למקרה שמישהו עדיין חושב אחרת, בואו נשים את הדברים על השולחן: מכבי חיפה תהיה אלופת המדינה לעונת 2021/22. פער של תשע נקודות מהמקום השני כשנותרו 12 בלבד בקופה אמור לעשות את העבודה וניצחון על הפועל באר שבע יסגור באופן סופי את הסיפור ויכתיר אלופה ראויה. ההתקפה של הירוקים? הטובה בליגה בפער גדול, ההגנה? ספגה הכי מעט בליגה, ארבעה בלבד בפלייאוף (שלושה בהתפרקות ההיא בנתניה). בחלק מסוים של העונה האלופה המכהנת והנכנסת סיפקה תצוגות על, דיברו עליה ככזו שיכולה לשבור כמה שיאים ועוד יכולה להשיג כל תואר אפשרי בכדורגל המקומי בעונה אחת. בשורה התחתונה: אין ראויה ממנה להניף את הצלחת.
אחרי שזה יהפוך לרשמי ומכבי חיפה תניף את הצלחת בסמי עופר, העונה תדעך לה אט אט, הקיץ יגיע ואיתו המשימות הבאות. בזכות ההפסד של ויאריאל ואי השתתפות הקבוצות הרוסיות באירופה, הירוקים זכו להתחיל את העונה האירופית מאוחר יותר, מה שיאפשר להם לבנות ולהיבנות. עם זאת, ישנן כמה שאלות ונקודות שעליהן יש להתעכב על מנת לשמר ולשפר את הקיים ובטור זה ניגע בהן.
מי בשער?
לפעמים מרגיש שעונת כדורגל אחת מתפרשת על פני שנים וחיים שלמים וקל מאוד לשכוח מה שקרה בעונה שעברה, כמו למשל העובדה שג'וש כהן זכה בתואר כדורגלן העונה. הבחור היהודי מקליפורניה הגיע לישראל בתור חידה והפך לאחד משחקני המפתח שלה בעונה בה השיבה את האליפות אחרי עשור של אכזבות, אבל יכול מאוד להיות שהשידוך המוצלח יסתיים כבר בקיץ הקרוב מה שיצריך מהירוקים לחשב מסלול מחדש.
כשתפנה מכבי חיפה את ראשה לשוק השוערים הישראלי היא תיתקל במחסור מוכר וידוע, כי למרות שעשר מ-14 קבוצות ליגת העל הריצו העונה שוער ישראלי, קשה להגיד שיש יותר מדי אפשרויות בשוק שיספיקו על מנת להוביל את ההגנה של הירוקים גם בזירה האירופית. מכבי תל אביב, למשל, גידלה שוער משלה, והפועל באר שבע הימרה על שוער שכבר לבש ירוק בעבר (וזה הלך לה לא רע בכלל) וגם האלופה תצטרך לחפור ולנבור על מנת שהעומד בין הקורות שלה יעשה את ההבדל.
בואו נביט לרגע על השוק. אופיר מרציאנו? העפיל רק שלשום עם פיינורד לגמר הקונפרנס ליג כך שלמרות שהוא נחשב לשוער שני, סביר להניח שלא יתלהב לשוב לישראל בשלב הזה (משהו שהוא הכריז בעבר). ניקיטה חייקין, שהרשים בזירה האירופית וגם זכה בשתי אליפויות נורבגיה, יכול להיות אפשרות מעניינת, אבל נמצא גם הוא במקום נוח וכנראה שגם יעדיף להישאר בו.
מכבי חיפה זקוקה לשוער בעל נסיון באירופה וכזה שגם ניחן במשחק רגל טוב ויוכל לעזור בהנעת הכדור. בוריס קליימן, למשל, שכבר קושר בעבר למועדון הירוק, יכול להיות מועמד מעניין: הוא לוקח חלק פעיל בהנעת הכדור של וולוס (26 מסירות בממוצע למשחק ב-87% דיוק), אבל לצד זה יש לציין שהוא סובל מעונה לא ממש מוצלחת יחד עם קבוצתו שנמצאת בחלק התחתון של הליגה היוונית. יכול להיות שבסופו של דבר הירוקים יעדיפו לצרף שוער זר, מה שיצריך מהם לעשות סדר במכסת הזרים. אופציה נוספת היא ללכת על רועי משפתי שהציג יכולת טובה במשחקים בהם קיבל צ'אנס העונה.
בוגדן פלאניץ' כבלם מוביל באירופה
אין ספק שמדובר בבלם מצוין ששדרג את מכבי חיפה ולקח חלק חשוב בשתי הריצות המרשימות שלהם לאליפות. הוא ממוקם שישי בליגה בחילוצי כדור (249), שלישי במסירות ומסירות מדוייקות ומוביל את החלק האחורי של הירוקים, מפגין מנהיגות ויש הבטוחים שמדובר בשחקן ההגנה הטוב בליגה. הסרבי אחראי לסכל נסיונות להתקפות מעבר ועושה זאת לא רע בכלל, מה שמאפשר לחבריו לקבוצה לעמוד גבוה על המגרש, ללחוץ את היריבות ולהרוויח כדורים באיזורים המסוכנים.
