הניצחון של מכבי חיפה על יובנטוס בסמי עופר היה רגע השיא של הקבוצה הנוכחית. רגע גדול עבור עומר אצילי, שכבש צמד ונחקק בהיסטוריה של הכדורגל שלנו; רגע גדול עבור ברק בכר, ששבר עוד תקרת זכוכית והמשיך קריירה בלתי נתפסת למאמן ישראלי - ובעיקר רגע גדול למועדון הזה. המועדון שהוקם לפני 109 שנה, והחל את העידן המקצועני שלו לפני שלושים שנה עם רכישת הקבוצה ע"י יעקב שחר, מצליח לעשות את מה שמועדונים גדולים בעולם (וגם בישראל) יודעים לעשות - לייצר קבוצות גדולות בשרשרת, כל פעם לבנות שושלת חדשה.
ולרגל ההישג הגדול של חיפה, שסיימה בחודש שעבר קמפיין שלישי בליגת האלופות של אירופה - ניסינו לבחון את הקבוצה הנוכחית, זו של ברק בכר, עומר אצילי, צ'ארון שרי ונטע לביא - על ציר הזמן. עד כמה חיפה הזו עומדת מול הקבוצות הגדולות של המועדון? הנה הבדיקה.
מכבי חיפה 1988-1991 (מאמנים: אמציה לבקוביץ' ושלמה שרף). שלל: אליפות ב-1989, "דאבל" ב-1991
שנות השמונים היו העשור שבו מכבי חיפה פרצה לתודעה. האליפות ההיסטורית של 1984, ואחריה עוד אחת ב-1985, הכניסה את המועדון מהכרמל שעד אז דשדש ולא נחשב למשהו גדול, לכל בית בישראל. אלא שהשנים שלאחר מכן, היו שנים קשות - בשנת 1987 "נשרף" המועדון, וגם הקבוצה חוותה טרגדיה קשה עם מותו של השוער אבי רן ז"ל.
ההתאוששות הגיעה בעונת 1988/89. אחרי שחזר מאפריקה, אמציה לבקוביץ' ז"ל הפך למאמן הירוקים - והעלה לבוגרים את ראובן עטר. יחד עם שרידי האליפויות הקודמות, אברהם אבוקרט, ציון מרילי וכמובן זאהי ארמלי, מכבי חיפה זכתה באליפות בפער קטן מהשנייה בטבלה, הפועל פתח תקווה. אותה הפועל פ"ת תפגוש את הירוקים שנתיים אחר כך.
באמצע היתה נפילת מסך הברזל, ופתיחת שוק הכדורגל הישראלי לזרים ממזרח אירופה. אחרי תבוסה 5:0 מול מכבי נתניה, ויקטור צ'אנוב נחת בישראל, והצטרף לקבוצה שכללה את עטר, אייל ברקוביץ' הצעיר וטל בנין. שלמה שרף חזר לקווים, והוביל אותה לשיא עם זכייה בדאבל - אליפות וגביע, על חשבון פ"ת של אברהם גרנט. בגמר הגביע הירוקים הביסו את פ"ת 1:4, והפגינו דומיננטיות - גם בשנים אחרי.
ההרכב שפתח בגמר הגביע 1991: ויקטור צ'אנוב; איתן אהרוני, אלון חרזי, ליאור רוזנטל, רפי אוסמו; אברהם אבוקרט, טל בנין, אייל ברקוביץ', ראובן עטר; משה אייזנברג, איתי מרדכי.
מכבי חיפה 1993/94 (מאמן: גיורא שפיגל). שלל: האליפות היחידה בישראל ללא הפסד
האליפות הראשונה של עידן המקצוענות במכבי חיפה. ב-1992 רכש את המועדון איש העסקים יעקב שחר, ומהר מאוד כבר ראה ברכה בעמלו. הקבוצה של עונת 1993/94 נחשבת היום, בעיני רבים, לקבוצה הגדולה ביותר שהיתה כאן. בעונה הקודמת, 92/93, היא אמנם החזיקה בסגל משופע בכוכבים, אבל סיימה רק במקום החמישי - היא התנחמה בזכייה בגביע המדינה. גיורא שפיגל, המאמן, עשה את השינויים הנכונים.
