על העונה הזאת היה כתוב שמכבי חיפה תהיה אלופה בפעם ה-14 בתולדותיה, כמו סיפור בן 36 פרקים שבסוף כל אחד מהם, מספרים לך מה יהיה הסוף. גיבור הספר, עומר אצילי, היטיב לתאר אמש בסיום ההפסד למכבי ת"א את התחושות אחרי זכייה שנייה ברציפות בתואר, שהוא השלישי של הקבוצה העונה: "אני לא סופר הפסדים, אלא תארים". והוא צודק בכל מילה.
מכבי חיפה מועדון מעוטר, כמו מבקר מסעדות שלא שבע מעוד מנה טובה. זה מועדון שהביקורת בו על הפסדים היא קשה, בדיוק כמו מבקר שנכנס לאכול מרק דלוח למרות שהבטיחו לו מנת גורמה. אמש, אוהדי מכבי חיפה ציפו למנה הכי טובה העונה, אבל התאכזבו ממה שקיבלו בצלחת. אבל אל דאגה, מול מכבי נתניה, הצלחת האמיתית תגיע לסמי עופר והיא תונף נקייה ומצוחצחת.
מכבי חיפה שיחקה העונה קרוב ל-60 משחקים, כל אחד מהם הוא כמו בלוק על הכתפיים ואת כל המעמסה הזאת הירוקים יקחו על גבם לגמר הגביע מול הפועל ב"ש ב-24.5. אבל על העבודה הקשה יש תוצאות. שלושה תארים כבר מונחים לברק בכר והשחקנים שלו בארון, עוד מאמץ קטן והם עושים כאן עונה היסטורית עם ארבעה.
וזו לא רק הזירה המקומית, בה היו גם הפסדים לב"ש, מכבי ת"א ותיקו מול חדרה ואשדוד בסיבוב הראשון, אלא שלב בתים ראשון אחרי שנים בקונפרנס ליג. למעשה, שלב הבתים הזה חיבר את מכבי חיפה גם לליגה. הקצב במשחקים מול פיינורד, סלביה פראג ואוניון ברלין הובא גם לליגה. פתאום מכבי חיפה מצאה את עצמה על 160 קמ"ש בכביש החוף בעוד היתר דחפו את עצמן בעליות.
שישיות, חמישיות ורביעיות היו ברצף אדיר של עשרה ניצחונות, כולל ניצחון אדיר בטרנר על הפועל ב"ש עם חיסרון מספרי. בדרך היה גם ה-2:3 והמהפך (תרתי משמע) על מכבי ת"א. פרק מכונן בסיפור של מכבי חיפה העונה, השד האחרון שנותר בחוץ נכנס חזרה לבקבוק ומאז לא יצא ממנו. הפועל ב"ש היא אולי הסגנית בפועל, אבל כשמכבי חיפה הסתכלה על מפת המטרות, קרית שלום סומנה בגדול. ב"ש לא באמת נספרה כי לא היה שם משהו שעושה קולות של אליפות, מקסימום זמזומי רקע מרגיזים, כולל שני ניצחונות שלהם על האלופה.
במבט קדימה, למכבי חיפה יש כבר את הבסיס בסגל לסיפור של העונה הבאה. שחקנים איכותיים כמו עומר אצילי, צ'ארון שרי, דולב חזיזה, מוחמד אבו פאני, עלי מוחמד, דין דוד, שון גולדברג ובוגדן פלאניץ' הם תחתית יציבה לפירמידה. על כל אלה צריך להחליף לפחות חמישה שחקנים, לפגוע בול ברכש, והכל כדי לרענן את החומר הקיים, שעייף אחרי שתי אליפויות. ברק בכר מכיר את זה מב"ש ושם הוא עשה את האליפות השלישית. אומרים שאין חכם כבעל ניסיון. האיש ששכתב את ההיסטוריה בבירת הנגב והוסיף שני רבי מכר בעיר הכרמל רוצה את הספר השלישי בסידרה. יש לי הרגשה שבו הסוף לא יהיה ידוע מראש. עד אז, יש "קואדרופל" על הפרק ודאבל ראשון מאז 1990/1, סיפור סיפור.
