הליגיונר שאתם לא מכירים. בתחילת השבוע חתם תומר הרן, שוער שממש בקרוב יהיה בן 24, בקבוצת רודאר מהליגה הסלובנית השניה. התגובות לחתימה בליגה הסלובנית השניה הן בעיקר הרמת גבה – וגם הרן עצמו יודע ומבין את זה. בראיון מיוחד ל-N12 מסמן השוער בעיה אמיתית בכדורגל בארץ שגרמה לו להעדיף לצאת לחו"ל מאשר להישאר בארץ, מדבר על הטראומה לאחר שבמשחק היחיד שלו בליגת העל ספג 7:0 ומבהיר את החלומות שלו לעתיד.
"אני שומע קולות שאומרים שהליגה פה בסלובניה ברמה נמוכה", פותח הרן. "אבל עשינו תקופת הכנה מסוף יוני, אנחנו עובדים מאוד קשה ויש פה רמה טובה. גם אני לא ידעתי בדיוק לאן אני מגיע, אבל אני יכול להגיד שהרמה פה לא נמוכה יותר מישראל. במשחקים מול קבוצות מהליגה הראשונה בסלובניה נתנו פייט, אז אני מאמין בקבוצה הזאת. כשיש מועדון עם שאיפות ודרך הכל יכול לקרות".
תומר, בוא נחזור להתחלה. רוב הציבור לא מכיר אותך, אז תספר קצת על עצמך.
"גדלתי בקיבוץ דגניה א', ממש על סף הכינרת. התחלתי לשחק כדורגל במחלקת הנוער של הפועל עפולה משם עברתי לבני סכנין. חזרתי בהשאלה לעפולה לחצי שנה, התחלתי עוד עונה בבני סכנין והשנה סוף סוף עשיתי את המעבר לחו"ל, מעבר שעבדתי בשבילו הרבה מאוד ואני מאוד שמח עליו". הרן חתם ברודאר בזכות סוכנות השחקנים הגרמנית-פורטוגלית Berlin Sports – Bridge for Talents ומשרד עורכי הדין Berlin Sports Law, המעניקות לכדורגלנים ומועדונים ברחבי העולם מעטפת מקצועית-משפטית, ונציגן בישראל הוא מאור רחמני.
למה כל כך רצית לצאת לחו"ל?
"תמיד היה לי את החלום לצאת ולשחק באירופה. אחת הסיבות בזכותן זה התאפשר לי זו גם העובדה שהוצאתי דרכון פורטוגלי והיכולת שלי כעת להיחשב כמקומי באיחוד האירופי. זה פתח לי דלתות בהרבה מקומות בהם מחפשים את השחקנים עם הרעב והרצון להוכיח את עצמם. אני נמצא במקום עם חשיפה מאוד טובה לליגות יותר טובות כמו למשל אוסטריה. סלובניה מספקת מועדונים למפעלים אירופאים באופן קבוע. לגבי רודאר, השנה הגיע למועדון משקיע חדש ועושים פה פרויקט מדהים. ממוצע הגילאים פה מאוד נמוך והרכיבו קבוצה שצפויה לרוץ למקום הראשון ולעלות ליגה".
התנאים הכלכליים והמקצועים יותר טובים בליגה השניה בסלובניה מאשר בישראל?
"המתקנים של הקבוצה הם ברמה גבוהה מאוד, אפילו ביחס לליגה הראשונה בסלובניה. אלה תנאים שלפעמים אתה לא מקבל בארץ. בסופו של דבר באתי לפה בשביל הניסיון ובשביל לשחק והצד הכלכלי פחות היה שיקול".
"לא קיבלתי צ'אנס אמיתי"
נחזור לישראל. הבנתי שנבחנת פה ושם בקבוצות אבל לא קיבלת צ'אנס.
