר, הוא כבש, וחגג באותה הצורה, וכל הדיבורים הישנים חזרו לפרופורציות הראויות. אין מקום קלאסי שבו זהבי מתעלה כמו בדרבי, וזה לא השתנה.
ובסופו של ערב כזה, אפשר להסתכל גם על הצד האופטימי. כי לצד כל הבלגן, והמסקנות המתבקשות שיגיעו איתו, קיבלנו דרבי תל אביבי טיפוסי - שתי קבוצות איכותיות, שני קהלים גדולים וחזקים, וכשהיה כדורגל - הוא היה כדורגל טוב. עכשיו נותר רק לשאול - מה צריך לקרות כדי שנראה יותר את מה שיפה, ופחות את כל היתר.
