חיים סילבס לא הספיק להשלים שנה שלמה בסכנין, לפני שסיים את תפקידו לפני כשבוע. אחרי שהוביל את המועדון לפלייאוף העליון בעונה שעברה, המאמן נקלע לתקופה פחות טובה ורצף של שישה משחקים ללא ניצחון חרץ את גורלו, כמו הרבה לפניו. כעת הוא מתפנה לסכם את התקופה בסכנין.
"זו הייתה תקופה מוצלחת, ואני אומר את זה דווקא אחרי שאני כבר לא שם", פותח סילבס, "עובדתית, התקופה האחרונה הייתה המשבר הראשון בתקופתי במועדון. רגע לפני שאני חותם במקום, אני עושה לעצמי הגדרת מטרות ויעדים ברמה הקבוצתית ורק אז האישית. אח״כ אני עושה מיפוי טקטי ובודק איך, עם הכלים שמחכים לי, אני עושה את הכי טוב שיש. הגעתי בינואר ועד לסיום העונה עמדנו במטרות, שזה לעשות פלייאוף עליון ועם תוצאות טובות, מתוכן גם ניצחון על מכבי ת״א. גם תחילת העונה הנוכחית, עם 13 נקודות בשבעה משחקים, זה משהו שראוי לציין ומול קבוצות פלייאוף עליון. אי אפשר להגדיר את התקופה שלי בסכנין עפ״י ששת המשחקים האחרונים".
יכול להיות שבסכנין זה יותר מדי להפסיד לריינה ולבית"ר?
"אני לא ניגש אף פעם למשחקים בעלי רגישות בצורה לא מקצועית. אני לא שם על זה דגש. יש מפגשים שלא צריך להחדיר מוטיבציה. אני מעדיף להתרחק מכל מה שקשור לפוליטיקה ולהתעסק אך ורק בכדורגל. זו שאלה מצוינת, ששווה לשאול את ההנהלה אותה. להפסיד לכל קבוצה זה יותר מידי. עובדתית, ההפסדים הספציפיים הללו הגיעו אחרי תקופה נהדרת והופתעתי שנוצרה עוינות מצד הקהל כלפי המערכת. בדיעבד, זה היה הסמן לתקופה הלא טובה. שורה תחתונה, הפסדנו כי כנראה היינו פחות טובים".
אתה מרגיש שטעית שהמשכת בקיץ? לקח להם זמן להודיע על שאתה ממשיך עוד עונה. ההנהלה מתחה ומתחה את זה, כאילו אתה היית ברירת מחדל?
"ברמה האישית, כל אדם רוצה לקבל הערכה עבור ההישגים שלו ולראות שכר לעמלו ולכן התאכזבתי. אני מקצוען ומסתכל על הדברים בצורה קרה. כשאני מגדיר מטרות, אני פחות מסתכל על מה ההנהלה תחליט, אני מכין את עצמי כרגיל ברמה המקצועית והטקטית. נכון שיש כאן אישיו ולאו דווקא בגללי, אלא בגלל שזו תקופת מעבר בין עונות ולסקאוטינג משקל קריטי. כל דקה שעוברת אפשר ״לאבד״ שחקן שלא יכול להגיע כי כבר ימצאו לו היכן לחתום. למרות שהיה הרבה יותר נכון אם, באופן טבעי, היו מחדשים לי את החוזה, בעיקר אחרי שהשגתי את המטרה בשנה קודמת".
בדיעבד, אחרי שראית את כל ההתנהלות בקיץ, היית צריך לסרב להצעה של בני סכנין להמשיך? כי זה נראה, עוד מהעונה שעברה, שזה עניין של זמן שלא תסיים את העונה
"קשה היה לסרב, כי כמאמן אני רוצה קבוצה שאני מאמין בה ומאמין בסגל. עובדתית, אחרי שישה משחקים ללא ניצחון, ולמרות שהקבוצה במקום שביעי, אני לא שם. בדיעבד? הייתי צריך לדעת שיותר מדי קרדיט לא יהיה לי פה. איפשהו עמוק בפנים הרגשתי את זה, אבל האמנתי מאוד שנצליח".