"כשחקן נוער תמיד הייתי שוער ראשון, בכל מחלקות הנוער, וכשעשיתי את מעבר לסכנין הייתי שוער ראשון בנוער ושלישי בבוגרים, אבל לא באמת קיבלתי צ'אנס אמיתי ורוב המשחקים ששיחקתי היו משחקי סוף עונה או משחקים בעלי חשיבות נמוכה יותר".
למה לא קיבלת צ'אנס בבוגרים?
"קודם כל, בתקופה שלי בסכנין מחמוד קנדיל היה השוער הראשון והוא היה בתקופה מצוינת. הוא שוער שלמדתי ממנו המון ומודל לחיקוי בשבילי. התפתחתי בסכנין מאוד כשחקן אבל את הדבר הכי חשוב, דקות משחק, היה לי קשה לקבל כשיש כזאת דמות במועדון. למרות שהיה לי קשה לקבל הזדמנויות בליגת העל, נשארתי בסכנין בגלל שזו הייתה האפשרות היחידה שלי תוך כדי השירות הצבאי, מכיוון שלא הייתי ספורטאי מצטיין. אחרי שהשתחררתי החלטתי שזו נקודה שבה אני צריך לעשות שינוי ולחפש מקום שבו אשחק יותר. הגעתי לקבוצות בהן היה שוער ראשון מבוסס ולמרות זאת במשחקים בהם כן שיחקתי הפגנתי יכולת טובה והמשכתי להאמין בעצמי".
מפחדים בישראל לתת צ'אנס לשוער צעיר?
"מאמנים בישראל אוהבים ללכת עם המוכר והבטוח ומעדיפים שוערים מבוגרים או זרים. זה נכון שתפקיד השוער מעצם ההגדרה שלו הוא תפקיד שהרבה פעמים דורש ניסיון וזו גם אחת הסיבות ששוערים ממשיכים לשחק עד גיל מאוחר יותר ביחס לשחקני שדה, אבל יש חשיבות לפיתוח הדור הבא. בעונה שעברה ראיתי כמה דוגמאות לקבוצות בליגה הלאומית שבכל זאת נותנות הזדמנויות לשוערים צעירים, אבל זה לא מספיק. מאמנים מעדיפים ללכת עם מי שהם יודעים מה הם יקבלו ממנו במקום לתת צ'אנס למישהו שהם לא יודעים מה הם יקבלו ממנו".
במשחק היחיד שלך בליגת העל בבני סכנין היה ההפסד 7:0 לנתניה. אתה חושב שזה השפיע על המאמנים במחשבה אם לתת לך צ'אנס?
"המשחק הזה לא ייצג אותי כשוער או בכלל את המועדון. זה היה 'משחק הקורונה'. אחרי המשחק הזה המון שחקנים שלנו נמצאו חולים. זו הייתה סיטואציה לא נורמלית ולא רגילה. אבל שמתי את זה מאחורי והמשכתי לעבוד קשה. אני חושב שכולם בארץ הבינו שזה לא משחק מייצג. נכון שלא הייתי השחקן הכי טוב באותו יום, אבל בסוף לומדים מזה. התחושות במועדון היו קשות. להפסיד בכזו תוצאה זה אף פעם לא משהו נעים. אבל העובדה היא שבהמשך העונה הצלחנו להתרומם מזה וזו לא הייתה נקודת קריסה – אלא להיפך, המועדון הבין את הסיטואציה. מבחינה אישית הייתה לי תקופה לא קלה אחרי המשחק הזה ולמדתי ממנו. זו הייתה טבילת אש".
אז מה המטרות לעתיד? נבחרת ישראל?
"נבחרת ישראל זה חלום של כל שחקן, מהרגע שאתה מתחיל לאהוד כדורגל אתה רואה את עצמך במדים של הנבחרת. אבל אני מסתכל על הכאן והעכשיו והמטרה הבאה היא קודם כל לעלות ליגה העונה עם רודאר ומשם נחשוב קדימה. כמובן שהכול יבוא רק עם השקעה ועבודה קשה".