שני שחקני חיזוק זרים הצטרפו: אחד היה הבלם רומן פץ, השני היה הקשר האגרסיבי סרגיי קנדאורוב. אלון מזרחי הגיע מבני יהודה, משה גלאם הגיע ממכבי נתניה - והם הצטרפו לסגל הקיים, שכבר כלל את אלון חזן, אייל ברקוביץ', ראובן עטר, רוני לוי והשוער רפי כהן. והמסע שלהם ייגמר באליפות היסטורית נוספת - אליפות שבה מכבי חיפה עברה 39 משחקי ליגה ללא הפסד (הישג שלא שוחזר עד עצם היום הזה).
הסמל הגדול של הקבוצה הזו היה אותו 0:5 מהדהד על חשבונה של מכבי תל אביב, היריבה הגדולה שדלקה אחריה כבר אז. חגיגה שכללה שערים מברקוביץ', מזרחי, עטר, גצקו ומשה גלאם. לילה שאף אחד מהמעורבים בו לא ישכח אף פעם, כמו את האליפות הזאת.
ההרכב שפתח מול מכבי ת"א (0:5): רפי כהן; אלון חרזי, רומן פץ, מרקו בלבול, משה גלאם; אלון חזן, סרגיי קנדאורוב, רוני לוי, אייל ברקוביץ', ראובן עטר; אלון מזרחי.
מכבי חיפה 2000-2003 (מאמנים: אברהם גרנט ויצחק שום). שלל: שתי אליפויות (2001 ו-2002), הופעה היסטורית בשלב הבתים של ליגת האלופות (2002/03).
מאז אותה אליפות בלתי נשכחת, שבע שנים רעות עברו על המועדון. אברהם גרנט, ולאחר מכן דרור קשטן, השאירו את האליפות אצל היריבה מכבי תל אביב. אחר כך בית"ר השתלטה על הליגה עם אוחנה, איציק זוהר, ההונגרים ויוסי אבוקסיס; אפילו הפועל חיפה לקחה אליפות. עד שהגיע קיץ 2000.
התהליך שהוביל לבניית הקבוצה הזו החל עוד קודם; מהרגע שבו יוסי בניון נחת בחיפה, עוד בקיץ 98, דרך ההגעה לרבע גמר גביע המחזיקות עם דושאן אוהרין הצ'כי על הקווים, ולאחר מכן השריף. בקיץ 2000, אברהם גרנט מצטרף, מחזיר אליה את איגביני יעקובו, שהושאל לכפר סבא, ויחד עם שמות נוספים - ביניהם ריימונדס ז'אוטאוטס, ננאד פראליה, וואליד באדיר, סרגיי קלצ'נקו ויניב קטן, מחזירים את האליפות לכרמל אחרי שבע שנים אבודות. במוקד עומד יוסי בניון, שמגיע לשיאו ושולט בליגה ללא עוררין.
בעונה שלאחר מכן, גם ג'ובאני רוסו מצטרף לחגיגה - ויוצר אנסמבל כדורגל מבריק, שמתפוצץ על הליגה וזוכה באליפות קלילה שנה שנייה ברציפות. השיא הגיע בעונת 2002/03 - גרנט אמנם הלך לנבחרת, יצחק שום הגיע במקומו ויוסי בניון יצא לאירופה, אבל הקבוצה שנשארה שם - פראליה, ז'וטה, יעקובו, קטן וקו ההגנה הקשיח שנשאר שם שנים ארוכות מביאים את חיפה בפעם הראשונה לשלב הבתים של ליגת האלופות.
