כמה לחץ עבר על מכבי תל אביב הערב בבלומפילד: אחרי הסגל הגדול והיקר שנבנה שם בקיץ, בכל משחק תשומת לב רבה מופנה לקבוצה הזו - ורוב הקבוצות היריבות שמגיעות לבלומפילד באות, בצדק מבחינתן, לסגור את המשחק ולשחק יותר הגנתי. אבל הערב, זה הלך קשה במיוחד - כי מנגד עמדה הפועל חיפה הקשוחה של רוני לוי, שבאה להילחם בהגנה, ואפילו היתה קרובה לעקוץ בצד השני. אבל אחרי כל זה, מדובר בניצחון מוצדק.
שני שערים שנפסלו, עוד שתי החמצות ענק (לפחות), ואינספור כדורים ששרקו ליד המסגרת - הכל התנקז לרגע העילאי, בדקה ה-98, כאשר ג'ורג'ה יובאנוביץ' הצליח - גם אז, בקושי רב ועם הרבה זיעה, להחדיר את הכדור ברשת ולהקפיץ את האוהדים הצהובים לשמיים. ניצחון שני ברציפות למכבי תל אביב בליגת העל, כזה שמשאיר אותה צמודה צמודה למכבי חיפה בקרב על תואר האליפות, ובעיקר מוכיח שהצהובים יודעים לנצח גם משחקים כאלה. משחקים שצריך פשוט לנצח, גם כשאתה לא טוב מדי.
מנגד, הפועל חיפה בוודאי תרד הערב מהדשא מתוסכלת. קצת כמו במחזור הקודם נגד מכבי חיפה בדרבי, גם הפעם היא עשתה כל שהיתה יכולה - סגרה את המשחק באופן הרמטי, שיתקה כמעט לחלוטין את שחקני המפתח של המכבים (מעל כולם אוסקר גלוך, שלא מצא את עצמו), ואפילו היתה קרובה לתת את השער שלה - ואחרי כל זה, היא סופרת כבר הפסד שני ברציפות, וגם בסיומו של הסיבוב הראשון נמצאת קרוב מדי לתחתית הבוערת.
רוני לוי בהחלט הכניס יציבות לאדומים מהכרמל, בוודאי ביחס למה שהיה שם לפניו; אבל בהפועל חיפה, בשלב הזה, סופרים נקודות - והיבול שלה עדיין דל למדי. הוא פגש את שתי הקבוצות הטובות בישראל אמנם, קבוצות בסדר הגודל הזה כבר קיבלו מהן בראש; ועדיין, חיפה תצטרך לדעת איך לוקחים גם נקודות כדי לשרוד בליגת העל בביטחון.
וזה הסיפור של ג'ורג'ה יובאנוביץ': החלוץ הסרבי, שבעונה שעברה הכל "הלך לו בקלות", הגיע העונה לליגת העל שערוכה אליו הרבה יותר טוב - וגם נאלץ לראות הרבה יותר החמצות ממה שהיה רגיל אליהן. ובכל זאת, ממש כמו הקבוצה שלו, הוא הצליח להמשיך לבעוט. להמשיך לנסות. עד שהכדור האחרון נכנס לרשת. שער שביעי העונה ליובאנוביץ', שעם כל המצבים שהלכו החוצה - עדיין אין שחקן שכבש העונה יותר ממנו (אצילי, חטואל וזלאטנוביץ' כבשו כמוהו). וכדובדבן, הוא העניק עוד רגע שאוהדי מכבי ת"א לא ישכחו ממנו לעולם.