כל האמור בפסקה שמעל בהחלט הספיק על מנת ליצור שליטה בליגה, אבל הזירה האירופית היא אופרה אחרת. בניגוד לליגת העל, בה חלק נכבד מהיריבות של מכבי חיפה מסתגרות ומאפשרות לה חופש לתקוף, היריבות שלה באירופה ילחצו אותה גבוה וגם העונה בקונפרנס ליג ומול קבוצות מסויימות בליגה היא התקשתה במעבר החד הזה.
מכבי חיפה מאבדת 12 כדורים בחצי שלה בממוצע למשחק בכל המסגרות, 11 בליגה כאשר הממוצע עומד על 14. לא רע בכלל, נכון? אבל הנתון הזה שלה, מול היריבות בקונפרנס ליג, היה פחות מרשים בלשון המעטה: מול אוניון ברלין בסמי עופר הירוקים איבדו 27 כדורים בחצי ההגנתי (והפסידו 1:0), מול קאייראט איבדו 25 (וסיימו ב-1:1 בסמי עופר) וב-3:0 ההוא מול מכבי נתניה איבדו 21 כדורים - מקום שלישי ברשימה.
יש לציין שדווקא בשלושת המשחקים הללו פלאניץ' היה בין השחקנים שאיבדו הכי מעט מבין שחקני מכבי חיפה, הוא יודע להוביל כדור ומשתתף בבניית ההתקפות, אבל אחד החסרונות שלו היא יכולת ההשתחררות מלחץ, משהו שקבוצות ושחקנים ניצלו העונה. אין ספק שהסרבי הרוויח את מעמדו כאחד הבלמים הטובים שנחתו כאן בשנים האחרונות, אבל יכול להיות שדרוש למכבי חיפה בלם מוביל נוסף לצידו על מנת לפצות על החסרון הזה.
שאלת המגינים
למכבי חיפה יש הרבה נקודות חוזקה העונה שהובילו אותה למקום בו היא נמצאת, אבל לא יהיה מופרך להגיד שהמגינים לא חלק מהן. ראיין סטריין הגיע, נפצע והוחלף במיקאל אלפונס, רז מאיר וסאן מנחם נפצעו גם הם כשהאחרון לא חזר לכושר שהציג בעונת האליפות הראשונה והאולר השוויצרי הידוע בכינויו חוסה רודריגס נדרש למלא את תפקיד המגן הימני והשמאלי בעת הצורך, מה שהביא לירוקים שליטה במרכז המגרש, אבל פגע באפקטיביות של שחקני הכנף שנדרשו לעבוד קשה יותר.
ושוב אנחנו חוזרים לאותה נקודת הנחה שבליגה זה אולי הספיק, מספיק ויספיק, אבל מכבי חיפה רוצה גם להתקדם באירופה. לכן תצטרך האלופה היוצאת והנכנסת להבין האם הניסוי של ברק בכר (המוצלח מאוד, יש לציין), יתאים לה לאורך זמן, מול יריבות פחות נחמדות. יכול מאוד להיות שהתשובה היא לא ולכן צירוף מגן שמאלי וימני (בהנחה שיוחלט לא לממש את האופציה על אלפונס, משהו בהחלט סביר שיקרה) תצטרך להיות עדיפות עליונה.
מה עם מאוויס צ'יבוטה?
עומר אצילי, דין דוד ודולב חזיזה היו לשלישייה ההתקפית הטובה שנראתה פה בשנים האחרונות עם 43 שערים משותפים - 60 אחוזים מסך השערים של מכבי חיפה בליגה - ולכל התענוג הזה הצטרף בחלון החורף צ'יבוטה. החלוץ שחזר לישראל אחרי שלוש שנים בלודוגורץ, לא השפיע בצורה יוצאת דופן על הריצה של הירוקים לאליפות, אבל הוא עשוי להיות שחקן חשוב עבור השאיפות של הירוקים בעונה הבאה.
למרות שבלודוגורץ שדרג את סט היכולות שלו מול קבוצות מתגוננות כמו למשל תנועה לשטח ללא הכדור, בשלושת החודשים בהן עבר לירוק של מכבי חיפה לא הצליח להביא זאת לידי ביטוי וכבש שער אחד בלבד. עם זאת, המעלה הבולטת של צ'יבוטה היא תאוצה שיש למעטים בליגה שלנו, כזו שמאפשרת לו להיות כלי נשק רציני בהתקפות מעבר. כדור ארוך אחד מדויק של צ'ארון שרי לצ'יבוטה יכול לתפוס קבוצות לא מוכנות ככה שיש למה לצפות.
לסיכום
נגענו בכמה נקודות ושאלות עליהן מכבי חיפה תצטרך לענות לעצמה, אבל כמובן שהשלד הקיים, בהנחה שעיקרו יישאר, הוא ששם אותה בנקודת פתיחה טובה בהרבה מאשר בקיץ הקודם. בינתיים, הירוקים יכולים להנות מהקיים ומהצלחת המתקרבת. הם הרוויחו אותה ביושר.