אבל זו לא היתה רק עצם ההגעה. מכבי חיפה אספה שבע נקודות בשלב הבתים ההוא, מול מנצ'סטר יונייטד, אולימפיאקוס ובאייר לברקוזן. שני ניצחונות ב"בית" שבקפריסין באותה התוצאה - 0:3 על אולימפיאקוס ועל יונייטד הגדולה, ועוד תיקו בפיראוס. חיפה כובשת לא פחות מ-12 שערים בקמפיין הזה, נתון שלא שוחזר וספק אם ישוחזר ע"י קבוצה ישראלית בעתיד.
ההרכב שפתח מול מנצ'סטר יונייטד (0:3): דודו אוואט; אלון חרזי, אריק בנאדו, אדורם קייסי, אבישי ז'אנו; ריימונדס ז'אוטאוטס, וואליד באדיר, ג'ובאני רוסו, יניב קטן, ננאד פראליה; איגביני יעקובו.
מכבי חיפה 2003-2006 (מאמן: רוני לוי), שלל: שלוש אליפויות רצופות
הקבוצה שהעמיקה ושירשה את שליטת המועדון בכדורגל הישראלי. אחרי שנה אחת של אובדן האליפות למכבי ת"א של קלינגר, ברוך דגו ואבי נמני, הירוקים התחמשו דווקא במאמן קבוצת הנוער - רוני לוי קיבל את המפתחות למועדון הגדול בישראל, ועמד להחזיר עטרה ליושנה. יעקובו נמכר, פראליה זז הצידה, ז'וטאוטס נסע להרפתקאות אחרות, אבל במכבי חיפה היה מספיק עומק כדי להישאר מספר אחת.
עידן טל תפס בעלות, מיכאל זנדברג הפך לקיצוני החזק בישראל, גוסטבו בוקולי שהצטרף בקיץ 2004 הפך לדינמו של הקבוצה, ותוסיפו לזה חלוצים כמו אליניב ברדה (כן, הוא היה שם) או שלומי ארבייטמן וכמובן רוברטו קולאוטי, שמגיע מבוקה ג'וניורס, ותקבלו קבוצה שפשוט אי אפשר היה להכניע. רק אוליגרך בשם ארקדי גאידמק היה יכול לפרק את הקבוצה הזאת, ולהעביר את תואר האליפות (זמנית) לירושלים.
ההרכב שפתח מול מכבי ת"א (1:2, נובמבר 2005): ניר דוידוביץ'; אלון חרזי, אריק בנאדו, רפאל אולארה, אדורם קייסי; גוסטבו בוקולי, עידן טל, חאבייר דירסאו, מיכאל זנדברג, יניב קטן; רוברטו קולאוטי.
מכבי חיפה 2008-2011 (מאמן: אלישע לוי), שלל: שתי אליפויות והופעה בשלב הבתים של ליגת האלופות
עוד תקופת "יובש" נחתה על מכבי חיפה, בעקבות הגעתו של גאידמק. האוליגרך הגיע לבית"ר ירושלים, סחף אליו במהרה את אריק בנאדו ומיכאל זנדברג (אחר כך גם את עידן טל, שעבר דרך אנגליה) והותיר את מכבי חיפה בתום עידן הביניים. אבל אז, צמח משהו חדש. יניב קטן נשאר, ויחד איתו החלו לגדול שחקנים אחרים - ליאור רפאלוב עלה לבוגרים, אחריו בירם כיאל, אייל גולסה קיבל הזדמנות בגילו הצעיר וגם מוחמד גדיר התחיל לפתוח מבערים.
אבל בשביל לחבר את כל זה, היה צריך מאמן - והאופציה שנבחרה היתה לא צפויה. אלישע לוי, כשהגיע לחיפה בקיץ 2008, היה ידוע בעיקר בתור "מאמן של קבוצות קטנות". כזה שמתעסק במועדונים לא גדולים, שמזוהה בעיקר עם התפקיד המיתולוגי ב"בית שאן, סרט מלחמה" של דורון צברי ורינו צרור. אבל אלישע לוי הצליח להשתלט על התשתית. במקביל לקריסה של בית"ר אחרי התבוסה של גאידמק בבחירות לראשות עיריית ירושלים, מכבי חיפה חזרה לגדולתה. "האליפות חזרה הביתה אל הכרמל", הם שרו - ובמאי 2009, אחרי ניצחון על הפועל ת"א במשחק העונה, זה היה שלהם.
