הרומן קרוב לסיום: אחרי שנתיים מוצלחות מאוד, שנגמרו עם שתי אליפויות ונמשכו עם עלייה לשלב הבתים של ליגת האלופות, בוגדן פלאניץ' צפוי להיפרד ממכבי חיפה לטובת הרפתקה חדשה מעבר לים. וההצלחה היחסית של פלאניץ' בישראל מעלה גם את השאלה ההיסטורית: עד כמה חזק מקומו בין הבלמים הזרים שהיו כאן?
לרגל המצב, ולקראת צמד המשחקים המתקרב של הירוקים מול אולימפיאקוס, הנה ניסיון לבחון את הכוח: הלכנו אל המאה ה-21 (כלומר, החל משנת 2000) וניסינו לבדוק מה מקומו בין הבלמים הזרים ששיחקו כאן מאז. בחרנו חמישה, ונתנו לכם גם את ההזדמנות לבחור: מי מביניהם היה הגדול ביותר?
שמות נוספים ראויים לציון: קרלוס קוויאר (מכבי פ"ת, עירוני ק"ש, בית"ר ירושלים ובני יהודה), טים הויבך (מכבי נתניה), לואיס מרין (מכבי נתניה), חסוס רואדה (בית"ר ירושלים), גבריאל תאמאש (הפועל חיפה), ז'ורז'ה טישיירה (מכבי חיפה), רפאל אולארה (מכבי חיפה)
מיגל ויטור (הפועל באר שבע) - 2016 ועד היום
בן 33, נולד בטורס ודראס, פורטוגל. בקיץ 2016 הוא הגיע מפאוק סלוניקי, כדי לחזק את הקבוצה של ברק בכר שזה עתה זכתה באליפות ראשונה והיסטורית. שדרג? ועוד איך שדרג. הוא הפך לשחקן מרכזי בחוליית ההגנה של האדומים (למרות הפציעות), והשתקע עד כדי כך שהפך לאישיות אהובה מאוד - ובסוף, גם לבלם נבחרת ישראל.
תארים: שתי אליפויות (2017 ו-2018), שני גביעים (2020 ו-2022), גביע טוטו אחד (2017) ואלוף האלופים (2017). בעונת 2016/17 גם שיחק עם הפועל באר שבע בשלב 32 הגדולות של הליגה האירופית, והוא העפיל איתה לשלב הבתים גם ב-2020/21.
דאגלס דה סילבה (הפועל כפר סבא, הפועל תל אביב) - 2011-2005
בן 38, נולד בפלוריאנופוליס, ברזיל. בשיאו, מעוז ההגנה של האדומים. הוא הגיע בקיץ 2005 להפועל כפר סבא, ושיחק בשורותיה שלוש שנים בהם התבלט כזר איכותי בכדורגל שלנו. בקיץ 2008, לאחר ירידת הליגה של כפר סבא, הוא עבר לשורות הפועל תל אביב - ושם גדל בעמדת הבלם. מחוץ למגרש הוא היה ישראלי לכל דבר, אבל על המגרש - הוא גילה איכויות ופיזיות שלא נראו כאן. יחד הוא הגיע עם הפועל תל אביב לפסגות הגדולות ביותר. בדצמבר 2010, הוא נפרד מהפועל - לטובת רד בול זלצבורג האוסטרית.
תארים: דאבל - אליפות וגביע עם הפועל תל אביב ב-2009/10, זכה בדאבל גם באוסטריה, עם זלצבורג ב-2012. בקיץ 2010 הוא עלה עם הפועל ת"א להופעה היסטורית בשלב הבתים של ליגת האלופות, ואף כבש - במסגרת הניצחון 0:3 על בנפיקה ליסבון.
ז'איר אמאדור (מכבי תל אביב) - 2018-2020
בן 32, נולד בסאו ז'ורז'ה דה ארויוס, פורטוגל. הבלם שמחזיק גם באזרחות ספרדית הגיע לקריית שלום בקיץ 2018, כחיזוק ההגנתי המוביל של ולדימיר איביץ' במכבי תל אביב. התוצאה? שנתיים שבהם הוא ואיתן טיבי ביצרו את החלק האחורי של הצהובים, שספגו 27 שערים בלבד בשנתיים! (17 בעונת האליפות הראשונה, 10 בלבד בשנייה). ביציעים הצהובים לא ישכחו אותו, וחלקם גם מפנטזים על קאמבק.
תארים: שתי אליפויות (2019 ו-2020) וגביע טוטו (2019).
בוגדן פלאניץ' (מכבי חיפה) - 2020 ועד היום
בן 30, נולד באוז'יצה, סרביה. לאורך השנים, שיחק בקבוצות כמו הכוכב האדום ו-OFK, עד שבקיץ 2020 הגיע מסטיאווה בוקרשט לכרמל. פלאניץ' נחשב למעוז ההגנה של ברק בכר, וכמו רבים - הצליח גם לשפר את שותפו להגנה, כשבמקרה דנן היה מדובר בשון גולדברג, שהגיע בתור מחליף, והפך לבלם נהדר לצידו. החשש ממילוי החלל שייפער אחריו, מעיד יותר מכל על ערכו במועדון הירוק.
תארים: שתי אליפויות (2021 ו-2022), גביע טוטו (2022) ואלוף האלופים (2021). בנוסף, מחזיק בזכייה בגביע הרומני עם סטיאווה ב-2020. העפיל עם מכבי חיפה לשלב הבתים של הקונפרנס ליג ב-2021/22.
קרלוס גארסיה (מכבי תל אביב) - 2012-2016
בן 38, נולד בברצלונה, ספרד. הגיע למכבי תל אביב אחרי שבע שנים באלמריה הספרדית, בעיצומה של שנת המהפך - 2012, השנה שבה הגיע ג'ורדי קרויף למכבי תל אביב ושיקם את ההריסות. בארבע השנים שלו, הוא הצליח להיות מעוז היציבות הצהובה - והוביל את המועדון לתקופה המשגשגת בתולדותיו. על מהות הקשר שלו לישראל תעיד העובדה, שאחרי עונה אחת באלאניאספור הטורקית - הוא חזר לארץ, ובעונה שעברה אף אימן את "קבוצת הבת" של הצהובים, בית"ר תל אביב בת ים.
תארים: שלוש אליפויות (2013, 2014 ו-2015), גביע מדינה אחד (2015) וגביע טוטו אחד (2015). בנוסף, הוא הוביל את מכבי לשלב הבתים של הליגה האירופית ב-2014, ושנתיים לאחר מכן גם לשלב הבתים של ליגת האלופות (בפעם השנייה בלבד בתולדות המועדון).
