אחרי ערב לא פשוט, זה נגמר באנחת רווחה: נבחרת ישראל גברה הערב (חמישי) 2:4 על זמביה במסגרת משחק ידידות. הבחורים של אלון חזן השיגו יתרון כפול, איבדו אותו - והצליחו לכבוש פעמיים בדקות האחרונות בדרך לניצחון מכובד. למאמן הנבחרת יש לא מעט נקודות למחשבה, בעיקר בהגנה, אבל הוא יתנחם ביכולת ההתקפית - ששוב הוכחה בתור החוזקה של הנבחרת הזאת.
ללא ספק, אלון חזן עלה למשחק הזה בתנאים לא אידיאליים: כששלושה שחקנים חשובים בהתקפה - ערן זהבי, מואנס דאבור ועומר אצילי - פרשו כל אחד מסיבותיו, וכשלחובתו לא מעט שחקנים פצועים - הוא הגיע למשחקים האלה במטרה לבחון את עומק הסגל שלו, ולתת צ'אנס לשחקנים שלא מקבלים צ'אנס בדרך כלל. וכך, חזן עלה למשחק הנבחרת הזה עם שמות כמו עומרי גלזר בין הקורות, ושני חלוצים חדשים - דין דוד ותאי בריבו, שמקבלים את חולצת ההרכב בהתקפה.
אז איך עבד הניסוי? התקפית - מעל המצופה. דין דוד, חלוץ מכבי חיפה, רשם שער ובישול תוך שלוש דקות; תאי בריבו שבר את הקרח עם השער הראשון וסיומת נהדרת (אחרי שכבש בדקה התשעים מול אלבניה את השער הראשון שלו) - ואפילו איתמר שבירו, שעלה לשחק רק בדקה ה-81, סיים את הערב הזה עם שער בכורה במדים הלאומיים. ללא זהבי, דאבור, אצילי, עבדה, סולומון או וייסמן - הנבחרת הצליחה לכבוש ארבעה שערים, וזה בהחלט סימן מעודד.
מצד שני, מבחינת הסיבות לדאגה - נמצא גם משחק ההגנה, ובעיקר תחושת חוסר היציבות שמאפיינת לא מעט משחקים של הנבחרת. היא פתחה מצוין, אבל לאט לאט נחלשה - בעיקר במחצית השנייה, ושני רגעים של חוסר ריכוז: אחד מנטע לביא (שעד האיבוד סיפק הופעה טובה מאוד), והשני מצידו של אלי דסה - הובילו למצב שלוח התוצאות הראה 2:2. בסוף, היא הצליחה לנצח במשחק - אבל היא יודעת היטב שמול נבחרות טובות יותר, היא תיענש בחומרה על משחקים שכאלה.
עוד איש מעניין שעל הערב על הדשא של אצטדיון המושבה היה אוסקר גלוך. האיש הכי מדובר בסתיו הזה בכדורגל הישראלי ערך את הופעת הבכורה שלו במדי הנבחרת הבוגרת כשהוא רק בן 18, והפעם עלה כמחליף - במקומו של נטע לביא. 31 דקות היו לגלוך על הדשא, וזה לא קרה מספיק - בעיקר כי הנבחרת סביבו היתה קצת מנומנמת הערב - אבל ברגעים מסוימים, הוא הפגין את מגע הקסם והראה בהחלט כמה איכות יש לו.
מנגד, נבחרת זמביה שנחשבה כאנדרדוג המובהק עם שריקת הפתיחה הוכיחה שלא כדאי לזלזל בה - האורחת האפריקנית נתנה פייט לא רע, ובדקות מסוימות במחצית השנייה אפילו התעלתה על חשבון הישראלים שהיו קצת שאננים (אולי). הדקות האחרונות, והעובדה שנבחרת ישראל היתה יותר רעננה - ביצעה שישה חילופים, בניגוד לזמבים שעשו רק חילוף אחד (והיו להם רק שישה שחקנים על הספסל), עשו את שלהן, ובכל זאת לזמביה יש סיבות לחייך למרות ההפסד.
וישראל? היא תמשיך למשחק הכנה אחד אחרון - ביום ראשון הקרוב, במקביל למשחק הפתיחה של המונדיאל, מול קפריסין, כאשר האופק - וזה ברור כשמש - הוא למקום אחד: משחק הבית מול קוסובו, במרץ 2023, שבו תתחיל את הדרך (כך כולנו מקווים) ליורו 2024.
