החבורה של אבוקסיס עלתה אחר הצהריים לאצטדיון טדי כשהמשימה שבידה פשוטה - מספיק שלא תפסיד, והיא תוכל להגיע רגועה לשני מחזורי הסיום בפלייאוף התחתון. ובאמת, היא עלתה ב"דרייב" בלתי רגיל - וקיבלה צמד מלירן רוטמן, שאולי קירב את קבוצת נעוריו ממלאבס אל הליגה הלאומית. מהרגע ששני השערים הובקעו, ובוודאי לאור ההפסד של הפועל נוף הגליל במקביל, הרגל ירדה מהגז באופן טבעי. בית"ר הולכת לקיץ שכולו לא נודע, אבל לפחות עושה זאת כשהיא עדיין בליגה הבכירה בישראל.
זהו הישג גדול ליוסי אבוקסיס, שהקריירה שלו היתה בירידה אחרי שנה וחצי לא טובות בבני יהודה, והגיע נואש לא פחות מהקבוצה שקיבלה אותו - אבל בסופו של דבר, מתוך 11 משחקים שניהל מאז הגיע, הוא ניצח ארבעה, עוד ארבעה הסתיימו בתיקו ורק שלושה נגמרו בהפסד (שניים מהם נגד מכבי חיפה ומכבי ת"א). המאמן יכול לרשום לעצמו הישג אחרי כמה שנים מבאסות, ואולי גם לחדש את מעמדו כקדם.
מנגד? זה אמנם עוד לא גמור, אבל אין ספק שסיכויי ההישרדות של מכבי פ"ת ספגו הערב מכה אנושה. צחוק הגורל הוא שדווקא בטדי פ"ת הציגה משחק לא רע בכלל, לאורך זמן היא היתה טובה יותר מבית"ר - וגם חזרה פעמיים מפיגור, אבל לא הצליחה להשלים את המהפך. היא תהיה חייבת לנצח במחזור הבא את הפועל ירושלים, שוב בטדי, כדי לשמור על סיכוי. כל תוצאה שאינה ניצחון עלולה לקרב אותה משמעותית, אחרי שנתיים בלבד, שוב לליגת המשנה.
וקשה לבוא בטענות לעומר גולן - האיש שנזרק, בעל כורחו, לסיטואציה הזאת לא אימן באמת עד היום, אבל קיווה שמכוח האינרציה הוא יצליח להשאיר את הקבוצה שלו. אבל זה כנראה היה גדול מכוחותיו, והמצב של הכחולים (ששיחקו היום בלבן) נראה קשה במיוחד, 180 דקות לסיום העונה.
אז מה נשאר לקבוצה מאם המושבות? בשבוע הבא היא תעלה למשחק על החיים ועל המוות מול הפועל ירושלים. היא בוודאי תרצה להמשיך באותה היכולת ההתקפית מהמשחק הערב, אבל בצד ההגנתי תהיה חייבת לעלות מדרגה. קבוצה שסופגת שני שערים, ועוד קלים כל כך, במשחק כל כך חשוב - לא תוכל להישאר. בכל מקרה הערב הלאומית קרובה מתמיד.