2009 האירה פנים לירוקים גם בהמשך - כאשר בקיץ, היא מצליחה להגיע לליגת האלופות בפעם השנייה. ניצחון כפול על רד בול זלצבורג האוסטרית, וחיפה שוב בגוב האריות של הכדורגל. הפעם, פחות הלך לה - הקמפיין הזה היה זכור בתור ה"אפס נקודות, אפס שערים", שבו נותרה במקום האחרון. אבל עם כל הכבוד, הטראומה האמיתית הגיעה בסוף העונה - כאשר בדקה ה-90, היא הפסידה את האליפות להפועל ת"א וערן זהבי.
חיפה התאוששה. בקיץ 2010 אריק בנאדו חזר למועדון לסיבוב אחד אחרון, רפאלוב ותומר חמד לא הפסיקו להלהיב, בירם כיאל השתלט על מרכז השדה (בדרך לקריירה אירופית מפוארת), ובנאדו זכה להניף צלחת אליפות בתום עונת 2010/11. ואז, החל העשור השחון - שנגמר עם ברק בכר.
ההרכב שפתח במשחק האליפות מול ק"ש (מאי 2011): ניר דוידוביץ'; פיטר מסיללה, אריק בנאדו, אנדריי פיליאבסקי, אייל משומר; ליאור רפאלוב, יא יא סיידו, גוסטבו בוקולי, יניב קטן; תומר חמד, ולדימיר דבאלישווילי.
מכבי חיפה 2020 ועד עכשיו (מאמן: ברק בכר), שלל: שתי אליפויות, הופעה בשלב הבתים של ליגת האלופות
עשר שנים ארוכות. זה מה שלקח למכבי חיפה בין שני תארי אליפות בלבד. בדרך היא עברה הכל; היא ניסתה מאמנים מכל סוג וטעם, מנהלים מקצועיים באו והלכו, ובעיקר שחקנים הוחתמו בהון עתק רק כדי לגלות שהם לא שווים הרבה על הדשא. יוסי בניון בא והלך, ראובן עטר קיבל צ'אנס על הקווים ונכשל, היו שם זרים וישראלים - וכלום לא נדבק.
עד שבקיץ 2020, דווקא בשיא הקורונה, מכבי חיפה מצאה את החיסון שלה. ברק בכר, שעזב את הפועל באר שבע בטונים מעט צורמים, הגיע לקבוצה אותה אהד מילדות. חיבור מושלם עבור הבחור שהיה יושב ביציע ג', ועכשיו הופך למאמן שלה באצטדיון סמי עופר. את הסיפור הזה, אתם כבר מכירים: בסוף אותה עונה, יחד עם ניקיטה רוקאביצה, עומר אצילי, צ'ארון שרי וחבריהם, הוא מחזיר לחיפה את האליפות במסיבה מוטרפת מול הפועל ב"ש.
שנה אחר כך, הגיע עוד כתר - והדובדבן (בלי קשר לצ'ארון), הגיע בקיץ הזה עם ההעפלה בפעם השלישית לשלב הבתים. וכמו לפני עשרים שנה, חיפה לא הסתפקה בהגעה לבתים - אלא גם ניסתה לשחק כדורגל מול יריבות חזקות כמו פאריס סאן ז'רמן, יובנטוס ובנפיקה. אין ספק, שמכבי חיפה הזו כבר נכנסה לפנתיאון. כמה גבוה בתוכו? אתם תחליטו.
ההרכב שפתח מול יובנטוס: ג'וש כהן; דניאל סונדגרן, דילן בטובינסיקה, שון גולדברג, פייר קורנו; נטע לביא, עלי מוחמד, צ'ארון שרי; עומר אצילי, דין דוד, פרטנזדי פיירו.
