חוק איסור האלימות בספורט עבר לפני כשבועיים בקריאה שנייה ושלישית בכנסת – ומאז מעורר ביקורת קשה בקרב אוהדי הכדורגל בישראל. נתחיל מהחוק עצמו, שמטרתו, לפי לשכת שר הספורט חילי טרופר: "לבצע אכיפה וענישה ממוקדת כנגד אוהדים מתפרעים בזמן אמת. החוק ימקד את רשויות החוק בעונשים נקודתיים כלפי מתפרעים במקום בעונשים קולקטיביים". במילים פשוטות, החוק ייתן לשוטרים ולרשויות החוק את הכוח להעניש אוהדים מתפרעים בזמן אמת, לקנוס אותם בקנסות מנהליים ולהרחיק אותם מהיציעים.
על פניו נשמע כצעד חשוב, בטח לאחר החודשים האחרונים בהם ראינו לא מעט התפרעויות במגרשים – אך לאוהדים ולמומחים יש לא מעט התנגדויות לחוק. ביום חמישי הכריז ארגון אוהדי הפועל באר שבע "אולטרה סאות'" כי הוא מחרים את משחק אלוף האלופים שיתקיים ביום שבת מול מכבי חיפה באצטדיון סמי עופר בעקבות החוק. כן, אוהדי הפועל באר שבע יחרימו את משחק פתיחת העונה החדשה, משחק על תואר, בעקבות מה שהם מכנים: "יחס לכל אוהד שכף רגלו תדרוך באצטדיון כעבריין בפוטנציה".
אוהד הפועל תל אביב, שהעדיף להישאר בעילום שם, הוסיף: "לא הגיוני שכל שוטר יוכל בהחלטה של רגע לתת קנס ולהרחיק אוהד כראות עיניו. זה נותן כוח לא הגיוני לשוטר, לגוף, שבכל מקרה מגיע מאוד טעון לאירוע שנקרא 'משחק כדורגל'. נכון, יש התפרעויות אוהדים במגרשים, נכון, צריך לפקח על מה שקורה באצטדיונים, אבל להתייחס לכל אוהד שמגיע כעבריין שצריך לנהל נגדו מלחמה – זו לא הצורה שבה צריך להיאבק באלימות במגרשים".
"הרציונל של החוק הוא ניסיון לתת יותר כלים לאכיפה וענישה ממוקדת כנגד אוהדים בזמן אמת", מסביר ד"ר עופר מוכתר מרצה בכיר בחוג לקרימינולוגיה במכללה האקדמית אשקלון. "כלומר, לשוטר תהיה את היכולת להעניק קנס במקום. בלי פניה לבתי משפט, בלי מעצר, בלי דיון הוכחות. אין עוררין ששר הספורט מנסה לטפל ולפתור את האלימות בספורט והניסיון הוא לצמצם את הענישה הקולקטיבית. הבעיה – ברוב המקומות בעולם יש את התובנה שהתייחסות לאוהדי הכדורגל כקולקטיב, כמו למשל כל שער 5 בבלומפילד או כל יציע ג' בסמי עופר, ולהתייחס אליהם כעבריינים בפוטנציה זו נבואה שמגשימה את עצמה. אם שוטר מקבל לפני המשחק תדריך בו נאמר לו שהמשחק נפיץ ושצריך להיכנס ליציעים כדי להבטיח את ביטחון הציבור – מראש נוצר מצב שהטיפול באירועים יגיע ממקום שהשוטר יתייחס לכלל האוהדים כעבריינים בפוטנציה".
מוכתר ממשיך: "מתקיימות בכניסה לאצטדיון לא מעט בדיקות ביטחון וחיפושים גופניים, נשאלת השאלה – אם הבדיקות כל כך קפדניות, למה עדיין אוהדים מצליחים להכניס עזרים פירוטכניים לאצטדיון בכלל? אם הבעיה עד כדי כך גדולה, מדינת ישראל הגדולה לא יכולה למנוע כניסה של פירוטכניקה לאטדיון? רוב המודלים בעולם אומרים שמצד אחד הענישה הקולקטיבית לא עוזרת, ומצד שני הנוכחות של שוטרים במגרש מתסיסה יותר והעובדה שהם 'משולחים' באוהדים עוד יותר מתסיסה. הרבה פעמים ראינו השנה שכשמכניסים שוטרים ליציעים הם 'עושים את מה שהם יודעים' שזה לפזר הפגנות ולהשתמש בכוח כדי לטפל בבעיה, בלי להבין שרוב האוהדים ביציע הם בסך הכל אנשים ששילמו כרטיס כדי לראות משחק כדורגל. הם צרכנים ולא עבריינים".
לפי מוכתר, הדרך להילחם באלימות בספורט מגיעה דרך שימושים בעזרים טכנולוגיים: "אם רוצים באמת להילחם בקומץ האלים צריך להשתמש במצלמות במעגל סגור. באותו רגע שבו נזרקת האבוקה האוהד הזורק מצולם ואפשר לזהות אותו. אפשר לשלוח אליו סדרנים ולהוציא אותו החוצה באופן נקודתי. אם לא רוצים לגרום לבלאגן בזמן אמת במשחק, אפשר לזהות איפה ישב כל אוהד ולשלוח אליו למחרת הבייתה הזמנה לדין או קנס. ברוב העולם כבר מבינים שאוהד כדורגל הוא בסך הכל אוהד כדורגל".
