עדיין מתלבטים למי להצביע? עצה שלנו: שימו אותיות "בש" בקלפי. מרשימה, מהנה, קטלנית. טריפל ברדה.
עוד לפני ספירת קולות הימאים, יש לאליניב קואליציה יציבה: קהל שהולך איתו מאז שהמגבעת החליפה את הקסדה, צוות נאמן ותמיכה רחבה בעיר ובכיכר. מליקסון על תקן הלוחש לגמלים, יודע את מקומו. מתקרב בעיתוי הנכון לתנוך האוזן ושומר על פאסון, כמו קרלוס קיירוש שקיבל אישור מאלוהים לשבת לצידו של סר אלכס פרגוסון על הספסל של היונייטד.
בחצר של ברדה שורר שקט תעשייתי שלא הופר גם אחרי התיקו הביתי עם נס ציונה. ימין ושמאל סרים למרותו, ובמרכז תקווה חדשה בדמותו של רועי גורדנה הבלתי מתכלה. רק חזר מפציעה וכבר מתאבד על המגרש. תולש עלי דשא ומפצפץ עצמות. עם הזקן והרצח בעיניים רועי דומה לרוי קין, גרסת הלייט. צפו פגיעה, אך אל תצפו שיקח הביתה את הפיקה של אינגה הולאנד.
ביום כזה אין טעם להשחית מילים על הבחירה הלקויה של איביץ׳. פועל יוצא של אובדן התמצאות במרחב עם הכנה לוורטיגו. אתה יודע שגלזר מקבל צהוב בחימום, ומפקיר אותו לגורלו? ראינו את הצהוב השני מגיע יותר מהר משקיעתה של הצוללת הצהובה. מה שהולך יופי נגד נמושות הליגה לא תופס בסמי עופר ובטרנר סטדיום. וחוץ מזה, השבת הבנים האבודים מוונציה ואיינדהובן מאוד מרגשת, וראויה לציון. אבל אם הולכים לכיוון הרטרו אולי תחזירו גם את מיקו בלו ורחמים טלבי? ככה לא עוברים את אחוז החסימה.
חבל שהמתורגמן של קרסטאיץ׳ נעלם לנו, אחרת יכולנו להתענג על הברכות שהרעיף הסרבי על שמואלביץ׳ ושאר העולם. כמילותיו של יגאל עדיקא: "קצת תרבות, חברים". הסינפונייטה הבאר שבעית, עם בטהובן בחלק הקדמי, נתנה את האות לקונצרט. איזה שואו אדיר קיבלנו בערב שכולו קלאסיקה באר שבעית מזוקקת: אדריאן פאון בכינור, שאפי סולימנוב בתוף, חטואל בחצוצרה והמה הרחוב.