אבל לעבוד ככה, כשכל זמן שאתה לא מצליח, אין לך גיבוי, זה לא נורמלי
"אתה לא חושב על זה. נכון, שכשמישהו אובייקטיבי מסתכל מבחוץ הוא רואה את זה, אבל כשאני עובד ביום יום אני לא מרגיש את זה. זה מסע ורצים ביחד עם ההנהלה ועם כולם ומערכת היחסים היא טובה ברוב הזמן. חשוב לי מאוד לציין שנהניתי מאוד בסכנין, חוויתי הצלחות ורגעים בלתי נשכחים עם הקהל, עם ההנהלה והאנשים שסובבים את המועדון ובעיקר בעיקר עם השחקנים והצוות, איתם היה לי חיבור חזק מאוד. עובדתית, אני המאמן הכי מצליח בסכנין מאז יוסי אבוקסיס. סכנין הגיעה פעם אחת מאז לפלייאוף העליון וזה היה איתי. יחד עם זאת, אחרי חודש וחצי פחות מוצלחים נאלצתי לעזוב".
יש תחושה בסכנין שהשחקנים אף פעם לא אשמים. הרגשת את זה?
"זה לא מדויק. זה שבסופו של דבר מאמן משלם את המחיר מוקדם מדי זה נכון, אבל זה לא בהכרח אומר שאין ביקורת על שחקנים. אני בתחושה שעזבתי מוקדם מדי את סכנין, בטח כשהקבוצה במקום הזה. אי אפשר להחליף את כל השחקנים, בטח לא כשהחלון סגור ולדעתי כולם מקבלים ביקורת בתקופה הזאת. התחושה בסכנין שהדברים מאוד אמוציונאליים. הבעיה הגדולה בסכנין שהפסדים נצרבים חזק בהרגשה וזה פוגע בתחושות של ראשי המועדון ובסביבת המועדון. פתאום יכולים לשנות דעה על השחקנים או עליך כמאמן, בטווח מאוד קצר. זה לא רק פוגע במאמן, זה גם פוגע בקבוצה והופך תקופות רעות לארוכות יותר ומקשה מאוד על ניהול המשבר".
"אני לא בא לתקן עולם וזה אולי ישמע קלישאתי, אבל צריכים להיות יותר סבלניים ולהכיל תקופות פחות טובות ולדעת לנהל משבר. לא משנה איזה מועדון אתה, אם מכבי חיפה או ת״א, יש רגעים ותקופות שזה פחות עובד ויש משברים שפשוט צריך לדעת לנהל. בקבוצות כמו סכנין, המאמן הוא לפעמים גם יועץ התקשורת, האנליסט ועוד תפקידים שלא בהכרח הוא מונה אליהם. יחד עם זאת, חשוב לי שוב לציין שאני מכבד מאוד את האנשים שעבדתי איתם בסכנין, מאבו יונס וחאלד דוכי בראשם, דרך כולם. היתה לי מערכת יחסים מכבדת מאוד כולל ברגע העזיבה".
לדעתך, ההחלטה לא הייתה נטו של אבו יונס ודוכי ויותר לחץ מבחוץ? אולי בדיעבד היית צריך להיות יותר חזק מולם?
"במועדונים כאלה, הבחוץ נכנס פנימה והפנימה יוצא החוצה. כולם מעורבים וזה גם הקסם של המקומות האלה. הכל משפחתי. אני כמאמן התנהלתי רק מול אבו יונס ודוכי והם אלה שמקבלים בסופו של דבר את ההחלטה לגבי וזה לא משנה מה השפעה על ההחלטה".
עד כמה בירם כיאל דומיננטי בסכנין, מעבר להיות שחקן? איך היו היחסים ביניכם?
"ליחס לו רק דומיננטיות מחוץ למגרש עושה לו עוול למה שהוא עוד עושה על המגרש. בדרך כלל מייחסים את זה לשחקנים שעל המגרש הם כבר פחות טובים. אצל בירם, הכוח הגדול שלו זה שהוא שחקן מעולה, סוחף, עוצמתי באימונים, ווינר עם מוסר עבודה מטורף. הוא מביא רמת מקצוענות מהאי הבריטי וזה גם ערך מוסף לשחקנים צעירים או לכאלו שפחות נלחמים. הוא לידר במלוא מובן המילה. בזכות כל הדברים האלה הולכים אחריו לכל מקום. יש לו יכולת להתמודד בהמון אספקטים, בגלל המנהיגות והיכולת הוורבלית והקשרים שלו. אני מאוד נהניתי לאמן אחד כזה ומגיעה לו כל מחמאה".
מה הטעויות שאתה עשית ואולי היית צריך לעשות אחרת? כי על פניו הסגל נראה טוב ובכל זאת משהו שם לא התחבר?