אכזריות המשטרה האלימה הגיעה לכנסת - @roee_politi, אוהד @HapoelTelAvivFC, על המכות שקיבל משוטרים מחוץ לאצטדיון בלומפילד: "אתם לא יודעים על מה אתם מדברים!".
— ערוץ כנסת (@KnessetT) May 18, 2022
"עכשיו עושים רפורמה כדי לתת קנסות מנהליים - הם לא רק ירביצו לנו באופן אקראי ביציע, הם גם יתנו לנו קנסות באופן אקראי ביציע". pic.twitter.com/HG3upcRRAO
מוכתר מסביר למה, לדעתו, למרות ההתנגדויות לחוק השר טרופר קידם אותו מאוד: "חיפשו פיתרון מיידי. בחודשים האחרונים זה היה נראה רע מאוד בטלוויזיה שלא מעט משחקים הופסקו לכמה דקות בגלל פירוטכניקה וזריקת חפצים למגרשים והיה צריך לעשות משהו עכשיו. דחוף. לא הייתה מחשבה על פיתרון ארוך טווח. לא הלכו לחשוב על פיתרון עם האוהדים. היה אפשר לקיים פגישה של נציגי אוהדים עם המשטרה ומנהלת הליגות ולהגיע לדו-שיח ולהסכמות. אבל כשמנסים להגיע לפיתרון מהיר של 'אפס סובלנות', הרבה פעמים שוכחים את העובדה שמולך עומדים בסך הכל אוהדי כדורגל. לא הגיוני שכל כך קשה להגיע לארץ לאצטדיונים מבחינת תחבורה, המחירים לא זולים, בכניסה עוברים בדיקות בטחוניות ארוכות – ועדיין כשאוהד נכנס ליציע הוא רואה מולו שוטר שמתייחס אליו כעבריין".
מלשכת שר התרבות והספורט נמסר: "בשבוע שעבר תזכיר חוק איסור אלימות בספורט עבר במליאת הכנסת ואנו שמחים על ההחלטה החשובה. התחייבנו לקדם צעדים משמעותיים במאבק באלימות בספורט ואנו עושים צעד חשוב בעמידה במחויבות זו. במהלך החודשים האחרונים בהם אנו מקדמים את החוק, אוהדים רבים פנו אלינו והסבירו עד כמה חשוב להיאבק באלימות של האוהדים המתפרעים. החוק הזה הוא למענם של מאות אלפי האוהדים המסורים וההוגנים. מי ששותק מול האלימות - שותף לה. מי שרוצה להמשיך במצב הקיים, אחרי עונה עם עשרות פצועים, לא יוכל לומר שידיו נקיות כשאוהד ישלם בחייו".
"במרכז החוק עומדת ההחלטה לתת כלים ממוקדים ומידיים שיכללו הרחקות משמעותיות וקנסות מנהליים. כשהענישה תהיה נקודתית יותר ורק מול מי שהתפרע, היא תייתר את הענישה הקולקטיבית. חשוב לומר כי נכון לרגע זה גובה הקנס טרם נקבע. דווקא מי שרוצה פחות עונשים קולקטיבים, מבין את החשיבות של חוק זה. חשוב לציין, שלמרות הרבה דיסנפורמציה ורעשים, החוק לא משנה את אופן ההפעלה וההתערבות של שוטרים ביציע. הוא רק נותן כלים ממוקדים ומידיים אל מול מי שעבר את העברה. שוטרים ייכנסו ליציע רק במקרי אלימות או כאשר קיים מודיעין ממשי לאלימות. באשר לטענה כי השוטרים יוכלו לתת קנס לכל אוהד: מדובר בברירת קנס אשר יכולה להינתן על ידי קצין משטרה. אם האוהד יחליט לבקש ולהישפט, על פי תנאי ברירת קנס, המשטרה תצטרך לעמוד ברף ההוכחה הפלילי, על כל המשמעויות, ומעבר לספק סביר".
"בשבוע שעבר יזם השר חילי טרופר פגישה עם מפכ"ל המשטרה, רב ניצב יעקב שבתאי, לבין נציגי אוהדי קבוצות הספורט בישראל, זאת מתוך הבנה כי יש משבר אמון בין אוהדים לבין המשטרה וסוכם לייצר ערוץ פתוח וקבוע של שיתוף פעולה. בפגישה סוכם על הקמת מנגנון תיאום בין המשטרה לאוהדים. בשיחה עלו רעיונות והצעות נוספות שיבחנו על ידי הצוות המשותף לאוהדים ולמשטרה. מדובר בצעדים ראשונים שאינם הסתיימו והעבודה הנוגעת למיגור האלימות בספורט ממשיכה. אנו מזמינים את כל האוהדים להגיע אל המגרשים ולהנות ממשחקים, ללא אלימות וללא חשש".