כמה הפכפכים הם חייו של מאמן כדורגל. לפני שנתיים ולדימיר איביץ' היה בעמדה נהדרת להתחיל לטפס במעלה הסולם האירופאי. הוא היה אחרי שתי עונות שוברות שיאים במכבי ת"א רגע לפני שהוא יוצא לדרך שצעדו לפניו אוסקר גארסיה, פאולו סוזה, פאקו אייסטרן, סלבישה יוקאנוביץ' ופיטר בוס. כולם עברו לאמן בליגות הגדולות אחרי תקופה בקרית שלום, ובגילו הצעיר של איביץ' היה לו עוד הרבה מה ללמוד ולהתקדם.
קאט ל-2022. איביץ' ספר שנה וחצי ללא אימון מאז שפוטר מווטפורד בטונים צורמים, ולא בגלל עניינים מקצועיים גרידא. הוא קטף את תואר מאמן החודש כשאימן את ווטפורד לפני שעימות חזיתי עם כוכב הצרעות, טרוי דיני, השאיר אותו מחוסר עבודה. מאז שמו הוזכר פה ושם כמועמד לקבוצה כזו או אחרת, אבל שום דבר לא הבשיל למינוי, עד שהגיע הקאמבק למכבי ת"א. אז מה באמת עבר עליו מאז שחזר לישראל? השנה וחצי שיעדיף למחוק מהזיכרון.
איביץ' אולי שכח, אבל דיני לא סלח
נחזור אחורה לפיטורים מווטפורד. צריך לקרות משהו באמת יוצא דופן כדי שמאמן מצליח באופן יחסי יפוטר מתפקידו, ובפודקאסט בו השתתף חלוץ ווטפורד לשעבר וסמל הקבוצה, טרוי דיני, יחד עם שוער הקבוצה בן פוסטר הם שפכו עוד קצת אור על הנסיבות שהביאו לעזיבת איביץ' ואולי גרמו לכך שנמחק מהרשימות של קבוצות באנגליה.
"האימונים שלו היו מאוד איטיים, טקטיים. הם נמשכו שעתיים", גילה דיני את מה ששחקני מכבי ת"א הכירו מקרוב, "אפילו כשניצחנו, הוא הדגיש את הדברים השליליים. ניצחנו 1:4 והוא היה אומר לנו 'לא הייתם צריכים לספוג את השער הזה', הייתם צריכים לעמוד שם'. הוא היה מאוד שגרתי. באתי ואמרתי לו שהשחקנים צריכים גישה יותר חיובית יותר, למרות שאני יודע שזו האישיות שלך, והוא אמר 'כן, אין בעיה'" והמשיך בשלו. הוא אהב לעשות אסיפות, היו לנו ארבע כאלה במשך השבוע על משחק אחד".
המשחק שחרץ את גורל איביץ' היה ההפסד להאדרספילד, שלאחריו הגיע הפיצוץ עם דיני. "הוא הוציא אותי מההרכב כי חשב שיש עליי יותר מדי עומס", סיפר דיני, "זה דבר חדש בכדורגל... זה בולשיט. כבשתי כמה שערים לפני כן והוא אפילו לא אמר לי שלא אהיה בהרכב, ולא אהבתי את זה. לאחר מכן הוא ביקש לפגוש אותי ואני עשיתי משהו על מיטת הפיזיולוג. אמרתי לו שאגיע כשאני מסיים, וכשהלכתי להיפגש איתו והוא לא היה שם".
"הייתי על הספסל נגד האדרספילד והוא לא הכניס אותי בפיגור 2:0", ציין דיני, "המצב היה רע וחשבתי שהוא יכניס אותי במחצית, אבל הוא קרא לסטיפה (פריצה). לא אהבתי את זה, אבל... חשבתי שהוא יעלה אותי בדקה ה-60, אבל הוא שלח את כולם להתחמם חוץ ממני ואמרתי לעצמי 'כנראה שיש בעיה'". פוסטר הוסיף: "היינו בפיגור 2:0, השחקנים היו באדמה, כולם ידעו את זה, ובדקה ה-80 הוא הכניס מגן שמאלי ומגן ימני. אני זוכר שחשבתי 'אלוהים'. אנחנו צריכים חלוץ והוא הכניס שני מגנים".