"בניית הקבוצה הייתה טובה ולראייה, פתיחת עונה מצוינת למרות החתמה מאוחרת של המאמן, יציאה מאוחרת למחנה אימונים ומשברים כאלה ואחרים. הקבוצה הגיעה מוכנה לליגה, ועשתה פתיחת עונה נהדרת וכל מי שראה אותה אמר שזו הקבוצה הטובה בליגה אחרי שלוש הגדולות. אז אם המאמן אשם בימים פחות טובים במה שלא טוב, אפשר גם 'להאשים' אותו במה שכן טוב. כמובן שבמשחקים שפחות הצלחנו, גם הפעולות שלי הצליחו פחות. אני לא חף מטעויות ואני מנסה להשתפר כל הזמן".
"בכדורגל המודרני אנחנו רואים שינויים תכופים ואני תמיד מנסה להיות שם. אם זה לנסות לבנות מערך אנליסטים, להכניס טכנולוגיות חדשות, דבר שלא תמיד צולח במקומות מהסוג הזה, בעיקר בגלל מגבלות תקציביות בד״כ. בכל אופן, אני יום יום עוקב ולומד מגמות. לבטח טעיתי בהרכבים וחילופים כאלה ואחרים וזה משהו שתמיד אפשר לעשות יותר טוב. ועדיין, אני חושב שששת המשחקים האחרונים לא מגדירים את התקופה שלי בבני סכנין, כי מלבד המשחקים האלה, היו עוד 30 שבהם כן הצלחנו. זו חתיכת דרך, שבה עשינו פלייאוף עליון ופתחנו את העונה, כאמור, מצוין. בסה״כ נהניתי".
אתה חושב שהיית יכול להוציא מהקבוצה יותר אם היית נשאר?
"לא יודע אם יותר או פחות, אני יודע שהייתי עומד במטרה של להגיע לפלייאוף העליון. אני מאחל לסכנין לעמוד במטרה הזו גם בלעדיי. אני מבחינתי שלם. עזבתי קבוצה במקום השביעי, כפסע מהפלייאוף העליון".
בוא נעבור אליך אישית. איך אתה רואה את המשך הקריירה שלך כמאמן?
"הקו הדק בין מודעות עצמית לגאוותנות עלול לתת את הרושם הלא נכון, לכן לא אעיד על עצמי יותר מדי. אני רק יכול לומר שאני כמאמן מתפתח כל הזמן. זה דברים שכלפי חוץ, פחות רואים אותם. השחקנים הם אלה שעובדים איתך כמאמן ביום יום ומכירים אותך בצורה הטובה ביותר. אני בוודאי שמח וגאה על הדברים שעשיתי בסכנין, גם ברמה המקצועית וגם ברמה המנטאלית. אני יכול לאמן בכל מועדון ולהשיג כל מטרה".
יכול להיות שיש לך בעיה עם התדמית שלך בחוץ? מה אתה חושב לעשות שונה בהתנהלות?
"כל אנשי המקצוע, אם זה שחקנים שעבדו איתי וקולגות ממועדונים אחרים, יודעים להעריך אותי כאיש מקצוע ויודעים שיש מאפיין מאוד חזק לקבוצות שלי, הן תמיד מאורגנת וממושמעת וזה אף פעם לא נעשה מתוך רודנות או דיקטטורה. לרוב עבדתי במקומות שהם לא פשוטים. נכון שהתדמית שלי שקטה, אבל פראייר אני לא. האופי השקט שלי הוא מה שמגונן על המערכת".
ובכל זאת אתה לא מצליח לעשות את הקפיצה הזאת בקריירה שלך.
"קפיצה בסופו של דבר זה לקבוצה גדולה. כי מבחינת הישגים, הנתונים הם מאוד ברורים ושקופים: אימנתי בארבעה מועדונים בקריירה שלי. בשלושה מתוכם הגעתי להישגים. לעשות פלייאוף עליון ברעננה זה הישג כמו זכייה באליפות. בהפועל חיפה אני השני, עם קלינגר, ב-18 שנים שעשינו פלייאוף עליון ובסכנין, מאז אבוקסיס, אני היחיד שעשה פלייאוף עליון. מלבד קריית שמונה, ששם באמת נכשלתי ובעיקר למדתי, בכל הקבוצות הצלחתי להגיע להישגים והם היו לא ברורים מאליהם. העניין הוא שבסופו של דבר יש רצף שלילי וזה נתפס לא טוב, כי זה מה שזוכרים. הישגים נוספים שאף פעם לא נספרים זה קידום צעירים ומכירת שחקנים ובכל המועדונים בהם אני עובר נרשמת הצלחה בתחומים האלה".
אז מה עכשיו? יש לך זמן לראות מונדיאל?
"אמנם בעל כורחי, אבל אני לומד בזמן הזה ובונה לעצמי תשתית וצוות מקצועי לאתגרים הבאים".