"זה היה עניין של אגו", המשיך דיני, "בנקודה הזו חשבתי 'אתה הולך לקבל שטיפה ממני'. אף פעם לא אעשה את זה לעיני כולם, אבל למחרת בבוקר אחכה לך בשמונה בבוקר במשרד שלך. במהלך המשחק הוא לחץ לכולם את היד ודילג על שלי ולא הייתי יכול לעצור את עצמי ואמרתי לו בפנים 'אתה דביל'. הוא שאל 'מה'? וחזרתי על זה שוב. לאחר מכן החלפתי בגדים וצעדתי לעבר המכונית ושמעתי שהוא אומר שזו אשמתי שהוא פוטר. אמרתי לעצמי: 'אתה לא שמת אותי בהרכב, הוצאת אותי מסיבה מטומטמת, וזו אשמתי שהפסדנו?' אמרתי לעצמי שזה לא ייתכן ודיברתי עם הסוכן שלי שידבר עם המועדון או שאעלה ללייב באינסטגרם ואסביר את הצד שלי".
איפה אתה ולאדן?
אוהדי ווטפורד אמנם לא אהבו את הסגנון הנסוג של איביץ', אבל הקבוצה התאוששה מהתקרית בין המאמן לדיני ובתום העונה העפילה לפרמיירליג בלי הצורך לעשות זאת דרך הפלייאוף (סיימה במקום השני עם 91 נקודות). היום חלקם מודים כי לסרבי הנוקשה חלק לא קטן בהצלחה של הקבוצה לאחר שייצב את ההגנה והפך את הצרעות למועדון שקשה לכבוש נגדו, אבל זה לא ממש עזר לו לקבל את התפקיד הבא.
איביץ' נשאר לגור בלונדון אחרי הפיטורים בתקווה לקבל הזדמנות נוספת באנגליה, אבל זו לא הגיעה. מלבד אזכור כמועמד לאמן את שפילד וונסדיי לא דווח בתקשורת על עוד מועדון אנגלי שהיה מוכן לתת לו צ'אנס. מאז שמו של איביץ' הוזכר בקפריסין כמועמד לאמן את אפואל ניקוסיה, אבל דרישותיו הגבוהות (כמיליון יורו לעונה), כך על פי דיווחים באי השכן, טרפדו את המינוי. וכמובן, פאוק סלוניקי, המועדון בו עשה את צעדיו הראשון בתחום, תמיד ברקע.
אחרי שההצעות מאנגליה לא הגיעו, הוא חזר לביתו בסלוניקי עם ילדיו ואישתו, והצעות הגיעו מליגות דרג שני, אבל לא הבשילו למשהו רציני. על פי הדיווחים שמו הוזכר לצסק"א, פרטיזן ובשיקטאש, אבל שום דבר לא הגיע להסכם, והוא מצא את עצמו בלי הצעות ממשיות ככל הנראה מליגות בכירות, כשמכבי ת"א שלא הצליחה מאז שעזב, לחצה לקאמבק.
מעט מאוד מאמנים מצליחים להשפיע על קבוצה כמו שאיביץ' משפיע, ובמכבי ת"א סגנונו והאופי שלו היו ניכרים. בישראל הוא רשם את ההצלחה הגדולה ביותר שלו, אבל מה הוא כבר יכול להשיג שלא עשה? בגיל 45 נדמה שהקריירה שלו איביץ' הגיעה למין אזור ביניים מוזר, כאשר בליגות הגדולות חוששים לתת לו עוד הזדמנות ובליגות הבינוניות לא יכולים להרשות לעצמן אותו.
אחרי תקופה ארוכה בבית, שכללה גם הצעה מפתה ממכבי ת"א בינואר, שנדחתה בעקבות חשש משפחתו של איביץ' להגיע לישראל על רקע המצב הבטחוני, הוא החליט שהוא לא יושב יותר בבית - ונענה להצעת מכבי ת"א.
האם הקדנציה השניה שלו תהיה כמו הקדנציה של אוסקר גרסיה, או שמה הוא יכול לשחזר את ההצלחה האדירה מהקדנציה הראשונה? אתגר גדול לפניו, ותהיו בטוחים שהוא רעב מתמיד לעמוד בו.
